בית הכנסת הגלילי הקדום ביותר (?) בשיחין

 

פורסם ב-13/6/2024

בסקר ארכאולוגי מחודש מטעם אונ' סמפורד בראשות ג"ר סטריינג' וד פיאנסי שנערך ב-2011 וב-2012 על הגבעה הסמוכה לציפורי שזוהתה לא מכבר כשיחין התלמודית (ואסוכיס בכתבי יוסף בן מתתיהו), התגלו כמה פריטים אדריכליים מפוזרים שלא באתרם שהעלו את "החשד" שמדובר בפריטים ממבנה ציבור ואולי בית כנסת עתיק לא ידוע בגבעת שיחין. באותן שנים הסתיימה חפירתו של בית הכנסת בואדי חמאם והתחילו גם עונות החפירה הראשונות של בית הכנסת בחוקוק. הדיון הממושך על בתי הכנסת הגליליים התעורר מחדש ולפיכך מבנה ציבור/בית כנסת גלילי נוסף הצטרף לשיח המחקרי שניעור מחדש.

'אלעזר הכהן': חידת הכהן המסתורי וה-"מגדלים" שנבנו על בסיס הופעתו והיעלמו של אלעזר הכהן ממטבעות בר כוכבא

 

פורסם ב-7/3/2024

הדיווח התקשורתי על מציאת צרור מטבעות מתחת למערה במצוק ההעתקים מתקופת מרד בר כוכבא ובתוכם מטבע ברונזה נדיר יחסית מהשנה הראשונה עם הכיתוב 'אלעזר הכהן' בוריאנט של הכתב העברי הקדום, היא הזדמנות נאותה לציין בקצרה את החידה הוותיקה הזו, את ההצעות המרכזיות כולל כמה חדשות יותר ועוד יותר מכך, גם את מה שכיניתי בכותרת 'מגדלים' של השערות היסטוריות מפותחות לגבי מה שקרה בשנה הראשונה למרד ולאחריה, במיוחד בכל מה שקשור להנהגת המרד לנוכח הופעתו והיעלמו של אותו 'אלעזר הכהן' במטבעות המרד מהשנים הבאות. גם בדיווח התקשורתי הקצר צוין כי היו כמה הצעות זיהוי לשמו של אלעזר הכהן עם נטייה לאמץ את ההצעה כי מדובר ברבי אלעזר המודעי, חכם משלהי דור יבנה שלגביו יש מסורת אגדית שקושרת אותו לבר כוכבא (אפילו שהוא דודו) שבעקבות מזימה של שומרוני וחשדנות מוגזמת של בר כוכבא, הוא נהרג וכך ביתר איבדה את המגן הרוחני האחרון שלה. ההשערה הזו קנתה לה שביתה גם במחקר וגם בציבור כשלמשל, בערך הויקיפדיה של 'אלעזר המודעי' מופיע המטבע עם הכתובת 'אלעזר הכהן'.

תבליט המנורה מחורבת קושט ושאלת קיומם של בתי כנסת מהתקופה הביזנטית במערב הגליל התחתון

 

פורסם ב-9/2/2024

פרסום קצר שיצא לאחרונה (חדשות ארכאולוגיות 136, 11/1/2024) מחפירת הצלה קטנה שנערכה ב-2017 בחורבה קטנה בשם חורבת קושט או קסטה (ליד בסמת טבעון), הזכירה לי פרסום קצת ישן שנשכח של תבליט מנורה מאותה חורבה והזיקה שלה לשאלת קיומם של בתי כנסת עתיקים מהתקופה הרומית מאוחרת או ביזנטית במערב הגליל התחתון.

מדוע היו כל כך הרבה מקוואות טהרה בסוסיא בתקופה הביזנטית?

 

פורסם ב-31/1/2024

בחורבת סוסיא/סוסיה בדרום הר חברון, נחשפה עיירה יהודית גדולה בספר המדבר שתקופת השיא שלה הייתה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית ובין המאה השביעית לספירה. באותה העת היא הייתה חלק מ-"דרומא", חבל ארץ הררי פריפריאלי בין הר חברון למדבר יהודה אולם עד היום, על אף שורה של השערות מלומדות, שמה הקדום אינו ידוע בוודאות. גולת הכותרת של החפירות הארכאולוגיות באתר מאז ראשית שנות השבעים הייתה מבנה בית הכנסת המיוחד שהוא חלק מסדרת בתי כנסת עתיקים בעלי טיפוס מיוחד בדרום הר חברון (סמוע/אשתמוע; מעון; ענים), אולם גם המתאר הבנוי של העיירה (שרק חלקה נחפר) הגלוי על פני השטח משקף קהילה קצת עלומה באזור פריפריאלי שכמעט לא נזכר במקורות הספרותיים וההיסטוריים בני התקופה.

https://talmudandarchaelogy.blogspot.com/.../blog-post_21...