יום חמישי, 7 במרץ 2024

'אלעזר הכהן': חידת הכהן המסתורי וה-"מגדלים" שנבנו על בסיס הופעתו והיעלמו של אלעזר הכהן ממטבעות בר כוכבא

 


פורסם ב-7/3/2024

הדיווח התקשורתי על מציאת צרור מטבעות מתחת למערה במצוק ההעתקים מתקופת מרד בר כוכבא ובתוכם מטבע ברונזה נדיר יחסית מהשנה הראשונה עם הכיתוב 'אלעזר הכהן' בוריאנט של הכתב העברי הקדום, היא הזדמנות נאותה לציין בקצרה את החידה הוותיקה הזו, את ההצעות המרכזיות כולל כמה חדשות יותר ועוד יותר מכך, גם את מה שכיניתי בכותרת 'מגדלים' של השערות היסטוריות מפותחות לגבי מה שקרה בשנה הראשונה למרד ולאחריה, במיוחד בכל מה שקשור להנהגת המרד לנוכח הופעתו והיעלמו של אותו 'אלעזר הכהן' במטבעות המרד מהשנים הבאות. גם בדיווח התקשורתי הקצר צוין כי היו כמה הצעות זיהוי לשמו של אלעזר הכהן עם נטייה לאמץ את ההצעה כי מדובר ברבי אלעזר המודעי, חכם משלהי דור יבנה שלגביו יש מסורת אגדית שקושרת אותו לבר כוכבא (אפילו שהוא דודו) שבעקבות מזימה של שומרוני וחשדנות מוגזמת של בר כוכבא, הוא נהרג וכך ביתר איבדה את המגן הרוחני האחרון שלה. ההשערה הזו קנתה לה שביתה גם במחקר וגם בציבור כשלמשל, בערך הויקיפדיה של 'אלעזר המודעי' מופיע המטבע עם הכתובת 'אלעזר הכהן'.

יום רביעי, 31 בינואר 2024

מדוע היו כל כך הרבה מקוואות טהרה בסוסיא בתקופה הביזנטית?

 


פורסם ב-31/1/2024

בחורבת סוסיא/סוסיה בדרום הר חברון, נחשפה עיירה יהודית גדולה בספר המדבר שתקופת השיא שלה הייתה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית ובין המאה השביעית לספירה. באותה העת היא הייתה חלק מ-"דרומא", חבל ארץ הררי פריפריאלי בין הר חברון למדבר יהודה אולם עד היום, על אף שורה של השערות מלומדות, שמה הקדום אינו ידוע בוודאות. גולת הכותרת של החפירות הארכאולוגיות באתר מאז ראשית שנות השבעים הייתה מבנה בית הכנסת המיוחד שהוא חלק מסדרת בתי כנסת עתיקים בעלי טיפוס מיוחד בדרום הר חברון (סמוע/אשתמוע; מעון; ענים), אולם גם המתאר הבנוי של העיירה (שרק חלקה נחפר) הגלוי על פני השטח משקף קהילה קצת עלומה באזור פריפריאלי שכמעט לא נזכר במקורות הספרותיים וההיסטוריים בני התקופה.

יום רביעי, 10 בינואר 2024

"מאושה....לטבריה": מסורת 'גלויות הסנהדרין' כשיקוף של צמצום היישוב היהודי בגליל בתקופת התלמוד?

 


פורסם ב-10/1/2024

במסגרת השלמות מחקרים והמלצות קריאה למעוניינים, אני אפנה הפעם למאמר ארוך ומפורט של עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית שיצא לאחרונה בקובץ 'מחקרי תלמוד' (ד', ספר דוד רוזנטל, כרך א', עמ' 279-226) עם הכותרת: "מסורת גָלויות 'הסנהדרין' ותולדות היישוב היהודי בגליל בתקופות הרומית והביזנטית". ליבנר עסק בהרחבה בשנים שעברו בבחינה מחודשת של תולדות הגליל היהודי (בעיקר הגליל המזרחי) בשלהי העת העתיקה לאור המחקר הארכאולוגי העדכני בכמה היבטים: ראשיתו המעורפלת משהו של היישוב היהודי בגליל בתקופה החשמונאית בשלהי המאה השנייה לפני הספירה מחד, ושקיעתו של היישוב היהודי בגליל במאה הרביעית על רקע משבר מתמשך משלהי המאה השלישית ולאורך כל המאה הרביעית לספירה. הפעם, הוא מבקש לשפוך אור על מה שנראה כמו תמורה פנימית במרכז הכובד של היישוב היהודי בגליל: מממערב הגליל התחתון עד המאה השלישית (סוף תקופת התנאים) לחלקו המזרחי של הגליל במאות הבאות (רוב תקופת האמוראים). הוא כבר הציג את התיזה הזו בכמה במות שונות אך במאמר הארוך כאן הוא מציג את מכלול הטיעונים והראיות כשמעבר לתיזה הכללית, במאמר עצמו יש כמה חידושים פרטניים שלעתים 'מסתתרים' בהערות שוליים או בכמה משפטים בודדים שכל אחד מהם הוא סוגיה מעניינת בפני עצמה (למשל, המעמד של בית שערים וזיקת רבי יהודה הנשיא אליה).

יום שלישי, 28 בנובמבר 2023

ה-"אשפה הקדושה ו/או הטמאה" של ירושלים בשלהי ימי בית שני: מזבלה עירונית, מטמנה מחשש טומאה או גניזה של שאריות של קודשים?



פורסם ב-28/11/2023

1. לפני קצת יותר מעשרים שנה, נוסף 'ענף' חדש לחקר הארכאולוגי של ירושלים בשלהי ימי בית שני: חקר שרידי האשפה הקדומה או כפי שהיו כאלו שכינו אותה בהתחלה- "החירייה של ירושלים בימי בית שני". שפך העפר והפסולת העצום שכיסה את המדרון המזרחי של הר הבית ועיר דוד (או: המדרון המערבי של הקדרון) היה מוכר היטב כבר במאה ה-19 אבל עד לתחילת האלף הנוכחי, כמעט ולא התייחסו אליו או שהוא היה מטרד לתגליות המרגשות יותר מתחתיו או מעליו. מעבר לכך, ישנו אתגר של ממש לחפור סוג כזה של אתר שמלכתחילה אין בו שכבות מסודרות. לכל היותר, היו חוקרים שהניחו שמדובר בפינוי הריסות של ירושלים החרבה לקראת בנייתה ושיקומה של ירושלים בתקופה הרומית המאוחרת.