‏הצגת רשומות עם תוויות מלאכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלאכה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 ביולי 2024

רחיים של יד ושל חמור, השכב והרכב, האיצטרובל והקלת: צוהר נוסף לריאליה התלמודית

 


פורסם ב-17/7/2024

לפני כשלושה שבועות, לומדי הדף היומי התחילו ללמוד את מסכת בבא בתרא, המסכת השלישית (בסדר הנהוג כיום) בסדר נזיקין אחרי בבא קמא ובבא מציעא. מסכת זו, הן המשנה והן התלמודים עמוסה ורוויה במושגים ומונחים מעולם התרבות החומרית והריאליה של קדמונינו שרק מפאת חוסר הזמן והפנאי לא ציינתי אליהם עד כה. הפרק השני של המסכת שבמוקדו דיני הרחקה של מתקנים שונים בין שכנים או מהתחום המיושב, רווי במיוחד במונחים מהעולם הריאלי הקדום וכמעט בכל אחד מהם ניתן להכיר אותו טוב יותר היום לנוכח המידע הארכאולוגי המצטבר בארץ ישראל: כותלי הבית והחצר, הבור, השיח והמערה, נברכת הכובסין, הגפת, המחרשה, התנור , הכירה, המעזיבה, העליה, חנות של נחתומים ושל צבעים, רפת בקר, הסולם והשובך, הגורן, הבורסקי, המשרה ועוד.

יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

מעמדה של "סוכת היוצרין" ובית היוצר של כלי החרס בשיחין

 


פורסם ב-23/9/2018

בימינו, המונח "סוכה" כוונתו היא לסוכה של חג הסוכות ותו לא. לא כן היה בימי קדם- ה-"סוכה" הייתה כינוי למבנה ארעי מוצל המוכר גם בהקשרים אחרים, בעיקר חקלאיים עונתיים או של בעלי מלאכה (סקירה תמציתית אפשר לקרוא אצל ש' קרויס, קדמוניות התלמוד, א [ב], עמ' 235-224). לסוכה ההלכתית של החג יש קריטריונים שונים- החכמים הפכו את הסוכה ממונח מעשי למערכת כללים הלכתית המבחינה בין חלקיו השונים (סכך לחוד, דפנות לחוד) ועיצבו מספר עקרונות הלכתיים שייחדו והגדירו את הסוכה מחדש (דירת ארעי או קבע, תעשה ולא מן העשוי וכו'). סביב ההגדרות הכלליות והפרטניות היו מחלוקות, חלקן יסודיות- בין בית הלל ובית שמאי ובין חכמים ובין רבי יהודה ואף בין ארץ ישראל ובבל- וחלקן נוגעות לפרטים נקודתיים. התוצאה הסופית היא שסוכת החג הפכה לאובייקט הלכתי או אולי אפשר לנסח את זה כך: סוכת "החול" עברה פירוק והרכבה מחדש ומעתה לפחות בכל מה שקשור לסוכת "החג", הסוכה הממשית-ריאלית צריכה להיות סוכה "הלכתית".