פורסם ב-11/11/2018
בגליון "עתיקות" (Atiqot) החדש (92) מתפרסם הדו"ח המלא (כולל נספחים) של חפירות הצלה שנערכו ב-2008 בשוליים הצפון-מזרחיים של חורבת עפרת. חורבת עפרת (או בשמה "המשופץ" כמו מקומות אחרים עם השם "עפרה/ת": א-טייבה), חורבה בשטח של 20 דונם, נמצאת צמוד לעיקול של כביש 79 בין שפרעם לביר אל-מכסור באזור גבעות אלונים-שפרעם, למעשה הכביש "מגלח" את שוליו הצפוניים והמזרחיים של האתר. בזמנו, היו חוקרים (אבי-יונה) שסברו שח' עפרת היא "המבצר החסר" מביצורי יוסף בן מתתיהו בגליל הנזכר בתור "כפראתא" (בחלק מכתבי היד של חיי יוסף הופיע AFARTA) אך היום מקובל יותר בעקבות דן בר"ג (ארץ ישראל תשמ"א) ש-"כפראתא" היא באזור קריית אתא של היום. החורבה נסקרה כבר ב-1873 בידי חוקרי ה-PEF ונסקרה גם בסקר הארכאולוגי של מפת שפרעם (אתר מס' 100). בראשית שנות השישים של המאה ה-20 התגלה בה מטמון של 274 מטבעות מימי קונסטנטינוס (שנידון מחדש ביחד עם המטבעות בחפירות החדשות בגליון הזה), חפירות הצלה שונות נערכו במקום בשנות השבעים והשמונים על רקע סלילת הכביש והרחבתו כולל על הגבעה עצמה, שם התגלו בסיסי עמודים בעלי חתך לב, בסיס מרובע של אבן גלילית (אבן מיל?) וגם מערת קבורה ממזרח כולל שרידי גלוסקמות חרס. גם אחרי ביצוע החפירות הנדונות כאן, נערכו מספר חפירות מצומצמות באזור וגילו שרידי מערות קבורה ומחצבות. במסגרת החפירות ב-2008 בראשותה של ירדנה אלכסנדר לרגל הרחבה נוספת של הכביש, נפתחו כעשרים ריבועי חפירה במספר שטחים משני צדדיו של הכביש.
שש שכבות התגלו במהלך החפירות הללו- מהתקופה ההלניסטית המאוחרת ועד ראשית התקופה המוסלמית הקדומה. יחד עם זאת, לא מדובר על התיישבות רצופה ויש עדויות לפערים, לפחות על פי הממצא הקרמי בין מספר תקופות שונות. כאמור, מדובר על חפירות חלקיות בשוליים של האתר אך לאור הממצאים כאן ביחד עם החפירות הקודמות, אלכסנדר שחזרה את תולדות האתר כדלהלן:
-האתר נוסד בשלהי התקופה ההלניסטית, קרי בסוף המאה השנייה לפנה"ס ובתחילת המאה הראשונה לפנה"ס. נחשפו מערת קבורה ומתקן חקלאי שהיו כנראה חלק מהתיישבות צנועה על הגבעה עצמה וקשורה ככל הנראה לתופעה הכללית של ייסוד יישובים חדשים בגליל בתקופה החשמונאית, מה שגם רומז על זהותם האתנית של מייסדי האתר.
-מהתקופה הרומית הקדומה התגלה בחפירות שרידי מבנה מגורים. הקרמיקה היא אותה קרמיקה של כלי כפר חנניה וגם התגלו שרידים מועטים של כלי אבן המאפיינים את היישובים היהודיים באותה העת. מטבע פרוטה מהשנה השנייה של המרד הגדול התגלתה במהלך החפירות ורומזת להשתתפות אפשרית של היישוב במהלך המרד בגליל. הקרמיקה של התקופה הרומית הקדומה באתר לא ממשיכה מעבר לתחילת המאה השנייה לסה"נ וזה עולה בקנה אחד עם הממצאים הקרמיים בחפירות הקודמות שנערכו על הגבעה ובשוליה וגם עם הממצאים במערות קבורה הקשורים לאתר. לא התגלו שרידים של פעילות אלימה אך כאמור, החפירות היו רק בשוליים של האתר.
- אחרי פער של כמה עשרות שנים בסוף המאה השנייה או תחילת המאה השלישית, ניכרת פעילות מחודשת (שרידי מחצבות) וגם כאן הקרמיקה מזכירה את הקרמיקה של כפר חנניה. לאותה השכבה יש לתארך כנראה גם את הפריטים הארכיטקטוניים שהתגלו בחפירות הקודמות על הגבעה עצמה ואפשר שאלו הם שרידים של מבנה ציבורי (בית כנסת?) שהיה בגבעת החורבה ואולי פעולות החציבה שהתגלו בחפירות הנוכחיות קשורות לבניית אותו מבנה.
-במחצית השנייה של המאה הרביעית לסה"נ היישוב ננטש או ניכרת ירידה יישובית משמעותית, תופעה המוכרת גם באתרים יהודיים אחרים בגליל, אולי על רקע תוצאות רעידת האדמה של 363 לסה"נ. מאוחר יותר, התחדש היישוב באתר אם כי הפעם התרבות החומרית הקרמית כבר הייתה שונה מזו של השכבות הקדומות. בשלב הזה, קשה יותר לעמוד על הזהות האתנית של יושבי האתר אם כי היא משערת שבשכבה המאוחרת יותר של התקופה הביזנטית, יושבי האתר כבר לא היו יהודיים אלא נוצרים כפי שעולה מקערה עם סמל צלב ומההקשר הסביבתי שבו יישובים שבעברם היו יהודיים, הפכו להיות נוצריים בשלהי התקופה הביזנטית. ייתכן גם ששרידי מבנה מאותו שלב היה חלק ממנזר חקלאי טיפוסי לאזור הגליל המערבי. לקראת שלהי התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית הקדומה, השרידים הם דלים וקשה לדעת מה קרה שם בלי חפירות אינטנסיביות יותר.
כמה סוגיות מעניינות וחלקן אפילו דרמטיות עולות מתוצאות החפירה כפי שפורסמו:
1. לא התגלו שרידים לפני התקופה ההלניסטית המאוחרת (למעט שרידים אפשריים של קיר מתקופת הברזל בשולי הגבעה בחפירות קודמות), קרי התקופה החשמונאית והעדות כאן מצטרפת אפוא לסדרת העדויות הארכאולוגיות על שינוי דמוגרפי משמעותי בגליל בעקבות הכיבוש החשמונאי שעליו עמדו חוקרים כמו אביעם וליבנר בשנים האחרונות.
2. נראה ששיא היישוב היה בתקופה הרומית הקדומה- באזור שבו נחשף מתקן חקלאי ומערת קבורה בתקופה ההלניסטית, התגלו שרידי מבנה מגורים ואילו מערות הקבורה מאותה תקופה אותרו במרחקים גדולים יותר. אין ספק שמדובר על יישוב יהודי לאור המרחב היהודי סביבות כמו הממצאים הקרמיים (כלי כפר חנניה), כלי האבן וגם הפרוטה מזמן המרד הגדול.
3. המידע הכי דרמטי מן הממצא הקרמי הוא זה על כך שישנה הפסקה או פער שאירע בנקודת זמן כלשהי במחצית הראשונה של המאה השנייה לסה"נ לפני שהוא חודש כמה עשרות שנים מאוחר יותר. למרות שזה לא נאמר במפורש, כולנו יודעים איזה אירוע משמעותי התרחש באותה העת- מרד בר כוכבא. עדות זו מצטרפת לעדויות על פגיעה או הפסקה פחות או יותר באותה תקופה במקומות כמו ואדי חמאם (שם מדובר על סימני הרס וחורבן פיזיים) או שרידי בית החווה/אחוזה בתל רכש ואולי גם במקומות אחרים. ביחד עם העדויות למערכות מסתור לא מעטים בגליל, התמונה המקובלת לגבי הגליל בזמן מרד בר כוכבא ומידת ההשפעה (לפחות חלקית) של תוצאות המרד על היישוב היהודי בגליל צריכה בחינה מחודשת ובדיקה מדוקדקת באתרים ארכאולוגיים נוספים כמו חורבת אושה הסמוכה שבה נערכים חפירות ארכאולוגיות בשנה האחרונה.
4. אם אכן השרידים הארכיטקטוניים על הגבעה (והזיקה שלהם למחצבות ופעולות חציבה) הם של בית כנסת והם מקבילים לשכבה המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 4-3 לסה"נ) שלפי הממצא הקרמי הסתיימו במחצית השנייה של המאה הרביעית (אולי על רקע רעידת האדמה של 363 לסה"נ) הרי שאלו שרידים אפשריים של בית כנסת "קדם-ביזנטי" כמו זה שבואדי חמאם. לכך יש חשיבות על רקע הוויכוח החריף בנוגע לתאריכי בתי הכנסת הגליליים.
5. שאלת הזהות האתנית של יושבי האתר בתקופה הביזנטית מסוף המאה הרביעית ועד המאה השביעית. האזור הזה הוא קצת "אפור" מהבחינה של המפה האתנית המקובלת של הגליל בתקופה הביזנטית (גליל מזרחי=יהודי; גליל מערבי= פגאני ואחרי כן נוצרי)- היא מצביעה על כמה דוגמאות לאתרים ארכאולוגיים באזור שהיו יהודיים ואחרי כן יש סממנים נוצרים (בית לחם הגלילית, שפרעם, רמת ישי) אבל זה עדיין לא תופעה רווחת ואם זה קרה, איך זה קרה- זאת שאלה שלא בטוח שכרגע יש תשובה ברורה לגביה.
