"ואם היה דר בעלייה- מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים"- ה-'עליה' התלמודית והרקע הריאלי שלה

 

פורסם ב-22/12/2022

"תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (בבלי, שבת כא ע"ב)

*"הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבָּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבָּיִת" (משנה נדרים ז ד, בבלי נדרים נו ע"א)

1. הפרק השישי והשביעי של מסכת נדרים הנלמדות בימים אלו במסגרת הדף היומי הם פרקים רוויים בריאליה קדומה שמהוות דוגמאות פרטניות לדיון עקרוני בשאלה מה נכלל בלשון הנדר של האדם המציין סוג אוכל, לבוש, מגורים וריהוט. כמעט כל אחת מהדוגמאות המובאות במשניות (ובמקורות התנאיים והאמוראיים אחריהם) הם מקור מרתק לקולינריה, למלתחה, לחפצי הבית וכיוצא בזאת של קדמונינו. אחת מן הדוגמאות שהוזכרו במשנה ונלמדו שלשום בדף היומי מציינת מחלוקת בין החכמים ובין רבי מאיר, האם אדם שמציין בנדרו שהוא נודר "מן הבית", האם הנדר הזה כולל גם את "העליה" (לפי חכמים) או שה-"עליה" היא מרחב נפרד, לפחות בטרמינולוגיה של התקופה ולכן גם אם "הבית" אסור על האדם שנדר שלא להיכנס ל-"בית", מותר להיכנס ולהשתמש ב-"עליה".

"אמבטי קטנה": רחיצה והזעה בבית המרחץ

 

פורסם ב-7/12/2022

* "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרו.... וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבַּטִיָ (כ"י קאופמן: אנטבטי) גְדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה" (משנה נדרים ד ד).

* "ורוחץ עמו במרחץ, וישן עמו במטה. ר' יהודה או' על הקטנה בימות החמה, ועל הגדולה בימות הגשמים. רוחץ עמו באבטי גדול, מזיע עמו במרחץ קטנה" (תוספתא נדרים ב ז)

* "אֲבָל לֹא בְאַמְבָּטִי קְטַנָּה. דְּהוּא מְפתֵּחַ לֵיהּ.

תַּנֵּי רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּמֶרְחַץ קְטַנָּה. דִּי נְסַב אֵשונה" (ירושלמי נדרים ד ד, לה ע"ג)

*"תנא לא ירחוץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במיטה בין בימות החמה בין בימות הגשמים בין בגדולה בין בקטנה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומ' גדולה בימות הגשמים וקטנ' בימות החמה מותר ורוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה" (בבלי נדרים מא ע"ב)

במקרה או לא במקרה, במקביל לפוסט ששיתפתי אתמול על "אמבטיות הישיבה" הקטנות מהתקופה ההלניסטית שהתגלו באתרים שונים בארץ יהודה וסביבתה לפני הופעת מקוואות הטהרה, הרי ששלשום במסגרת הדף היומי הוזכרו "אמבטיות" שונות- בריכות/מתקני רחיצה חמים שהיו חלק מבית המרחץ הרומי. מכאן גם הכינוי "אמבטיות" המוכר כיום למתקני רחצה בישיבה בכל בית עד היום.

"הנודר משחורי הראש": בין צבע השיער וכיסוי הראש לגברים יהודיים בעת העתיקה

 

פורסם ב-25/11/2022

"הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים" (משנה נדרים ג ח)

"מַאי טַעְמָא — אֲנָשִׁים זִימְנִין דְּמִיכַּסּוּ רֵישַׁיְיהוּ וְזִימְנִין דְּמִגַּלּוּ רֵישַׁיְיהוּ. אֲבָל נָשִׁים לְעוֹלָם מִיכַּסּוּ, וּקְטַנִּים לְעוֹלָם מִיגַּלּוּ (=אנשים לעתים שמכסים ראשיהם ולעתים שמגלים ראשיהם, אבל נשים-לעולם מכסות וקטנים-לעולם מגלים)" (בבלי נדרים ל ע"ב)

מתי הופיעו בתי המרחץ הציבוריים באזור יהודה לאור בתי המרחץ ב....שועפט?

 

פורסם ב-14/11/2022

בכנס השנתי של החידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה שנערך באוקטובר האחרון, הוקדש מושב שלם לנושא "ירושלים-בתי מרחץ סביב לה". כששלושה מההרצאות הוקדשו לחדרי מרחץ ובתי מרחץ מהתקופה הרומית בירושלים וסביבותיה- חדרי המרחץ בבתי המידות של ירושלים עד שנת 70 (הלל גבע), היבטים טכנולוגיים של בתי המרחץ בתקופה הרומית המאוחרת לאור בית היוצר של הלגיון הרומי בבנייני האומה (בנימין ארובס) אך אני אתמקד כאן בפרסום מפורט יותר של שני בתי מרחץ שהתגלו בחפירות ההצלה שנערכו בין 2003 ובין 2007 בשועפט על רקע העבודות לבניית תוואי הרכבת הקלה. ההרצאה בעברית "בתי המרחץ בשועפט והופעת תרבות הרחצה הציבורית ביהודה" מאת ארלטה קובלסקה (Arleta Kowalewska) ממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ורחל בר נתן (רשות העתיקות) שהייתה אחת מהחופרות באתר. בקובץ המאמר יצא באנגלית והוא עלה לפני כמה שבועות גם במרשתת.