במאמר שיצא לפני כמה שנים ב-'קדמוניות' (157, 2019), פרופ' יונתן אדלר סיכם במאמר "חידושים במחקר כלי אבן הקרטון היהודיים בתקופה הרומית" את תמונת המצב העדכנית של מחקר השימוש של החברה היהודית בכלי אבן הקרטון בשלהי ימי בית שני ועד מרד בר כוכבא או אף מאוחר יותר. את עיקריו של המאמר הזה ואת גישתו של אדלר סיכמתי בפוסט מיוחד בזמנו. ב-2020 התפרסמה קבוצה מיוחדת של כלי אבן בחפירות ציפורי שלפי המפרסמים, מעידה על כך שהשימוש בכלי אבן בחברה היהודית לא פסק לחלוטין אחרי מרד בר כוכבא ושהייתה לו המשכיות, גם אם מצומצמת למדיי גם בהמשך התקופה הרומית וגם לכך הקדשתי בזמנו פוסט.
הפוסט על מצב מחקר כלי האבן (2019): https://www.facebook.com/.../a.140587537.../6264381300730128
הפוסט על כלי האבן המאוחרים מציפורי (2020): https://www.facebook.com/.../a.14058753.../6522150278286561/
בינתיים התפרסמו עוד נתונים חדשים מחפירות וסקרים. כך למשל, שריה פרידמן פרסם (2021) כלי אבן שהתגלו בסקרים שהוא ערך בעשורים האחרונים באזור דרום הגולן, עדויות ארכאולוגיות נדירות לנוכחות יהודית באזור הזה שידועה הייתה עד כה בעיקר מהמקורות הספרותיים וגם עדות אפשרית לבית מלאכה גולני לייצור כלי אבן. לאחרונה ממש, פרסם שמעון גיבסון את קורפוס כלי האבן הגדול יחסית מהחפירות שנערכו באל-מקטיר (בכניסה לדיר דיבוואן) שהיו בשימוש היישוב היהודי שנחרב כמעט לחלוטין בעקבות מסעו של אספסיאנוס לדיכוי המרד ב-69/68 לספירה.
כלי אבן בסקר דרום הגולן (IEJ 71/2 2021): https://drive.google.com/.../1U1Vt8G_Ve5Ab.../view...
כלי האבן מחפירות אל-מקטיר: https://www.academia.edu/.../Early_Roman_Limestone...