אחרי תקופה ארוכה של פסק זמן מפוסטים על מאמרים חדשים, הגיע הזמן להתעדכן בכמה חידושים ופרסומים שרק חלקן זכה לתשומת לב מעבר לפרסומים גופם. אני מקווה שבתקופה הקרובה, בהתאם לנסיבות, אפנה לעוד כמה מאמרים ומחקרים חדשים קצת פחות מוכרים.
בפוסט הזה אני אתייחס למאמר שיצא לפני מספר חודשים בקתדרה (182, תשפ"ג, עמ' 26-9) מאת הדס שמבדל ועוזי ליבנר שכותרתו היא "החדות, מתקן אחסון תת-קרקעי בארץ ישראל הרומית: פרק בריאליה תלמודית". המחברים מציעים פתרון ארכאולוגי-ספרותי למונח קדום קצת חידתי (חדות-חידתי....) שעד עתה לא היה לו כמעט הד ארכאולוגי ברור. מאידך, באמצעות בירור המונח הזה במקורות הספרותיים, הם מציעים גם פתרון לתופעה ארכאולוגית 'מוזרה' שהם נתקלו בה במהלך החפירות בכפר היהודי מהתקופה הרומית בואדי חמאם ובמקומות אחרים, כך שהעדויות הספרותיות והתופעה הארכאולוגית שופכים אור על החידה הספרותית ועל התופעה הארכאולוגית ביחד.
