הדיווח השבוע על מטמון מטבעות מתחת למה שמזוהה כמבנה ציבור יהודי בלוד שנחרב עד היסוד במחצית המאה הרביעית לספירה האיר זרקור חדש על "המרד האחרון של היהודים ברומאים" כפי שהוא כונה בכותרות השבוע או "המרד הנעלם מן המאה הרביעית" בכותרות אחרות- הפרשה המכונה במחקר ההיסטורי כ-"מרד גאלוס". רסיסי העדויות ההיסטוריות המעורפלות שחלקן קצרות וסתומות, אחרות חשודות במגמתיות ובאלו שבמקורות היהודיים קשה בכלל לזהות אם מדובר במרד או בתוצאותיו, גרמו לסיכום הקולע הזה של 'רב הנסתר על הגלוי' שמובא בכל סיכום של ידיעותינו אודותיו. מאידך, ההערכות לגבי עוצמתו הריאלית של אותו אירוע היו שנויות במחלוקת במשך שנים רבות. גם המחקר הארכאולוגי שהושפע וגם השפיע על ההערכות לגבי אותה פרשה מעורפלת, ידע עליות ומורדות- אישוש אפשרי לאותו אירוע בכמה אתרים חיזק את העמדה שייחסה לו חשיבות משמעותית (גם אם לא דרמטית) ואילו דיון מחודש באותם אתרים שלגביהם יוחס השפעה של אותו אירוע, שינו או יותר נכון הזיזו את המטוטלת לעבר 'שוליותו' של אותו "מרד" אם בכלל נכון לכנות אותו כך. לאור הדיווח החדש מלוד, חזרתי השבוע לרענן את הזיכרון שלי לגבי ההערכות השונות באשר לאותו אירוע ועד כמה נכון באמת לכנות אותו "המרד היהודי האחרון" או "מרד גאלוס".
בלוג על ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד והממשק בין הממצא והמקורות
יום חמישי, 20 ביוני 2024
יום חמישי, 13 ביוני 2024
בית הכנסת הגלילי הקדום ביותר (?) בשיחין
בסקר ארכאולוגי מחודש מטעם אונ' סמפורד בראשות ג"ר סטריינג' וד פיאנסי שנערך ב-2011 וב-2012 על הגבעה הסמוכה לציפורי שזוהתה לא מכבר כשיחין התלמודית (ואסוכיס בכתבי יוסף בן מתתיהו), התגלו כמה פריטים אדריכליים מפוזרים שלא באתרם שהעלו את "החשד" שמדובר בפריטים ממבנה ציבור ואולי בית כנסת עתיק לא ידוע בגבעת שיחין. באותן שנים הסתיימה חפירתו של בית הכנסת בואדי חמאם והתחילו גם עונות החפירה הראשונות של בית הכנסת בחוקוק. הדיון הממושך על בתי הכנסת הגליליים התעורר מחדש ולפיכך מבנה ציבור/בית כנסת גלילי נוסף הצטרף לשיח המחקרי שניעור מחדש.
הירשם ל-
רשומות (Atom)