יום שישי, 12 בספטמבר 2025

מה בין עין גדי ערב מרד החורבן ועין גדי ערב מרד בר כוכבא לאור חפירות ב-'גבעת המצבות' (Cenotaph Hill)?

 


פורסם ב-12/9/2025

עין גדי שגשגה בעת העתיקה אך סבלה קשות גם מאירועים צבאיים שהמיטו עליה חורבן פעם אחרי פעם. הנתונים הטבעיים המיוחדים של נווה עין גדי על מעיינותיו השופעים ואדמותיו הפוריות גרמו לכך ששמו נודע לתהילה בכל רחבי העולם בזכות הגידולים המשגשגים של דקלי התמרים ומטעי האפרסמון. למשך תקופות ארוכות שטחי המטעים של הנווה או לפחות חלקם היו אדמות כתר אך חלקם היה בבעלות פרטית של בני הנווה ששמרו בקנאות על "רזא דקרתא" גם עמוק לתוך התקופה הביזנטית. הנווה שהשתרע בין נחל ערוגות בדרום ובין נחל דוד בצפון ובין קו המעיינות במערב וחוף ים המלח במזרח כלל את האזור המיושב בעיקר במישור המזרחי ואת מטעי התמרים הסמוכים וכן את המדרונות המדורגים הסמוכים לקו המעיינות (כגון עין שולמית ועין גדי אך נביעות נוספות שיבשות כיום) שהוקדשו לחקלאות השלחין המשגשגת כפי שניכרת באמות, תעלות, בריכות וטרסות שחותמן ניכר בשטח עד היום. לפי המקורות הספרותיים, תושבי הנווה ספגו פגיעה בידי הסיקריים ממצדה בפסח של שנת 68 לספירה (אם כי בזמנו, חנן אשל הטיל ספק במהימנות של הידיעה הזו) ובהמשך בידי הצבא הרומי כולל תיאור קרבות על גורלם של מטעי האפרסמון שלפי פליניוס, הצבא הרומי נאבק כדי שהם לא ייפגעו בידי המורדים שחששו שהוא ייפול בידי הרומאים. במחקר גם הוצע שהמצור על מצדה בשנת 73/4 לא נועד רק לחסל את אחרוני המורדים אלא גם להבטיח את מטעי האפרסמון והדקלים היוקרתיים מפני פגיעה אפשרית של קבוצת המורדים שהתרכזה במצדה כעשרה קילומטר בלבד דרומית מנאות עין גדי. על אף שפליניוס תיאר את חורבנה המוחלט של עין גדי בעקבות הקרבות שנערכו במקום בימי מרד החורבן, התעודות והמסמכים במדבר יהודה לימדו שהנווה התאושש במהירות יחסית בתקופה שבין המרידות ובזכותם אנו למדים על מעמדו של הכפר, הנוכחות הצבאית הרומית ועל נופו היישובי והחקלאי עד הסיום הטרגי בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא.

יום שישי, 5 בספטמבר 2025

שומרונים ונוצרים במערב השומרון על רקע האחוזה השומרונית בכפר קאסם

 


פורסםב-5/9/2025

הדיווח על האחוזה המפוארת בצפון כפר קאסם מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית שנחשפה בחפירות החדשות בחודשים האחרונים היא מרתקת מכמה וכמה בחינות- המבנים הגדולים, רצפת הפסיפס המרהיבה וכן המקוואות כולל מקווה מטיפוס שלא מוכר בכלל בתקופה הזו. אך מה שלפחות אותי תפס הוא המיקום שלה באזור שעד עתה לא היה ידוע בוודאות כי ישבו בו שומרונים בעת העתיקה.

יום שלישי, 2 בספטמבר 2025

מ-"גת בעוטה" ועד "גת של אבן שזפתה גוי": על המבנה והסדר של החלק האחרון של משנת עבודה זרה כביטוי לריאליה של ייצור היין, שיווקו וצריכתו וכיצד הפך הגורם ש-"מאיים" על הגת מטומאה ליין נסך

 


פורסם ב-2/9/2025

החל מפרק ד' משנה ח ועד המשנה הלפני אחרונה במסכת עבודה זרה, ישנו דיון מפורט וארוך במיוחד בהלכות יין נסך בשלל מקרים. במבט ראשון קשה לעמוד על ההגיון של סדר המשניות והפרטים ויש תחושה של קפיצות חוזרות ונשנות. למעשה, האיסור המקיף של יין של גויים הוזכר כבר במהלך פרק ב בראש רשימת האיסורים: "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה. הַיַּיִן, וְהַחֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן, וְחֶרֶס הַדְרִיָּנִי.... נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן, אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה. הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּין שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לַחִין, אֲסוּרִין, יְבֵשִׁין, מֻתָּרִין". לכאורה היה גם הולם יותר לחבר את הרשימה הנ"ל בפרק ב' עם ההגדרות היסודיות שמופיעות בכלל לקראת סוף פרק ה: "יֵין נֶסֶךְ אָסוּר, וְאוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם, בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן, בְּנוֹתֵן טָעַם. זֶה הַכְּלָל, מִין בְּמִינוֹ, בְּמַשֶּׁהוּ. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טָעַם. אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן. יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין....". ואמנם כמה מהדיונים בתלמודים שנידונו במסגרת פרק ב' למעשה הם רלוונטיים יותר למשניות בפרק ד-ה ולהיפך. גם סדר הפרטים במשניות בסוף פרק ד' וברוב פרק ה' מעלה מספר תהיות אצל הלומד/ת שכן כמה מהעקרונות ההלכתיים (טיהור היין, הדחת הענבים, ניגוב הגת; חזקת המשתמר וחשש הגוי מכניסת ישראל; המדידה של היין כשלב מכריע בהעברת רשות קניינית ועוד) משכפלים את עצמם בניסוחים קצת זהים במשניות שונות בקובץ הזה- התלמוד כמובן מאריך לנסות למצוא את הצריכות בכל משנה אבל הדוחק ניכר היטב.

יום שלישי, 19 באוגוסט 2025

"זה היה מעשה בבית שאן": מבט חז"לי 'מבחוץ' על הקהילה היהודית בבית שאן/ סקיתופוליס





בקובץ המשניות שבחלק השני של פרק ד' מתוארת סדרה של תרחישים שבהם יהודים וגויים עוסקים במשותף בגת בייצור יין ובאופן שבו ניתן לשרטט את קווי המתאר של שמירת היין מפני חשש יין נסך ו/או טומאת הגוי. התשתית הריאלית המשוקעת באותו קובץ היא של אינטראקציה אינטנסיבית של יהודים ולא-יהודים בצורות ואופנים שונים. באחת המשניות אף מצוין המרחב האורבני המעורב ובמיוחד הדומיננטיות של הגויים באותה עיר: "בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים....בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ גּוֹיִם....כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא". וכדי להדגיש שלא מדובר רק במקרי קצה או תרחישים תיאורטיים, המשנה מציינת כמה פעמים ש-"בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה" או "זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ" או "זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן, וְאָסְרוּ חֲכָמִים" (ורסיה קצת שונה מצויה גם בדיוני התוספתא המקבילים- "זה היה מעשה ושאלו את רבי שמעון בן אלעזר ואמר רשות עובד כוכבים אחת").