בקובץ המשניות שבחלק השני של פרק ד' מתוארת סדרה של תרחישים שבהם יהודים וגויים עוסקים במשותף בגת בייצור יין ובאופן שבו ניתן לשרטט את קווי המתאר של שמירת היין מפני חשש יין נסך ו/או טומאת הגוי. התשתית הריאלית המשוקעת באותו קובץ היא של אינטראקציה אינטנסיבית של יהודים ולא-יהודים בצורות ואופנים שונים. באחת המשניות אף מצוין המרחב האורבני המעורב ובמיוחד הדומיננטיות של הגויים באותה עיר: "בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים....בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ גּוֹיִם....כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא". וכדי להדגיש שלא מדובר רק במקרי קצה או תרחישים תיאורטיים, המשנה מציינת כמה פעמים ש-"בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה" או "זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ" או "זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן, וְאָסְרוּ חֲכָמִים" (ורסיה קצת שונה מצויה גם בדיוני התוספתא המקבילים- "זה היה מעשה ושאלו את רבי שמעון בן אלעזר ואמר רשות עובד כוכבים אחת").
יום שלישי, 19 באוגוסט 2025
יום חמישי, 17 ביולי 2025
'יעקב איש כפר סכניא/כפר סמא': על מוצאו "הכפרי" של יעקב "המין"
קולמוסים רבים נשתברו סביב שתי אנקדוטות מפורסמות שנזכרו במסכת אצלנו פעמיים בעשרת הימים האחרונים: מאסרו של רבי אליעזר שנחשד במינות (טז ע"ב-יז ע"א) ומניעת הריפוי של בן דמא בידי רבי ישמעאל (כז ע"ב). שני המעשים הובאו ביחד בתוספתא חולין ב כב-כד על רקע ההחמרה היתירה לגבי דיני המין מאשר דיני הגוי (לא מתרפאין מהם גם ריפוי נפשות) המוכרים מהמשנה אצלנו. לשני המעשים יש מקבילות בתלמוד הבבלי (עם כמה שינויים לא מבוטלים) וגם בכמה מדרשי אגדה (בעיקר קהלת-רבה), הם עברו צנזורה ותיקונים עד לאופן שבו הם מוצגים היום בדפוס. כאמור, הפרשנות המסורתית והמחקרית על מעשים אלו היא ענפה אך במשך השנים, אותי תמיד "הטרידה" קצת עובדה אזוטרית קמעא: השם המלא של המין שמוסר דבר תורה או רפואה בשמו של ישו (בן פנדרה/פנטירה): "איש כפר סכניא" (או כפר סמא, להלן) או שכך זה מופיע אצלנו בבבלי. זה היה קשור בדמות אחרת עם שם דומה "יעקב איש כפר נבוריא" (או: כפר גבוריא בכמה נוסחים) שגם לגביה יוחס חשד מינות או לפחות בשלב מסוים כך הוא נתפס ולגביו עד היום אין הסכמה לגבי זיקתו למינות. דמות אחת או שתיים (ואולי שלוש, גם אם מדובר באירוע שהתרחש זמן רב אחרי כן) שכונו "יעקב איש כפר X" שהיו "סוכני מינות" ישירים או עקיפים. האסוציאציה לאחיו של ישו כבר סומנה לפני שנים רבות אולם בין אם יש לכך קשר ובין אם לאו, מדוע המספר הוסיף את הפרט הקצת מיותר לפיה אותו יעקב היה "איש כפר סכניא/סמא" או במקרה המאוחר יותר"איש כפר נבוריא"? משום מה, כל פעם שאני קורא את הסיפורים הללו, זה הדבר הראשון שעלה לי בראש.
יום שישי, 20 ביוני 2025
שרידי היישוב היהודי בשועפט בין המרידות: בירת טופרכיה יהודית במקום ירושלים או כפר 'ויקוס' בשירות הלגיון העשירי?
בתקופה האחרונה, שני מאמרים טריים למדיי המתייחסים לאתר ארכאולוגי שכבר נזכר כאן כמה פעמים בעבר, 'השליכו' אותי לסוגיה ישנה-חדשה שהתעוררה מחדש בשנים האחרונות. בשביל כך הייתי צריך לבדוק מחדש את המקורות ואת המחקרים האחרים וכצפוי, התהליך הזה הפך גם לסוג של ביצה טובענית, מה שאומר שכרגע אני הרבה פחות בטוח לגבי כמה קביעות והנחות שליוו אותנו במשך זמן רב. בפוסט הזה אציג בקצרה את החפירה, הרקע ההיסטורי, את הנקודות המרכזיות במאמרים הנ"ל ואת ההבדלים שמשתקפים מהם ולסיום כמה לינקים לקריאה (יש עוד נוספים, נסתפק באלו).
יום חמישי, 22 במאי 2025
שומרונים ויהודים בכרמל בשלהי העת העתיקה על רקע תעשיית הזכוכית הענפה
אחת התקופות הכי משגשגות בתולדות ההתיישבות באזור הכרמל ההררי ולמרגלותיו הייתה בשלהי העת העתיקה, במיוחד בסביבות המאה הרביעית והחמישית לספירה. השרידים של היישובים הכפריים, האחוזות, בתי החווה, המחצבות, בורות המים ומתקני המלאכה הותירו את חותמם בשטח וניכרו גם לחוקרים הראשונים שסקרו את הכרמל במהלך המאה ה-19. המחקר הארכאולוגי המפותח של הדורות האחרונים, במיוחד משלחות המחקר של שמעון דר בין השנים 1983 ל-2013 בסומקה, רקית, שלאלה ובאתרים כפריים אחרים בכרמל ההררי חשפו עדויות מפורטות לאותה פריחה יישובית שכמעט לא הייתה מוכרת מן המקורות ההיסטוריים וזאת בנוסף לחפירות של אתרים ארכאולוגיים במורדות הכרמל וחופו המערבי.
הירשם ל-
רשומות (Atom)