פורסם ב-23/1/2019
"תנו רבנן מעשה בר' סימאי ור' צדוק שהלכו לעבר שנה בלוד ושבתו באונו והורו בטרפחת כרבי בזפק" (חולין נו ע"ב)
1. עיבור השנה בלוד: בדף היומי על המשנה שעוסקת בסימני טרפות בעופות, מובאת ברייתא על שני חכמים- רבי סימאי ורבי צדוק- שבמסגרת עיבור השנה בלוד, הם חנו באונו ושם פסקו הלכה בנושא טריפות כשיטת רבי לגבי הזפק (המובאת במשנה). בחלק מכתבי היד (כ"י וטיקן 122 וגם בכמה עדי נוסח מהגניזה- על פי עדי הנוסח באתר "הכי גרסינן"), שמות אותם חכמים התחלפו לשמות קצת שונים- "ת"ר מעשה בר' סימון ור' יהוצדק (או אפילו: ר' יצחק)". מקובל לזהות את החכמים הנ"ל כאמוראים מהדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל- ר' צדוק/יהוצדק לא מוכר אך רבי סימאי (או: סימיי) מוכר יותר כדמות בקו התפר שבין אחרוני התנאים או ראשוני האמוראים. אמנם הקטע הובא על רקע ההוראה כרבי במשנה בהלכות טריפה בעופות אך העדות כאן על עיבור השנה בלוד היא חלק מפרשה היסטורית מרתקת של הנסיון לחזור ולעבר את השנה ולקדש את החודשים ביהודה בימי רבי יהודה הנשיא אחרי המעבר של מרכז החכמים לגליל. בפרשה זו עסקו בהרחבה לפני שנים רבות גדליהו אלון ושמואל ספראי (במאמר על המקומות לקידוש החודשים ועיבור השנה בספרות התלמודית) ובעקבותיהם גם אהרן אופנהיימר, יהושע שוורץ וב"צ רוזנפלד שעסקו בכך על רקע חקר תולדות לוד היהודית בתקופת התלמוד.
