יום ראשון, 8 בפברואר 2026

המערך של המורדים ושל הצבא הרומי ממערב וממזרח לים המלח בתקופת מרד בר כוכבא

 


פורסם ב-8/2/2026

בתחילת השנה האזרחית החדשה, נוספו לרשומות של JSTOR עוד כמה חוברות וכרכים של כתבי עת מהשנים האחרונות שניתן לקרוא כעת בחינם (ברישום). ביניהם גם כרך לה של "ארץ ישראל" (ספר הלל גבע, תשפ"ד 2024). בזמנו כתבתי שהכרך הזה רווי בעשרות רבות של מאמרים מעניינים ולמקצתם כבר התייחסתי פה ושם. כאן אני אפנה לקריאה למעוניינים בתולדות מרד בר כוכבא לשני מאמרים שמשכו את תשומת לבי (יש הרבה נוספים, בלי נדר אני אתייחס גם למאמרים אחרים למרות שעברה יותר משנה מאז יציאת הכרך). שניהם מתמקדים במרחב גיאוגרפי סמוך אחד לרעהו במדבר יהודה וממזרח לים המלח בתקופה מוגדרת- מרד בר כוכבא כשאחד המחברים (רועי פורת) חתום גם על המאמר השני. אני לא ארד לרזולוציות פרטניות שנידונות בפרוטרוט במאמרים הנ"ל אלא לטענות העיקריות שמוצעות במאמרים הללו לאור התגליות הארכיאולוגיות ובעיקר על רקע הניתוח הגיאוגרפי-היסטורי של המרחב.

יום ראשון, 11 בינואר 2026

"בור שבין שתי חצרות": אילוסטרציה ארכיאולוגית למשנה במסכת עירובין מבית שערים?

 


פורסם ב-11/1/2026

"בור שבין שתי חצירות אין ממלים ממנו בשבת אלא אם כן עש(?ה?)[ו] לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמטן [בין מלמעלן] ובין מתוך הוגנו. אמ' רבן שמעון בן גמליא': בית שמי אומ'. מלמטן. ובית הלל אומ'. מלמעלן. אמ' ר' יהודה: לא תהא מחיצה גבוהה מן הכותל שביניהם" (משנה עירובין, ח ו לפי כתב יד קאופמן במילון המאגרים)
הגליון האחרון של ATIQOT (119, 2025) מוקדש כולו לפרספקטיבה ארכיאולוגית של ניהול ותחזוקת מים. בפוסט הזה אני אפנה לאחד המאמרים המוקדש לבורות המים מבית שערים מאת דני בינשטוק, עדי ארליך וצביקה צוק. אין הכוונה למאגרי מים גדולים (שניים כאלו זוהו בינתיים בבית שערים) או למקוואות טהרה אלא לבורות ביתיים סטנדרטיים מהסוג המוכר- בורות פעמון (או בקבוק) חצובים ומטויחים בטיח לבן על אפור ("בור סוד שאינו מאבד טיפה") המוכרים היטב כמעט בכל אתר מהעת העתיקה. אלא שבמסגרת המחקר של בורות המים בבית שערים, התברר שבחלק מהם יש כמה תופעות ייחודיות שקשה למצוא להם הסבר פונקציונאלי סטנדרטי מניח את הדעת. לפיכך, החוקרים הנ"ל מציעים שהרקע לתופעות הללו קשורה בין השאר בסוגיות הלכתיות של שימוש בבורות מים בשבת ופתרון בעיות הקשורות בעירוב ולא עוד אלא שיש לכך גם ביטוי מפורש במשנה בפרק השמיני של מסכת עירובין. מכיוון שבית שערים הייתה עיירה חשובה בתקופת המשנה (במאה השנייה וראשית המאה השלישית) כפי שעולה מן המקורות ומהעדות הארכיאולוגית, הרי שלתגלית כזו יש גם משמעות גם על המרכיב ההלכתי בחיי היום יום של תושבי העיירה וגם על הריאליה המשתקפת במקורות התנאיים.