פורסם ב-1/7/2019
וּבִשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, כֵּיצַד? אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדְּסוֹת סְבַסְטֵא, נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה, אֶת שָׁוְיוֹ" (משנה ערכין ג ב, השוו ספרא בחוקותי ד ב)
"שדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספימטי (נו"א: ספסטי, סבסטו) ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור רבי יהודה אומר אף המקדיש בפרדיסות ירחו ובחולית של יבני נותן חמשים סלע לבית כור שדה מקנה נותן שויו" (תוספתא ערכין ב ח)
"מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִינִין בַּחוֹל, אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים: אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טַהֲרָה מִימֵיכֶם" (משנה מכשירין ג ד).
"ר' נתן או' משום אבא יוסף המחוזי. והלא כבר הכתבתי "בכל ביתי נאמן הוא". את ברשותי והים ברשותי ואני עשיתיך גזבר עליו" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח ג, השוו מכילתא דרשב"י: ר' יוסי המחוזי)
במשנה (ערכין ג ב) על התשלום האחיד של המקדיש שדה המשנה מציינת שתי דוגמאות של אדמה "יוקרתית" (פרדסות סבסטי) כדוגמא של "להקל" ואדמה "בעייתית" (חולת המחוז) כדוגמא "להחמיר". לגבי השטח האיכותי, פרדסאות סבסטי, כאן הזיהוי הוא פשוט- סבסטיה היא שומרון/סמריה הקדומה שהפכה לסבסטי בימי הורדוס והייתה העיר ההלניסטית-רומית החשובה ביותר בשומרון עד שנוסדה שכם/נאפוליס בשנת 72 לספירה והאזור סביבה כונה "פרדסות סבסטי" (אפשר להרחיב על כך אבל לא כאן). אולם מהו "חולת המחוז"? במקור המקביל בתוספתא הכינוי הוא "חולית של מחוזא" כאשר בהמשך רבי יהודה מציין את הדוגמא של "ובחולית של יבני (יבנה)". שם המקום מוזכר גם במשנת מכשירין בהקשר של מנהג אנשי המקום להרטיב את החיטים בחול "מעשה באנשי המחוז שהיו מטינין בחול". חכם או שניים בשם "אבא יוסף המחוזי" או "ר' יוסי המחוזי" וכן ר' שמעון המחוזי (בבלי סוכה), סביר להניח שהם מאותו מקום "המחוז/מחוזא", אולם באיזה מקום מדובר? בפירוש רש"י מובאים כמה הסברים אפשריים: "סביבות עיר שאינה חשובה כל כך מפני מדרס הרגלים. חולת-סביבות, כמו מחול הכרם; מחוז-עיר; לישנא אחרינא: מחוז שם מקום שלא היו שדותיו חשובין". כלומר, לפי הפירוש הראשון אין הכוונה למקום ספציפי אלא לסביבות העיר שבה יש ריבוי הולכים "מדרס הרגלים" ואילו לפי הפירוש השני זה שם מקום ספציפי ששדותיו לא היו משובחים. רבינו גרשום הסביר שהכוונה היא ל-"שדה שסמוכה למחוז העיר שדורכין אותה בני אדם" בערוך הביטוי "חולת המחוז" התפרש כ-"מדינה שהיא חול ואינה עושה פירות". היו שהבינו שה-"מחוז" הוא כמשמעו בעברית המודרנית- אזור מנהלי וכך הסביר למשל יאסטרוב בערך "חולת" שהכוונה לחולות של אזור שומרון (בניגוד לפרדסות של סבסטי): חוֹלַת, חוֹלִית f. (חוֹל I) 1) sand-plain, sterile shore-land. Arakh. III, 2 (14ᵃ) חולת המחוז the sand-plain of the Maḥoz (district of Samaria), opp. to pleasure gardens of Sebaste; Tosef. ib. II, 8חולית של מחוזא. Ib. חולית של יבנה, opp. to pleasure gardens of Jericho. אלא שמתוך ההיקרויות האחרות, די ברור שהכוונה לשם קונקרטי של מקום (מה עוד שיש הרבה דברים בשומרון אבל לא חולות...). בימי הביניים המוקדמים, העיר רמלה (תרגום: "עיר החולות") כונתה במכתבים של כמה ראשונים בתור "חולת המחוז" שכן היא הייתה הבירה המנהלית והפוליטית של המחוז בתקופה המוסלמית ויש (מ' גיל) שרצו ללמוד מכך שייתכן וזה היה שמה הקדום אך כיום ברור למעלה מכל ספק שרמלה נוסדה רק במאה השמינית לספירה וזהו כינוי "ספרותי" טיפוסי למקום אקטואלי על שם כינוי קדום מן המקורות העתיקים.
