במשנה (ג יב) הממחישה את יישום עונש המלקות, מודגש פעמיים שהמלקה הוא "חזן הכנסת". המולקה נכפת ל-"עמוד" וחזן הכנסת עומד על "אבן" ובאמצעות רצועה של עגל מבצע את העונש. בהמשך ( ג יד) נזכר "הקורא" את הפסוקים אך לא מצוין אם מדובר באותו חזן. בתוספתא ובתלמוד מתברר שמדובר בדמויות אחרות- לפי התוספתא (ה טז) "מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה: אֶחָד מַכֶּה, וְאֶחָד מוֹנֶה, וְאֶחָד קוֹרֵא". לפי הבבלי (כג ע"א) הקורא הוא "הגדול שבדיינין" ואילו "השני" מונה "והשלישי" אומר הכהו. המעמד הוא של ענישת בית דין בהנחיה מפורשת של "הדיינים"- שלושה וכפי שמתאר זאת הרמב"ם (הלכות סנהדרין טז יא) "הגדול שבדיינין קורא כל זמן שזה לוקה.....והשלישי אומר לחזן הכה- כל זמן שמכה, על פיו הוא מכה".
