המחלוקת על תיארוך של קבוצה מסוימת מתוך בתי הכנסת העתיקים ("הטיפוס הגלילי") התעצמה מחדש בשני העשורים האחרונים בזכות שתי חפירות של בתי כנסת עתיקים סמוכים מאד- האחד בואדי חמאם בידי משלחת בראשות עוזי ליבנר והשני בחוקוק בידי משלחת בראשות ג'ודי מגנס. תגליות הפסיפסים המרהיבים בשני בתי הכנסת הללו הקרובים אחד לרעהו (בחוקוק מצב השימור הוא טוב בהרבה מאשר בזה של ואדי חמאם) עמעמו במקצת את התכלית הראשונית שלשמה נועדו החפירות: אישוש זמנם של בתי הכנסת מהטיפוס הגלילי. באופן לא מפתיע, בשני המקרים, המסקנות ה-"חד-משמעיות" של שתי משלחות החפירה תאמו את העמדות הבסיסיות של החוקרים- בואדי חמאם בית הכנסת על שני שלביו תוארך למן המחצית השנייה של המאה השלישית ועד שלהי המאה הרביעית או ראשית המאה החמישית, עת הכפר כולו חדל להתקיים כמעט לגמרי. בחוקוק, בית הכנסת הראשון תוארך על ידי משלחת החפירה לסוף המאה הרביעית או ראשית המאה החמישית ועד שלהי התקופה הביזנטית ובית הכנסת בשלב השני לתקופה הממלוכית (לאחרונה זאב וייס ערער על השלב הממלוכי ותיארך גם את בית הכנסת המאוחר לתקופה הביזנטית).



