יום רביעי, 1 בפברואר 2023

חידת ה-'חדות' במקורות חז"ל והמתקנים התת-קרקעיים המכוסים מתחת לרצפות הבתים והחצרות

 


פורסם ב-1/2/2023

אחרי תקופה ארוכה של פסק זמן מפוסטים על מאמרים חדשים, הגיע הזמן להתעדכן בכמה חידושים ופרסומים שרק חלקן זכה לתשומת לב מעבר לפרסומים גופם. אני מקווה שבתקופה הקרובה, בהתאם לנסיבות, אפנה לעוד כמה מאמרים ומחקרים חדשים קצת פחות מוכרים.
בפוסט הזה אני אתייחס למאמר שיצא לפני מספר חודשים בקתדרה (182, תשפ"ג, עמ' 26-9) מאת הדס שמבדל ועוזי ליבנר שכותרתו היא "החדות, מתקן אחסון תת-קרקעי בארץ ישראל הרומית: פרק בריאליה תלמודית". המחברים מציעים פתרון ארכאולוגי-ספרותי למונח קדום קצת חידתי (חדות-חידתי....) שעד עתה לא היה לו כמעט הד ארכאולוגי ברור. מאידך, באמצעות בירור המונח הזה במקורות הספרותיים, הם מציעים גם פתרון לתופעה ארכאולוגית 'מוזרה' שהם נתקלו בה במהלך החפירות בכפר היהודי מהתקופה הרומית בואדי חמאם ובמקומות אחרים, כך שהעדויות הספרותיות והתופעה הארכאולוגית שופכים אור על החידה הספרותית ועל התופעה הארכאולוגית ביחד.

יום שלישי, 31 בינואר 2023

מה הכילה ה-"קופה" של הנזיר? מהאתרוגים ועד החרדל ובין הירושלמי והבבלי



פורסם ב-31/1/2023

 אחת מלשון הנזירות השנויה במשנה בסוף פירקין היא 'מלוא הקופה' כאמור במשנה ה:

"הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקֻּפָּה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזָרְתִּי, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזָרְתִּי, רוֹאִין אֶת הַקֻּפָּה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל, וְנָזִיר כָּל יָמָיו".
בדפוסים ובכתבי היד במשנה גורסים כאן "הבית" אולם בתוספתא המקבילה הגרסה היא "כמלוא חבית, וממלוא הקופה" (א ג) וכן גרס המאירי במשנה (ראו בתוכ"פ על אתר ובהרחבות אלבק על המשנה) שכן 'היא דומיא דקופה' אך כאמור בכתבי היד של המשנה הגרסה היא 'הבית' (ראו ד' רוזנטל, תולדות נוסח המשנה, ספרות חז"ל הארץ-ישראלית, עמ' 83).

יום חמישי, 22 בדצמבר 2022

"ואם היה דר בעלייה- מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים"- ה-'עליה' התלמודית והרקע הריאלי שלה

 


פורסם ב-22/12/2022

"תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (בבלי, שבת כא ע"ב)
*"הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבָּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבָּיִת" (משנה נדרים ז ד, בבלי נדרים נו ע"א)
1. הפרק השישי והשביעי של מסכת נדרים הנלמדות בימים אלו במסגרת הדף היומי הם פרקים רוויים בריאליה קדומה שמהוות דוגמאות פרטניות לדיון עקרוני בשאלה מה נכלל בלשון הנדר של האדם המציין סוג אוכל, לבוש, מגורים וריהוט. כמעט כל אחת מהדוגמאות המובאות במשניות (ובמקורות התנאיים והאמוראיים אחריהם) הם מקור מרתק לקולינריה, למלתחה, לחפצי הבית וכיוצא בזאת של קדמונינו. אחת מן הדוגמאות שהוזכרו במשנה ונלמדו שלשום בדף היומי מציינת מחלוקת בין החכמים ובין רבי מאיר, האם אדם שמציין בנדרו שהוא נודר "מן הבית", האם הנדר הזה כולל גם את "העליה" (לפי חכמים) או שה-"עליה" היא מרחב נפרד, לפחות בטרמינולוגיה של התקופה ולכן גם אם "הבית" אסור על האדם שנדר שלא להיכנס ל-"בית", מותר להיכנס ולהשתמש ב-"עליה".

יום רביעי, 7 בדצמבר 2022

"אמבטי קטנה": רחיצה והזעה בבית המרחץ

 


פורסם ב-7/12/2022

* "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרו.... וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבַּטִיָ (כ"י קאופמן: אנטבטי) גְדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה" (משנה נדרים ד ד).
* "ורוחץ עמו במרחץ, וישן עמו במטה. ר' יהודה או' על הקטנה בימות החמה, ועל הגדולה בימות הגשמים. רוחץ עמו באבטי גדול, מזיע עמו במרחץ קטנה" (תוספתא נדרים ב ז)
* "אֲבָל לֹא בְאַמְבָּטִי קְטַנָּה. דְּהוּא מְפתֵּחַ לֵיהּ.
תַּנֵּי רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּמֶרְחַץ קְטַנָּה. דִּי נְסַב אֵשונה" (ירושלמי נדרים ד ד, לה ע"ג)
*"תנא לא ירחוץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במיטה בין בימות החמה בין בימות הגשמים בין בגדולה בין בקטנה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומ' גדולה בימות הגשמים וקטנ' בימות החמה מותר ורוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה" (בבלי נדרים מא ע"ב)
במקרה או לא במקרה, במקביל לפוסט ששיתפתי אתמול על "אמבטיות הישיבה" הקטנות מהתקופה ההלניסטית שהתגלו באתרים שונים בארץ יהודה וסביבתה לפני הופעת מקוואות הטהרה, הרי ששלשום במסגרת הדף היומי הוזכרו "אמבטיות" שונות- בריכות/מתקני רחיצה חמים שהיו חלק מבית המרחץ הרומי. מכאן גם הכינוי "אמבטיות" המוכר כיום למתקני רחצה בישיבה בכל בית עד היום.