יום שלישי, 2 בספטמבר 2025

מ-"גת בעוטה" ועד "גת של אבן שזפתה גוי": על המבנה והסדר של החלק האחרון של משנת עבודה זרה כביטוי לריאליה של ייצור היין, שיווקו וצריכתו וכיצד הפך הגורם ש-"מאיים" על הגת מטומאה ליין נסך

 


פורסם ב-2/9/2025

החל מפרק ד' משנה ח ועד המשנה הלפני אחרונה במסכת עבודה זרה, ישנו דיון מפורט וארוך במיוחד בהלכות יין נסך בשלל מקרים. במבט ראשון קשה לעמוד על ההגיון של סדר המשניות והפרטים ויש תחושה של קפיצות חוזרות ונשנות. למעשה, האיסור המקיף של יין של גויים הוזכר כבר במהלך פרק ב בראש רשימת האיסורים: "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה. הַיַּיִן, וְהַחֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן, וְחֶרֶס הַדְרִיָּנִי.... נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן, אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה. הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּין שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לַחִין, אֲסוּרִין, יְבֵשִׁין, מֻתָּרִין". לכאורה היה גם הולם יותר לחבר את הרשימה הנ"ל בפרק ב' עם ההגדרות היסודיות שמופיעות בכלל לקראת סוף פרק ה: "יֵין נֶסֶךְ אָסוּר, וְאוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם, בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן, בְּנוֹתֵן טָעַם. זֶה הַכְּלָל, מִין בְּמִינוֹ, בְּמַשֶּׁהוּ. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טָעַם. אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן. יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין....". ואמנם כמה מהדיונים בתלמודים שנידונו במסגרת פרק ב' למעשה הם רלוונטיים יותר למשניות בפרק ד-ה ולהיפך. גם סדר הפרטים במשניות בסוף פרק ד' וברוב פרק ה' מעלה מספר תהיות אצל הלומד/ת שכן כמה מהעקרונות ההלכתיים (טיהור היין, הדחת הענבים, ניגוב הגת; חזקת המשתמר וחשש הגוי מכניסת ישראל; המדידה של היין כשלב מכריע בהעברת רשות קניינית ועוד) משכפלים את עצמם בניסוחים קצת זהים במשניות שונות בקובץ הזה- התלמוד כמובן מאריך לנסות למצוא את הצריכות בכל משנה אבל הדוחק ניכר היטב.

יום שלישי, 19 באוגוסט 2025

"זה היה מעשה בבית שאן": מבט חז"לי 'מבחוץ' על הקהילה היהודית בבית שאן/ סקיתופוליס





בקובץ המשניות שבחלק השני של פרק ד' מתוארת סדרה של תרחישים שבהם יהודים וגויים עוסקים במשותף בגת בייצור יין ובאופן שבו ניתן לשרטט את קווי המתאר של שמירת היין מפני חשש יין נסך ו/או טומאת הגוי. התשתית הריאלית המשוקעת באותו קובץ היא של אינטראקציה אינטנסיבית של יהודים ולא-יהודים בצורות ואופנים שונים. באחת המשניות אף מצוין המרחב האורבני המעורב ובמיוחד הדומיננטיות של הגויים באותה עיר: "בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים....בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ גּוֹיִם....כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא". וכדי להדגיש שלא מדובר רק במקרי קצה או תרחישים תיאורטיים, המשנה מציינת כמה פעמים ש-"בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה" או "זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ" או "זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן, וְאָסְרוּ חֲכָמִים" (ורסיה קצת שונה מצויה גם בדיוני התוספתא המקבילים- "זה היה מעשה ושאלו את רבי שמעון בן אלעזר ואמר רשות עובד כוכבים אחת").

יום חמישי, 17 ביולי 2025

'יעקב איש כפר סכניא/כפר סמא': על מוצאו "הכפרי" של יעקב "המין"

 


פורסם ב-17/7/2025

קולמוסים רבים נשתברו סביב שתי אנקדוטות מפורסמות שנזכרו במסכת אצלנו פעמיים בעשרת הימים האחרונים: מאסרו של רבי אליעזר שנחשד במינות (טז ע"ב-יז ע"א) ומניעת הריפוי של בן דמא בידי רבי ישמעאל (כז ע"ב). שני המעשים הובאו ביחד בתוספתא חולין ב כב-כד על רקע ההחמרה היתירה לגבי דיני המין מאשר דיני הגוי (לא מתרפאין מהם גם ריפוי נפשות) המוכרים מהמשנה אצלנו. לשני המעשים יש מקבילות בתלמוד הבבלי (עם כמה שינויים לא מבוטלים) וגם בכמה מדרשי אגדה (בעיקר קהלת-רבה), הם עברו צנזורה ותיקונים עד לאופן שבו הם מוצגים היום בדפוס. כאמור, הפרשנות המסורתית והמחקרית על מעשים אלו היא ענפה אך במשך השנים, אותי תמיד "הטרידה" קצת עובדה אזוטרית קמעא: השם המלא של המין שמוסר דבר תורה או רפואה בשמו של ישו (בן פנדרה/פנטירה): "איש כפר סכניא" (או כפר סמא, להלן) או שכך זה מופיע אצלנו בבבלי. זה היה קשור בדמות אחרת עם שם דומה "יעקב איש כפר נבוריא" (או: כפר גבוריא בכמה נוסחים) שגם לגביה יוחס חשד מינות או לפחות בשלב מסוים כך הוא נתפס ולגביו עד היום אין הסכמה לגבי זיקתו למינות. דמות אחת או שתיים (ואולי שלוש, גם אם מדובר באירוע שהתרחש זמן רב אחרי כן) שכונו "יעקב איש כפר X" שהיו "סוכני מינות" ישירים או עקיפים. האסוציאציה לאחיו של ישו כבר סומנה לפני שנים רבות אולם בין אם יש לכך קשר ובין אם לאו, מדוע המספר הוסיף את הפרט הקצת מיותר לפיה אותו יעקב היה "איש כפר סכניא/סמא" או במקרה המאוחר יותר"איש כפר נבוריא"? משום מה, כל פעם שאני קורא את הסיפורים הללו, זה הדבר הראשון שעלה לי בראש.

יום שישי, 20 ביוני 2025

שרידי היישוב היהודי בשועפט בין המרידות: בירת טופרכיה יהודית במקום ירושלים או כפר 'ויקוס' בשירות הלגיון העשירי?

 


פורסם ב-20/6/2025

בתקופה האחרונה, שני מאמרים טריים למדיי המתייחסים לאתר ארכאולוגי שכבר נזכר כאן כמה פעמים בעבר, 'השליכו' אותי לסוגיה ישנה-חדשה שהתעוררה מחדש בשנים האחרונות. בשביל כך הייתי צריך לבדוק מחדש את המקורות ואת המחקרים האחרים וכצפוי, התהליך הזה הפך גם לסוג של ביצה טובענית, מה שאומר שכרגע אני הרבה פחות בטוח לגבי כמה קביעות והנחות שליוו אותנו במשך זמן רב. בפוסט הזה אציג בקצרה את החפירה, הרקע ההיסטורי, את הנקודות המרכזיות במאמרים הנ"ל ואת ההבדלים שמשתקפים מהם ולסיום כמה לינקים לקריאה (יש עוד נוספים, נסתפק באלו).