1. לפני קצת יותר מעשרים שנה, נוסף 'ענף' חדש לחקר הארכאולוגי של ירושלים בשלהי ימי בית שני: חקר שרידי האשפה הקדומה או כפי שהיו כאלו שכינו אותה בהתחלה- "החירייה של ירושלים בימי בית שני". שפך העפר והפסולת העצום שכיסה את המדרון המזרחי של הר הבית ועיר דוד (או: המדרון המערבי של הקדרון) היה מוכר היטב כבר במאה ה-19 אבל עד לתחילת האלף הנוכחי, כמעט ולא התייחסו אליו או שהוא היה מטרד לתגליות המרגשות יותר מתחתיו או מעליו. מעבר לכך, ישנו אתגר של ממש לחפור סוג כזה של אתר שמלכתחילה אין בו שכבות מסודרות. לכל היותר, היו חוקרים שהניחו שמדובר בפינוי הריסות של ירושלים החרבה לקראת בנייתה ושיקומה של ירושלים בתקופה הרומית המאוחרת.
יום שלישי, 28 בנובמבר 2023
יום שלישי, 14 בנובמבר 2023
'עוטף שכם-הר גריזים': צוהר נוסף למחוז עקרבת/עקרבה, הספר הצפוני-מזרחי של ארץ יהודה בשלהי ימי בית שני ועד מרד בר כוכבא
אני אפתח ברסיס זיכרון אישי די מעורפל: אחת המטלות השנואות על תותחנים בסדיר בשנות התשעים היה שבוע שמירות בבסיס האגד ב-'מבוא שילה' (מבו"ש) במזרח השומרון ליד כביש אלון והכפר מוע'ייר, בסיס שומם עם היסטוריית אסונות בשנים שלפני כן שזמן מעט אחרי כן חדל מלשמש כבסיס האגד (מתברר שכיום יש שם חוות בקר, חוות מלאכי השלום). אחת המשימות הפחות פופולריות הייתה סיור מקיף רגלי ('פטרול') מסביב לבסיס שעיקרו היה הברחת רועים. משימה שנואה אחרת הייתה שמירה לילית ארוכה באזור ה-'בונקר' (שלא היה בו בפועל כלום) המרוחק כמה מאות מטרים צפונית מהבסיס על מגדל באמצע שום מקום, פשוטו כמשמעו. מרסיסי הזכרונות המעורפלים שלי מאותן 'משימות' היה הסיור שמדי פעם עבר באזור חורבה עתיקה ליד כביש הגישה העולה לבסיס. דבר שני היה הנוף המרהיב מהמגדל ליד הבונקר שצפה על חלקו העילי של ואדי קניוני טרשי עמוק שירד כלפי מזרח, במיוחד בשעות הלילה והאורות המרוחקים של הכפרים והיישובים המעטים בסביבה וערפילי הבוקר.
יום ראשון, 5 בנובמבר 2023
כיצד נפלה מצדה? הצעה חדשה לשאלה ישנה
קצת הפוגה מהמלחמה עם הצעת קריאה למאמר חדש של חוקר ים המלח גדעון הדס (בסוף עם עוד כמה הצעות קריאה ישנות וחדשות) שמציע השערה משלו על האופן שבו הרומאים פרצו למצדה באביב/קיץ 73 (ויש אומרים 74). בין אם הצעה זו משכנעת ובין אם לאו, זאת הזדמנות להיזכר בהיבט נוסף של המחלוקת על "מיתוס מצדה" שראשיתו במחקר הסוציולוגי וההיסטורי אך גלש גם למחקר הארכאולוגי ומתעורר מחדש מדי פעם בפעם עד השנים האחרונות.
יום ראשון, 29 באוקטובר 2023
'ערכי/ארכי הישנה של ציפורי': ציפורי החדשה והישנה
בדף של אתמול מופיע במשנה רשימה של אלו שאין בודקין אותם אחורה כשבסוף המשנה ר' יוסי (בן חלפתא) איש ציפורי הוסיף לרשימה גם 'מיוחסים' מציפורי: "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בָּעַרְכֵי הַיְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי" (בדפוס) או לפי כ"י קאופמן: "ר' יוסה או'. אף מי שהיה חת(י)[ו]ם עד בארכי יישנה של ציפורין".
פרשנים ראשונים כאחרונים ניסו להבין מה זאת ה-"ערכי/ארכי הישנה של ציפורי" ומדוע מי שחתום עד (היה ויכוח לגבי המילה "עד") שם אין צריך לבדוק אחריו. רש"י על אתר הסביר כי "עיר סמוכה לציפורי ששמה ישנה" וששם היו רשימת מיוחסים שכשרים לדון (רש"י לא גרס 'עד')-"שהיה כתוב בסדרי הדיינין שהיו רגילים לייחס את הראויים לדון שהיו מיוחסין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס". הרמב"ם בפירוש המשנה כתב בקצרה כי "וארכי הישנה של צפרי לא היה מעיד בה אלא מיוחס", כלומר בבית הדין "הישן" של ציפורי רק מיוחסים היו רשאין להעיד. גם שאר פרשני המשנה המסורתיים (ראו תוספות יום טוב ומלאכת שלמה על אתר) ציינו את שני הפירושים הללו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)



