הדיווח השבוע על מטמון מטבעות מתחת למה שמזוהה כמבנה ציבור יהודי בלוד שנחרב עד היסוד במחצית המאה הרביעית לספירה האיר זרקור חדש על "המרד האחרון של היהודים ברומאים" כפי שהוא כונה בכותרות השבוע או "המרד הנעלם מן המאה הרביעית" בכותרות אחרות- הפרשה המכונה במחקר ההיסטורי כ-"מרד גאלוס". רסיסי העדויות ההיסטוריות המעורפלות שחלקן קצרות וסתומות, אחרות חשודות במגמתיות ובאלו שבמקורות היהודיים קשה בכלל לזהות אם מדובר במרד או בתוצאותיו, גרמו לסיכום הקולע הזה של 'רב הנסתר על הגלוי' שמובא בכל סיכום של ידיעותינו אודותיו. מאידך, ההערכות לגבי עוצמתו הריאלית של אותו אירוע היו שנויות במחלוקת במשך שנים רבות. גם המחקר הארכאולוגי שהושפע וגם השפיע על ההערכות לגבי אותה פרשה מעורפלת, ידע עליות ומורדות- אישוש אפשרי לאותו אירוע בכמה אתרים חיזק את העמדה שייחסה לו חשיבות משמעותית (גם אם לא דרמטית) ואילו דיון מחודש באותם אתרים שלגביהם יוחס השפעה של אותו אירוע, שינו או יותר נכון הזיזו את המטוטלת לעבר 'שוליותו' של אותו "מרד" אם בכלל נכון לכנות אותו כך. לאור הדיווח החדש מלוד, חזרתי השבוע לרענן את הזיכרון שלי לגבי ההערכות השונות באשר לאותו אירוע ועד כמה נכון באמת לכנות אותו "המרד היהודי האחרון" או "מרד גאלוס".
בלוג על ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד והממשק בין הממצא והמקורות
יום חמישי, 20 ביוני 2024
יום חמישי, 13 ביוני 2024
בית הכנסת הגלילי הקדום ביותר (?) בשיחין
בסקר ארכאולוגי מחודש מטעם אונ' סמפורד בראשות ג"ר סטריינג' וד פיאנסי שנערך ב-2011 וב-2012 על הגבעה הסמוכה לציפורי שזוהתה לא מכבר כשיחין התלמודית (ואסוכיס בכתבי יוסף בן מתתיהו), התגלו כמה פריטים אדריכליים מפוזרים שלא באתרם שהעלו את "החשד" שמדובר בפריטים ממבנה ציבור ואולי בית כנסת עתיק לא ידוע בגבעת שיחין. באותן שנים הסתיימה חפירתו של בית הכנסת בואדי חמאם והתחילו גם עונות החפירה הראשונות של בית הכנסת בחוקוק. הדיון הממושך על בתי הכנסת הגליליים התעורר מחדש ולפיכך מבנה ציבור/בית כנסת גלילי נוסף הצטרף לשיח המחקרי שניעור מחדש.
יום חמישי, 7 במרץ 2024
'אלעזר הכהן': חידת הכהן המסתורי וה-"מגדלים" שנבנו על בסיס הופעתו והיעלמו של אלעזר הכהן ממטבעות בר כוכבא
הדיווח התקשורתי על מציאת צרור מטבעות מתחת למערה במצוק ההעתקים מתקופת מרד בר כוכבא ובתוכם מטבע ברונזה נדיר יחסית מהשנה הראשונה עם הכיתוב 'אלעזר הכהן' בוריאנט של הכתב העברי הקדום, היא הזדמנות נאותה לציין בקצרה את החידה הוותיקה הזו, את ההצעות המרכזיות כולל כמה חדשות יותר ועוד יותר מכך, גם את מה שכיניתי בכותרת 'מגדלים' של השערות היסטוריות מפותחות לגבי מה שקרה בשנה הראשונה למרד ולאחריה, במיוחד בכל מה שקשור להנהגת המרד לנוכח הופעתו והיעלמו של אותו 'אלעזר הכהן' במטבעות המרד מהשנים הבאות. גם בדיווח התקשורתי הקצר צוין כי היו כמה הצעות זיהוי לשמו של אלעזר הכהן עם נטייה לאמץ את ההצעה כי מדובר ברבי אלעזר המודעי, חכם משלהי דור יבנה שלגביו יש מסורת אגדית שקושרת אותו לבר כוכבא (אפילו שהוא דודו) שבעקבות מזימה של שומרוני וחשדנות מוגזמת של בר כוכבא, הוא נהרג וכך ביתר איבדה את המגן הרוחני האחרון שלה. ההשערה הזו קנתה לה שביתה גם במחקר וגם בציבור כשלמשל, בערך הויקיפדיה של 'אלעזר המודעי' מופיע המטבע עם הכתובת 'אלעזר הכהן'.
יום רביעי, 31 בינואר 2024
מדוע היו כל כך הרבה מקוואות טהרה בסוסיא בתקופה הביזנטית?
בחורבת סוסיא/סוסיה בדרום הר חברון, נחשפה עיירה יהודית גדולה בספר המדבר שתקופת השיא שלה הייתה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית ובין המאה השביעית לספירה. באותה העת היא הייתה חלק מ-"דרומא", חבל ארץ הררי פריפריאלי בין הר חברון למדבר יהודה אולם עד היום, על אף שורה של השערות מלומדות, שמה הקדום אינו ידוע בוודאות. גולת הכותרת של החפירות הארכאולוגיות באתר מאז ראשית שנות השבעים הייתה מבנה בית הכנסת המיוחד שהוא חלק מסדרת בתי כנסת עתיקים בעלי טיפוס מיוחד בדרום הר חברון (סמוע/אשתמוע; מעון; ענים), אולם גם המתאר הבנוי של העיירה (שרק חלקה נחפר) הגלוי על פני השטח משקף קהילה קצת עלומה באזור פריפריאלי שכמעט לא נזכר במקורות הספרותיים וההיסטוריים בני התקופה.
הירשם ל-
תגובות (Atom)