1. חידת "החומה השלישית" שהקיפה את צפון ירושלים ערב המרד הגדול ומהלכה המדויק מלווה את חוקרי ירושלים יותר מ-180 שנה. לפני מאה שנים בדיוק ב-1925, ארכיאולוגים של האוניברסיטה העברית שזה עתה נוסדה- אליעזר ליפא סוקניק וליאו מאייר- החלו בחשיפת כמה קטעים מצפון לחומה העות'מאנית של קו ביצור ומגדלים שאותם הם זיהו עם החומה השלישית המפורסמת (1928-1925 ושוב ב-1940), ובעקבותיהם נחפרו בהמשך קטעים נוספים של קו הביצור הצפוני. לפני עשר שנים, ארכיאולוגים מטעם רשות העתיקות- רינה אבנר וכפיר ארביב- גילו באזור מגרש הרוסים עדות אפשרית ראשונה לתוואי המערבי של החומה השלישית ושל הקרבות שנערכו למרגלותיה. כעת, בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה האחרון, הוצע על ידי דוד יגר ונחשון זנטון שבחפירה במדרון של הקדרון מצפון-מזרח לעיר העתיקה (רחוב אמרו אל-קיס) שרידים של קיר בולט שאפשר לתארכו לתקופה הרומית הקדומה, הוא לא אחר מאשר העדות הארכאולוגית הראשונה של התוואי המזרחי של החומה השלישית. אגב כך, הם מציעים תוואי שונה במידה רבה מאשר היה בדרך כלל מקובל במרבית התכניות והשרטוטים של החומה השלישית ולהפריד בין חומת מתחם הר הבית ובין חומת העיר שהייתה בחלקו הגבוה של המדרון המערבי של הקדרון והתחברה לחומה השלישית "החדשה" שהקיפה את המדרונות של גבעת בית זיתא/ביזיתא (צפון-מזרח העיר העתיקה של היום מפנים ומחוץ לחומה העותמאנית) ובכך להגדיל עוד יותר את תחומי החומה השלישית ערב פרוץ המרד. זאת הזדמנות אפוא לא רק להשתכשך בסאגה המתמשכת של החיפושים אחרי החומה השלישית המפורסמת אלא גם לערוך היכרות עדכנית עם הפרברים הצפוניים של ירושלים הקדומה היא 'העיר החדשה'.
2. בפרק הרביעי של הספר החמישי של מלחמת היהודים ברומאים מתאר יוסף בן מתתיהו את פני העיר של ירושלים שאותה פגש צבאו של טיטוס. הוא מחלק את ירושלים לעיר תחתונה ועיר עליונה, מונחים שנקבעו עד ימינו בכל מה שקשור לירושלים של ימי הבית השני. הגיא המרכזי (הטירופיאון) שזרם מצפון-מערב לדרום-מזרח לקדרון חילק אותה לשתי שלוחות בולטות- השלוחה המזרחית שבין הגיא המרכזי ובין הקדרון והשלוחה המערבית שבין הגיא המרכזי וגיא בן הינום. העיר התחתונה והעיר העליונה ישבו על החלקים הדרומיים של השלוחות הללו (הגבעה הדרום מזרחית=העיר התחתונה; הגבעה הדרום-מערבית=העיר העליונה) ואותם הקיפה בתקופה החשמונאית חומה שהתבססה על מתווה עתיק יותר, היא החומה הראשונה או החומה הקדומה/ישנה. השלוחה המזרחית הייתה מחולקת לכמה גבעות שמהוות את הגרעין העתיק של ירושלים- מצפון לגבעה הדרום-מזרחית שכן העופל ומצפון לו גבעת הר הבית/מוריה. אלא שבאותו תיאור, יוסף בן מתתיהו מוסיף ומזכיר שהייתה 'עיר' נוספת שנוספה על ירושלים ששכנה מצפון לעיר התחתונה, הר הבית והעיר העליונה, היא 'העיר החדשה', כינוי שלא ברור אם הוא מקומי או שהוא כינה אותה כך לטובת הקוראים (שם, סעיף 151). את העיר החדשה הקיפו שתי חומות נוספות לחומה הקדומה שהפכה להיות 'החומה הראשונה': ה-'חומה השנייה' שתוארה בקיצור נמרץ הייתה בליטה שהתחילה משער 'גינת' והסתיימה במצודת האנטוניה בפינה הצפון-מערבית של הר הבית. יש דעות שונות בנוגע לתוואי המדויק שלה, שער גינת והחיבור שלה לאנטוניה כמו לשאלה אם היא נבנתה בימי החשמונאים האחרונים או רק בימי הורדוס אולם באופן כללי היא הקיפה את חלקו העליון של הגיא המרכזי ומתוך כתבי יוסף בן מתתיהו עולה שבנוסף לבנייה פרטית, היא כללה שווקים שונים (תופעה שהותירה את חותמה עד היום בשמות השווקים ברובע הנוצרי)ולפיכך יש חוקרים שמכנים אותה גם בתור 'הרובע המסחרי' החדש של ירושלים בנוסף לשוק התחתון והעליון המוכרים במקורות לגבי העיר התחתונה, העיר העליונה ולאורך הגיא המרכזי.
3. 'החומה השלישית' היא אירוע אחר לגמרי ולפיכך היא גם ריתקה עד היום חוקרים רבים. יוסף בן מתתיהו מקדיש לה את התיאור המפורט ביותר גם אם הוא אינו קוהרנטי לגמרי בנוגע לנסיבות הקמתה, העיכוב בהשלמתה, התוואי המפורט שלה ותיאור נלהב של המגדלים הרבים (תשעים!) כולל כמה מגדלים נודעים (פסיפנוס, הנשים, הפינה ועוד) והמונומנטים שהיא הייתה בסמיכות אליהם. זאת הייתה החומה הראשונה שאותה פגשו חיילי הלגיונות הרומאים שתקפו אותה מצפון בראשית המרד ובסופו. סביר להניח שיש קשר ישיר בין העובדה האחרונה ובין התיאור הנדיב בפרטים שנוטה להגזמה בחוזקה של יוסף אודותיה. התיאור המרהיב שלה מחד, ההיקף העצום של תחומה שלמעשה הכפיל את כל שטח העיר והקושי לזהות את שרידיה בשטח עד ימינו הובילה לאותה התעניינות מחקרית ענפה. במשך הזמן, רבו הדעות עד לכך שבתולדות המחקר מסמנים 'אסכולה מקסימליסטית' ו-'אסכולה מינימליסטית' ואף הבחינו בין חוקרים ישראליים ואמריקאים מחד וחוקרים אירופאיים (בריטים וצרפתים) מאידך, אבחנה שנראה שהיא קצת פחות רלוונטית לנוכח חידושי המחקר אך עדיין מבצבצת פה ושם. הבנייה המפותחת בירושלים שמחוץ לחומות במפנה המאה ה-19 וה-20 עמעמה לא מעט מהשרידים שזוהו במחצית הראשונה של המאה ה-19. גם החפירות החלוציות של סוקניק ומאייר שחשפו מספר קטעים של אותה חומה לאורך רחובות החומה השלישית, נעמי קיס, ליד הקונסוליה האמריקאית לשעבר ובסמוך למכון אולברייט של היום, אבדו בשנים הבאות ורק הודות לעבודת נמלים של יוסף שפייזר (2021) לאחרונה על בסיס מערכת המידע הגיאוגרפית החדשה של ירושלים, ניתן היה לשחזר את מיקום הקטעים השונים ולצרף אותם לקטעים שונים שנחפרו בעשורים שאחרי כן בזיקה לאותו תוואי. בחפירות לקראת הקמת האקדמיה החדשה של בצלאל במרחב מגרש הרוסים, התגלה מסד אבן גדול של מה שהחופרים זיהו כמגדל חיצוני הבנוי בזיקה לקיר בולט בתוואי מזרח-מערב. מצבור הבליסטראות (82 במספר בסך הכל) ושאר כלי נשק ביחד עם סימני אפר בולטים, הביאו את כפיר ארביב ואת רינת אבנר להציע (2016, ולאחרונה באנגלית ב-2023) שמדובר על העדות הראשונה של התוואי המערבי של החומה השלישית ממגדל היפיקוס ועד מגדל פסיפנוס (שהיה כנראה בסמוך למגרש הרוסים) אם כי יש לציין שלא כל החוקרים השתכנעו שמדובר אכן בחלקים של חומה ומגדל שהיו חלק מאותה חומה שלישית נרחבת.
4. על רקע החידושים האחרונים הנ"ל הגיעה התגלית החדשה. בחפירות הצלה שנערכו מטעם רשות העתיקות בראשות דוד יגר במדרון הקידרון כ-250 מטר ממזרח לשער האריות ('עמק המלך'), התגלה באחד משטחי החפירה בצמוד למצוק סלע ועל גבי סלע אם, קיר בולט באורך של כ-15 מטר שרוחבו הגיע עד כדי מטר אחד. החופר זיהה שני קטעי קיר שונים (3a ו3b) שמאוחר יותר נחצבה באמצע אחד הקירות ניקבה. בשני הקטעים נדבך המסד היה בנוי מאבנים קטנות-בינוניות מהוקצעות אולם בשלב השני יש הבדל בין הקטעים- בקטע הראשון שני הנדבכים העליונה היו בנויים מאבנים מלבניות גדולות ומהוקצעות ובקטע השני הנדבך העליון היה של אבן גדולה מהוקצעת עם סיתות שוליים וזיז בולט. סגנון הבנייה של הקיר, טכניקת המליטה וממצאים בודדים נוספים הביאו את החופר לתארך את הקירות למאה הראשונה לספירה. ההשוואה לחלק מקטעי הקירות שיוחסו בעבר לחומה השלישית העלתה את האפשרות שלפנינו מקטע קצר של החומה בתוואי המזרחי ומכאן יגר וזנטון מפתחים את ההצעה שלהם לגבי התוואי המזרחי המשוער של החומה השלישית.
5. כדי להסביר את התוואי המשוער שמציעים יגר וזנטון, יש לחזור לסוגית גבעת בית זיתא או 'ביזיתא' שהייתה חלק מאותה 'עיר חדשה' אך היא התקיימה בגבעה מוגדרת ספציפית. המתאר הטופוגרפי כאן הוא בעל חשיבות רבה שכן הוא השתנה ללא הכר עד ימינו. כאמור, הגיא המרכזי חצץ בין השלוחה המזרחית ובין השלוחה המערבית אך במפות הטופוגרפיות של ירושלים הקדומה מתברר שמצפון-מזרח לגיא המרכזי, היה ערוץ נוסף שנשפך לקדרון מדרום לשער האריות של ימינו באותו תוואי כללי (צפון-מערב לדרום-מזרח) שמכונה 'נחל בית זיתא'. השטח שמצפון-מזרח לגיא המרכזי נחלק אפוא בין שלוחה שמדרום-מערב שבקצה שלה עמדה הגבעה או הצוק של האנטוניה ובין שלוחה שמצפון היא 'הגבעה הרביעית' כפי שיוסף מציג אותה או הגבוהה שבין הגבעות של העיר כפי שיוסף מתאר אותה- גבעת בית זיתא. לפי מה שיוסף תיאר, העיר בתחומי החומה הראשונה כבר לא יכלה להכיל את ריבוי התושבים שהחליטו לעבור לאותה גבעה שמצפון להר הבית ושבינה ובין האנטוניה הייתה 'תעלה עמוקה'. כשהם ישבו שם, הגבעה הייתה פרוזה ומחוץ לחומות העיר. יוסף לא מציין מתי החלו לשבת בגבעה הזו או במדרונותיה אך בימי אגריפס הראשון, הם ביקשו ממנו לכלול אותם בתוך חומה נוספת כדי להגן עליהם. הוא נענה לבקשתם אך אם תוואי החומה השלישית הוא אכן היה כבר חלק מתוכניתו הבסיסית של אגריפס, אזי הוא הקיף תחום נרחב פי כמה וכמה מאשר את אותה גבעה נישאה, מה שככל הנראה גרם לו לקטוע את השלמת החומה (יוסף עצמו מציג במקומות שונים הסברים מנוגדים לעילת העיכוב- חשש מתגובת הרומאים, הוראה מפורשת להפסיק או מותו בטרם עת) עד שהושלמה בחיפזון ערב המרד. זה אולי עומד בליבו של הויכוח אודות תוואי החומה השלישית והנסיבות לבנייתה בימי אגריפס הראשון והשלמתה עם פרוץ המרד. האם מדובר רק בשיקולים בטחוניים או שמא היה מדובר כאן בתכנית שאפתנית יותר להכפיל את שטחה של העיר והאם זה עצמו גרם לשלטון הרומי להקפיא את המיזם הזה.
6. לפני חמש עשרה שנים, הלל גבע (2010) ביקש לשחזר את תהליך התפשטותה של ירושלים בשלהי ימי הבית שני מצפון לחומה הראשונה הוותיקה או מצפון לנחל צולב (רחוב דוד והשלשלת של היום). הוא השתמש במקורות הספרותיים, בתנאים הטופוגרפיים של 'העיר החדשה' ובעיקר במידע ארכאולוגי גולמי יחסית שהתחיל להצטבר מקו החומה הראשונה ועד קו החומה של סוקניק-מאייר עם דגש על הממצא הקרמי. המסקנה שלו הייתה שמדובר בתהליך מדורג: בהתחלה, אולי כבר במאה הראשונה לפני הספירה, התחילו תושבים שונים להתגורר סביב מדרונות הגיא המרכזי מצפון לחומה הראשונה (בתחום החומה השנייה) אך ככל שמצפינים ומתקרבים לפינה הצפון-מזרחית של העיר העתיקה משני צדדיה, יש יותר ויותר ממצא מהמאה הראשונה לספירה. בשלהי שנות התשעים של המאה שעברה, חפרו יובל ברוך וגדעון אבני, כמה מבנים ומתקנים משלהי ימי הבית השני בסמוך לשער הפרחים/הורדוס, בלב התחום ההיסטורי של גבעת בית זיתא. שתי בריכות בולטות היו מוכרות במדרונות של נחל בית זיתא- צמד 'בריכות הצאן' (יוחנן ה 2) או בית חסדא/בית זיתא במתחם כנסיית סנטה-אנה של היום ובריכה עצומה ששרידים שלה תוארו ואוירו במאה ה-19 בצמוד לחומה הצפונית של הר הבית, היא 'בריכת ישראל (איסראיל)' מתחת למגרש החניה שליד שער השבטים של היום. לפי ההשערה של גבע, במאה הראשונה לספירה, גבעת בית זיתא (שכאמור גלשה גם מעבר לפינה הצפון-מזרחית של החומה העותמאנית, מגדל החסידות) הפכה להיות מיושבת בצורה יותר אינטנסיבית וזה הרקע לבקשה שלהם להקיף אותה בחומה בימי אגריפס. לעומת זאת, בצד המערבי (השלוחה הצפון-מערבית) האזור היה דליל מבחינת התיישבות והיה פתוח למדיי ובכל זאת אגריפס והמורדים החליטו להקיף גם אותה בחומה מבוצרת. רובע בית זיתא נחרב הרבה לפני שטיטוס פרץ את החומה השלישית וכבר בימיו של קסטיוס גלוס, בשבועות הראשונים של המרד, האפיזודה הזו באה אל קיצה.
כדאי להזכיר כאן תזה רדיקלית למדיי שהוצעה לפני שנים אחדות על ידי חוקר צרפתי מהאקול ביבליק- דומיניק מרי קברה (Cabaret) הציע שחזור מהפכני של פיתוח 'העיר החדשה' על בסיס ניתוח של המתאר העירוני במפות ישנות בעיר העתיקה. לפי התזה שלו, כבר אחרוני שליטי החשמונאים התחילו בפיתוח המרחב שמצפון לחומה הראשונה וביתר שאת בימי הורדוס ויורשיו עד אגריפס הראשון וכך נוצרו כמה 'מרחבים'/רבעים עם שערים, קשתות (ביניהם ה-'אקה הומו' שהוא מתארך לימי הורדוס ולא לימי איליה קפיטולינה כמקובל) ומונומנטים מפוארים שנועדו להאדיר את שמם או להנציח אותם אחרי מותם. במילים אחרות, הכינוי 'העיר החדשה' לא משקף התפתחות טבעית דמוגרפית של פרוורים פרוזים שהוקפו בחומה בהתאם לנסיבות אלא חלק ממיזם שלטוני מלמעלה של עיצוב נוף מונומנטלי מן היסוד במרחב 'חדש' מצפון לעיר הוותיקה והיא 'העיר החדשה' שאותה הקיפה חומה ומגדלים מרהיבים. אפשר להוסיף עוד השערות- למשל, ככל שמתברר כיצד המרחב הדרומי של ירושלים, מבריכת השילוח ועד שערי הר הבית, הפך למרחב טקסי מופגן ומושקע על סף ה-תיירותי' למענם של העולים לרגל, העתיד האורבני 'החילוני' של ירושלים היה אכן בקצה השני של העיר- מצפון להר הבית ולחומה הראשונה והשנייה.
7. יגר וזנטון מצביעים על מרחב התיישבות שהיה פחות מוכר וכמעט לא זכה לתיעוד ארכאולוגי עד לדור האחרון- החלק הצפון-מזרחי של ירושלים בגדה המערבית של הקדרון. כדי לאשש את האפשרות שהקיר שהתגלה ב-'עמק המלך' היה חלק מהחומה השלישית שהתחברה לחומה הקדומה במדרון הקדרון כפי שמתאר יוסף בן מתתיהו, הם אספו את העדויות הארכאולוגיות לקיומה האפשרי של חומה או קו ביצור במדרון המערבי של הקדרון שאינו חומת הר הבית המוכרת כיום, החל מעיר דוד ועד אזור שער האריות. מספר קטעים של קירות בולטים מאזור המדרון המזרחי של עיר דוד ועד בסמוך לדרך העופל, וממזרח לשער הרחמים ושער האריות, עשויים להעיד על קיומה של חומה קדומה שהייתה לפי המשוער חלק מהחומה הראשונה. מעתה, הקיר הבולט שהתגלה ב-'עמק המלך' שמזכיר לדעתם את הטכניקה ואת סגנון הבנייה של החומה השלישית ו/או החומה הראשונה, עשוי היה להתחבר לאותם קטעי קירות בולטים בחלקו הגבוה של מדרון הקדרון כפי שכותב יוסף לגבי התוואי המזרחי בלי להזכיר את חומת הר הבית. זאת ועוד, ממזרח לחומה המזרחית של הר הבית ובסמוך לשער האריות ובהמשך בשוליים של בית הקברות המוסלמי מעבר לפינה הצפון-מזרחית של הר הבית, התגלו כמה מבנים, סמטאות וממצאים משלהי ימי הבית המלמדים שהיו שם שכונות או מכלולים בנויים. רוב השרידים הללו, היו במדרונות של השלוחה והערוץ של נחל בית זיתא בסמוך לבריכות האגירה הגדולות הנ"ל. לפיכך, הם מציעים לראות בהם, ביחד עם העדויות הארכאולוגיות שהתגלו בחפירות הספורות באזור הצפון-מזרחי של העיר העתיקה ובמרחב הצמוד מצפון וממזרח (למשל, בחפירות באזור 'שוק הכבשים' למרגלות מגדל החסידות שטרם פורסמו), חלק מהרובע/שכונה של גבעת בית זיתא היא 'הגבעה הרביעית' שהייתה הזרוע הצפון-מזרחית של 'העיר החדשה'. לפי הצעתם, המציאות היישובית הזו היא זו שעומדת מאחורי התוואי החדש שנועד להגן גם על האזור המיושב הזה שנחשף ממזרח ומצפון לחומות העיר העתיקה של ימינו. היו חוקרים שביקשו לזהות את המרחב הזה, במיוחד בסמוך לשער הרחמים ושער האריות עם הדיונים בחז"ל על 'בית פגי' (בשונה מבית פגי של הברית החדשה שניצבה על המדרון המזרחי של רכס הר הזיתים) ואולי אפשר לצרף גם את ההיגד במשנת חלה "...מפני שאמרו: "הַקּוֹנֶה בְּסוּרְיָא, כְּקוֹנֶה בְּפַרְוָר שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם" כביטוי לכך שהיו אזורים מיושבים פרוזים שהיו צמודים לעיר (בניגוד לעורף החקלאי מעבר לרצועת הקברים) אך לא נחשבו חלק ממנה דוגמת גבעת בית זיתא או בית פגי (ואולי בית פגי של חכמים היא בעצם בית זיתא של יוסף בן מתתיהו? אבל נשאיר את זה לפעם אחרת).
8. אפשר להניח שכמו כל חידוש העוסק בחומה השלישית, ההצעה החדשה הזו לא תהיה מוסכמת וגם בה יש לא מעט מן המשוער שניתן לערער לגבי פרשנות הקיר (שרחוק מלהיות מרשים כמו קו הביצור הצפוני שגילו סוקניק-מאייר ואחרים) והתוואי המוצע על ידם. כך או כך, זאת הזדמנות הולמת לערוך היכרות מעמיקה קצת יותר בנוגע למרחב אורבני 'חדש' בירושלים ערב חורבנה שאולי היה עשוי להפוך למוקד חדש משמעותי של הכרך הגדול של ירושלים בתוך זמן לא רב. המרד הראשון קטע באיבו את התכניות להרחיב את העיר גם כלפי צפון ובמקום רובע חדש, המרחב הצפוני של 'העיר החדשה' בין החומה השלישית והראשונה, הפך למרחב מגננה, ביצור ולחימה עצים בשבועות הראשונים של המצור על העיר בטרם החומה השלישית נפלה והמוקד עבר לחומות הוותיקות יותר. העברת המוקד האורבני של העיר מהעיר התחתונה והעיר העליונה ל-'עיר החדשה' אכן יצא אל הפועל אבל זה כבר קרה בתקופתה של איליה קפיטולינה ובהמשך בתקופה הביזנטית אך התשתית הבסיסית והפיזית לכך כבר הונחה בעשורים האחרונים של ירושלים בשלהי ימי הבית.
לינקים לקריאה (ושם הפניות למקורות נוספים למעוניינים) במחקרים שהוזכרו כאן:
* המאמר החדש של דוד יגר ונחשון זנטון על התוואי המזרחי של החומה השלישית (מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, 26, 2025): https://www.academia.edu/.../%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7...
*מאמר של יוסף שפייזר על תוואי החומה השלישית לאור מיפוי מחודש (מחקרי יהודה ושומרון קובץ ל/1, 2021): https://www.ariel.ac.il/.../%d7%9e%d7%91%d7%98-%d7%a2%d7.../
*מאמר של כפיר ארביב על תוצאות החפירה באזור מגרש הרוסים על תוואי החומה השלישית והלחימה שם (ATIQOT 111' 2023): https://publications.iaa.org.il/atiqot/vol111/iss1/6
*מאמר של הלל גבע (חידושים בחקר ירושלים, תשע"א 2010) על התפשטות היישוב היהודי בירושלים לאזור הצפוני בשלהי ימי הבית השני: https://www.academia.edu/.../The_Development_of_Northern...
*דף הספר של דומיניק-מרי קברה (Cabaret) שיצא באנגלית ב-2022 (המקור בצרפתית התפרסם ב-2020) על הטופוגרפיה של ירושלים בין המאה השנייה לפני הספירה ועד המאה השנייה לספירה: https://www.peeters-leuven.be/detail.php?id=8444
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה