לרגל סיום מסכת כתובות במסגרת הדף היומי, ועל אף יחידת הסיום של המסכת המפורסמת העוסקה במעלותיה של ארץ ישראל, אני רוצה לשוב למשנה הלפני אחרונה במסכת שנלמדה לפני ימים ספורים. וגם שם, לא מדובר על דברים שנכתבו במפורש במשנה או בתלמוד אלא בעקבות הערה של זאב ספראי בפירוש משנת ארץ ישראל על אתר שנוגע לאזכור הקצר של 'עבר הירדן' במשנה שכבר לא מופיע בתוספתא כאילוסטרציה לגורלו של אחד מחבלי הארץ של היישוב היהודי בשלהי ימי בית שני כנראה עד מרד בר כוכבא: עבר הירדן או ה-'פראיה' (Περαία, מילולית- הארץ שמעבר או ממול).
משנה כתובות יג י: "שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת לַנִּשּׂוּאִין: יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. <וְגָלִיל>
אֵין מוֹצִיאִין מֵעִיר לָעִיר, וּמִכְּרַךְ לִכְרַךְ. אֲבָל בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין מֵעִיר לָעִיר, וּמִכְּרַךְ לִכְרַךְ, אֲבָל לֹא מֵעִיר לִכְרַךְ, וְלֹא מִכְּרַךְ לָעִיר"
תוספתא כתובות יב ה: "שלש ארצות לנשואין, יהודה, ועבר הירדן והגליל. במה דברים אמורים, בזמן שהיה מיהודה וארס אשה מיהודה, מגליל וארס אשה מגליל, אבל אם היה מיהודה וארס אשה מגליל, [מגליל, ואירס אשה מיהודה], כופין אותו לצאת, שעל מנת כן נשאה. אם אמ' אני פלני מיהודה נשאתי אשה מגליל, אין כופין אותה לצאת. ובגליל, כופין אותה לצאת.".
המשנה עוסקת בזכות של הבעל לשנות את מקום המגורים ובאיזה מקרה הוא אינו רשאי לעשות כן. לשם כך, המשנה משתמשת בקטגוריה שמוכרת מכמה מקומות אחרים (הלכות שביעית, חזקת קרקעות, עיבור השנה) של חלוקת הארץ לשלושה 'חבלים': יהודה, עבר הירדן והגליל שמהם אין הבעל רשאי לכפות על אשתו לעבור מאזור אחד למשנהו גם אם מדובר במעבר מעיר לעיר או מכרך לכרך אך בתוך אותו 'חבל', מותר לעבור אך רק בתנאי שמדובר במעברים בין עיר לעיר או בין כרך לכרך. נשאיר בצד את ההגיון של ההלכות הללו ועד כמה הן משקפות נורמה ריאלית-היסטורית אלא רק את העובדה שהמשנה מציינת כאן שלושה אזורים ודווקא בסדר הזה- יהודה, עבר הירדן והגליל. זהו הסדר שמופיע גם באזכורים האחרים של 'שלוש ארצות' בספרות התנאית ועוד נשוב לכך מייד.
בתוספתא המקבילה, מצוטט החלק הראשון של המשנה המציינת 'שלוש ארצות לנישואין'. מייד לאחר מכן, מובאים מקרים בהם ישנה אפשרות לעבור מארץ אחת לארץ אחרת, אולם שם כבר מוזכרים רק שתי ארצות: יהודה וגליל אך לא עבר הירדן. ואכן, בספרות התנאית ברוב המקרים מצוינים חילופי מנהגים או תקדימים הלכתיים הכוללים רק שני אזורים- 'יהודה' ו-גליל' ולא האזור השלישי 'עבר הירדן'. ספראי בפירוש 'משנת ארץ ישראל' על אתר התייחס לכך וטען שזאת לא תופעה מקרית: 'נראה, אפוא, שיש בסיס איתן למסקנה שחלוקת ארץ ישראל לשלושה הייתה החלוקה הקדומה, יסודה בסוף ימי בית שני כפי שעולה מדברי יוספוס והמשניות משתמשות בה. החלוקה לשניים מקובלת בהמשך תקופת התנאים. כפי שנראה להלן, ההבדל בין שתי החלוקות אינו ספרותי אלא יישובי. אצלנו מופיעה החלוקה לשלושה, אבל בתוספתא בפירוט נזכרים רק יהודה והגליל (פי"ב ה"ה), וזו עדות נוספת לכך שהתוספתא כבר מסכמת את המשנה ואינה מונה את האזור שהתרוקן מתושביו היהודיים' (עמ' 652).
1. מהו 'עבר הירדן' במשנתנו או באזכורים האחרים? עד היום למונח 'עבר הירדן' יש משמעויות שונות- מהורסיה המקסימלית שכוללת את כל מה שממזרח לנהר הירדן ומקורותיו, ממרגלות החרמון ועד למפרץ אילת, ועד התייחסויות מצומצמות יותר לאזורים ספציפיים אם מבחינה גיאוגרפית ואם מבחינה היסטורית. חיים בן דוד (2009) עסק במסגרת המושגית המשתנה של המונח 'עבר הירדן' מהמקרא ועד ימינו שבה יש למונח הזה גם קונוטציות לאומיות ופוליטיות מוכרות.
2. העמדה הרווחת במחקר (ראו למשל בן דוד הנ"ל או א' בן אליהו, בין גבולות, עמ' 223-222) היא שבכל מה שקשור ל-עבר הירדן' בספרות חכמים או לפחות בהקשר של הקטגוריה הזו כחלק מ-'שלוש ארצות' (ביחד עם יהודה והגליל), הכוונה היא לחבל ארץ מצומצם הרבה יותר ומוגדר מבחינה היסטורית- אזור היישוב היהודי בימי בית שני בעבר הירדן המזרחי מאזור נחל יבוק בצפון (לאו דווקא הוואדי עצמו אלא השטח המנהלי כלל גם טריטוריה מסוימת מצפון לו) ועד אזור נחל ארנון בדרום. האזור הזה מוכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (למשל, מלחמת היהודים ג, 47-44) ובמקורות אחרים מבחינה מנהלית כאזור ה-PERAEA או ה-'פראיה'. היא לא כוללת למשל את הגולן או את צפון הגלעד (אזור ערי הדקאפוליס) ולחילופין, גם לא את האזורים הדרומיים של מואב (כולל את אזור צוער) ולא אדום, אלא רק את הרצועה המרכזית מול בקעת הירדן באופן כללי בין שתי הנהרות הגדולים בצפון (היבוק וסביבתו) ובדרום (הארנון) שבשיאו, היה בו מרחב יהודי רצוף. האתר המרכזי או 'בירת' הפראיה הייתה גדור (ליד א-סלט של ימינו), אך במקורות הכתובים מוזכרים אתרים נוספים כמו רגב, בית הרם (ליויאס), בית נמרה וכמובן המבצר החשמונאי-הרודיאני של מכוור. במסגרת תיאור הדלקת המשואות של קידוש החודש מירושלים לגולה, מוזכר גם הרי גדור כאחת התחנות וגם היא קשורה קרוב לוודאי לנוכחות היהודית ב-'עבר הירדן'.
3. החוקרים, בעקבות שמואל קליין (עבר הירדן היהודי, תרפ"ד), קשרו בין תיאור חבלי הארץ השונים אצל יוסף בן מתתיהו ובין האזכור של 'שלוש הארצות' בספרות חז"ל כעדות קדומה יחסית שקליין תיארך אותה כבר לתקופה החשמונאית (ראו בן אליהו הנ"ל, עמ' 179-177 והספרות המסומנת שם) או קצת אחרי כן. המשנה לא הזכירה את השומרון או השרון וכמו שיוסף בן מתתיהו התמקד בעיקר באזורים הללו (הוא מתאר בקצרה גם את אזור השומרון אבל באופן שונה מאשר של החבלים של יהודה, עבר הירדן והגליל). שכן היישוב היהודי המשמעותי התמקד באזורים הללו. זאת ועוד, סדר התיאור במשנת שלוש ארצות היא (1) יהודה (2) עבר הירדן (3) גליל, ומכאן למד קליין שהמשנה משקפת את הסדר ההיסטורי של ההתיישבות היהודית שראשיתה ביהודה ושהנוכחות היהודית בעבר הירדן קדמה גם לגליל. אפשרות אחרת שמדובר על סדר גיאוגרפי מהדרום לצפון אבל לא בהכרח משקף תיאור היסטורי-כרונולוגי קדום.
4. גורל ה-'פראיה' או 'עבר הירדן' החז"לי בין המרידות: במהלך המרד הגדול, פרצו אירועי דמים גם בין היישוב היהודי והנכרי באזור עבר הירדן. לאחר מכן, במהלך אביב-קיץ של שנת 68 לספירה, זרוע אחת של הצבא הרומי פשטה גם על עבר הירדן היהודי ומבצר מכוור היה אחד המבצרים האחרונים שהחזיקו מעמד בשלהי ימי המרד. אולם, חוקרי עבר הירדן היהודי (למשל, נחום שגיב בעבודת הדוקטורט על עבר הירדן היהודי, בר אילן 2004), הגיעו למסקנה שהפגיעה באזור עבר הירדן היהודי בימי המרד הראשון הייתה חלקית והנוכחות היהודית במרחב זה המשיכה להתקיים כמו ביהודה ובוודאי בגליל. באחת התעודות ממדבר יהודה, התגלתה כתובה המתוארכת לשנת 131 לספירה (ערב מרד בר כוכבא) מוזכר אדם בשם יהושע בן מנחם מהכפר סופתה/צופתה במחוז ליויאס שבפראיה. ומה באשר למרד בר כוכבא? לא התגלו שם מטבעות בר כוכבא, לא מערכות מסתור או מערות מפלט או סממנים ארכאולוגיים מוכרים הקשורים למרד בר כוכבא. למרות זאת, לאחרונה, במאמר של חיים בן דוד ודביר רביב (קתדרה 179, תשרי תשפ"ב, 2021 עמ' 9-8; התפרסם גם באנגלית ב-JRA 34, 2021) על המהימנות של התיאורים של קסיוס דיו על תוצאות מרד בר כוכבא, גם צוינו ראיות אפשריות נוספות לכך שהיישוב היהודי בפראיה נפגע קשות במהלך המרד- פפירוס משנת 151 שמעיד אולי על הפקעת קרקעות בפראיה לטובת וטרן רומי; כתובות בנייה של הלגיון השישי מא-סלט; מערכת ביצור רומית בבקעת הירדן מול האזור הצפוני של הפראיה שתוארכה למאה השנייה ולפי בן דוד, סביר שמטרתה הייתה היערכות מול המורדים היהודיים בעבר השני של הירדן. בחפירות שניהלה לפני כמה שנים משלחת הולנדית בחורבה בשם תל אבו סרבוט בעמק סוכות, התגלו עדויות ארכאולוגיות אפשריות ליישוב יהודי עד המאה השנייה לספירה. נחום שגיב ('ירושלים וארץ ישראל', 9-8 תשע"ג) הצביע על רמזים ארכאולוגיים נוספים לנוכחות יהודית עד מרד בר כוכבא במספר אתרים שהיו חלק מהפראיה או עבר הירדן היהודי. מאוחר יותר, בתחום ה-'פראיה' המוגדר (להבדיל מאזור צוער או צפון הגלעד), אין עדויות היסטוריות או ארכאולוגיות כלשהם לנוכחות יהודית והפרק ה-'יהודי' הסתיים. מצב המחקר הארכאולוגי של התקופה ההלניסטית המאוחרת או הרומית הקדומה באזור זה, בוודאי ביחס למחקר היעודי ביהודה ובגליל על תולדות היישוב היהודי, לא מאפשר להגיע למסקנות מוצקות- לא באשר למספר האתרים, היקף ההתיישבות ואופיו בהשוואה ליהודה ולגליל וגם לא באשר לנסיבות ההיסטוריות והחברתיות של קיצו (קץ אלים, נטישה או ירידה מתמשכת).
5. כאמור, המשנה אצלנו שקרוב לוודאי מסתמכת על החלוקה המוכרת של 'שלוש ארצות' מציינת את יהודה, עבר הירדן והגליל. מאחר והיא אמורה לתאר רק את האזורים שבהם התגוררו יהודים (לכן, לא צוין השומרון או השרון ומישור החוף), היא עשויה לשקף לא רק את ימי הבית השני אך גם מה שקרוב יותר לזמן החכמים, כלומר התקופה שבין המרידות (132-70) המכונה אצלנו 'דור יבנה'. בתקופה הזו, עדיין היה יישוב יהודי, כנראה לא מבוטל, לא רק ביהודה ובגליל אלא גם ב-עבר הירדן', היא ה-'פראיה'. החלוקה הזו עשויה אפוא לשקף את מצב היישוב היהודי ממש ערב מרד בר כוכבא ולאו דווקא תקופות 'קדומות' יותר. התמונה השתנתה באופן רדיקלי אחרי מרד בר כוכבא- אמנם גם היישוב בארץ יהודה נפגע בצורה אנושה בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא אך הוא התאושש בהדרגתיות זמן מסוים לאחר מכן. הגליל, גם אם פה ושם היו אולי הכנות וגם אתרים מסוימים שנפגעו בצורה ממשית (למשל, ואדי חמאם או תל רכש), כמעט ולא הרגיש את תוצאות המרד. מעתה, היו בפועל 'שתי ארצות': יהודה והגליל. השאלות המעשיות וההלכתיות נגעו ליהודה מול הגליל כמו שמובא למשל בתוספתא המקבילה אצלנו. בקריאה מדוקדקת אף ניתן להיווכח שהשאלה העיקרית בתוספתא נגעה לאיש מיהודה שנשא אישה בגליל ואחרי כן רצה לעבור איתה ליהודה- ייתכן שזה כבר משקף את המצב שבו פליטים מיהודה (או הדור השני) נשאו נשים בגליל והיו מעוניינים אולי לשוב לארץ יהודה ואגב כך עלתה השאלה אם הם רשאים לכפות על הנשים בגליל לעבור איתם חזרה לארץ יהודה. 'עבר הירדן' כבר לא 'במשחק' הזה שכן האזור הזה היה כבר ללא יישוב יהודי מקיף (לפחות במגזר הכפרי), כמו בארץ השומרון או באזורים אחרים בארץ ישראל שבהם הנוכחות היהודית הפכה להיות דלה או התרכזה בעיקר בערים הגדולות.
6. אם כן, מתברר שהמשנה שנערכה כאשר כבר היישוב היהודי ב-'עבר הירדן' היה פרק היסטורי מהעבר, עדיין שימרה את זכר אותה חלוקה לשלוש ארצות שבנוסף ליהודה ולגליל, גם ציינה את 'עבר הירדן'. החלוקה הזו שהייתה נכונה לימי בית שני או אף לראשית ימי המשנה (דור יבנה), כבר לא הייתה מעשית בדורות התנאים המאוחרים אך כמו תחומים אחרים שלא היו מעשיים, היא לא 'נעלמה' והמשיכה להתקיים, לפחות בשלד הבסיסי לגבי הלכות שונות. למשל במשנת שביעית לגבי ביעור פירות השביעית, המשנה (שביעית ט,ב) שמציינת שלוש ארצות, מתייחסת לחלוקה פנימית ביהודה ובגליל בלבד. לעומת זאת, בתוספתא (שביעית ז, י) ובירושלמי על אתר, נוספה גם החלוקה הפנימית של 'עבר הירדן' (שלא מצויה במשנה) להר, שפלה ועמק בשם חכם (רבי שמעון בן אלעזר) שחי בשלהי דורות התנאים. בעוד המשנה שם מזכירה חלוקה פנימית רק של הגליל ויהודה (ובסדר הזה!) ולא של עבר הירדן שכאמור כבר לא הייתה מעשית בשל היעדר היישוב היהודי במרחב הזה. אולם, לנוכח אזכורה של 'עבר הירדן' במסגרת 'שלוש ארצות', היו חכמים שביקשו 'למלא' את אותה חלוקה פנימית גם לגבי חבל הארץ השלישי, 'עבר הירדן', גם אם לא הייתה לכך כבר משמעות מעשית, לפחות בשלהי דורות התנאים, אחרי מרד בר כוכבא.
הפניות ולינקים:
1. סקירה קצרה ותמציתית של תולדות היישוב היהודי בעבר הירדן מאת נחום שגיב באתר 'תגליות': https://www.israeliarchaeology.org/%D7%94%D7%99%D7%99%D7.../
2. למנויי כותר: החוברת בהוצאת אריאל על ירדן ואתריה כולל סקירה על היישוב היהודי בעבר הירדן (לא רק בפראיה) בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד מאת אוריאל רפפורו ואסתי דבורז'צקי (1995): https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx...
3. המאמר של חיים בן דוד על התמורות ההיסטוריות והמושגיות בהגדרת 'עבר הירדן' (מתוך קובץ המחקרים לכבודו של יורם צפריר, 2009, במיוחד עמ' 67-65 שם): https://www.academia.edu/.../Beyond_the_Jordan...
4. הרצאה של חיים בן דוד על היישוב היהודי בעבר הירדן (יוטיוב, 2017): https://youtu.be/NZrQ_2RRt-M
5. פירוש משנת ארץ ישראל על כתובות (אתר ספריא): https://www.sefaria.org.il/Mishnat_Eretz_Yisrael_on...
6. לקוראי ההולנדית שבינינו (מי לא?), יש גם מאמר קצר על תוצאות החפירות בתל אבו סרבוט והצעה לזהות שם עדויות ארכאולוגיות לבתים יהודיים בפראיה בתקופה הרומית: https://www.academia.edu/.../Remains_of_a_Jewish...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה