1. גילויו של בית הכנסת הקדום בצפון מגדלה (אני אכתוב עם "ה" בסוף אבל זה לא קריטי) העתיקה ב-2009 בחפירות של רשות העתיקות בראשות דינה אבשלום-גורני וערפן נג'ר עורר התרגשות גדולה, הן אצל החוקרים והן בציבור הרחב בארץ ובעולם, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר באתר המזוהה עם מריה מגדלה/מרים המגדלית ושמדובר בבית כנסת מן המאה הראשונה לספירה, בתקופה ובאזור שבו פעל ישו. עד היום, האתר הארכאולוגי של מגדלה/טריכאי הקדומה חוסה בצילו של בית מלון ומרכז דתי-רוחני המיועד בעיקרו לצליינים נוצריים. עיקר תשומת הלב של חשיפת בית הכנסת תפסה אבן מלבנית נמוכה בעלת ארבעה רגליים בפינות המעוטרת בכל צדדיה שהתגלתה בבית הכנסת והמוכרת עד היום כ-"אבן ממגדלה" (The Magdala Stone). העיטור הבולט באותה אבן שזכה לתשומת הלב ולהתרגשות הרבה ביותר הוא זה של המנורה באחת הפאות הקצרות של האבן- עיטור מנורה אמנם מוכר כבר באותה העת אולם בעיקר בירושלים וביהודה ולא בגליל ולא בהקשר של בית כנסת מימי בית שני. עיטור המנורה היה רק אחד מהמרכיבים שמעטרים את האבן שכן מכל צדדיה (למעט בתחתית האבן כמובן) כולל בחלקה העליון התגלו עיטורים נוספים שהיו מרכיב נוסף בחידתיות של אותה אבן.
אבן כזאת לא התגלתה לפני כן ולפיכך כבר מההתחלה היא הייתה חידה כולל הכינוי כמעט חסר המשמעות- "האבן ממגדלה". כבר מראשית גילויה ועד היום, קצת יותר מתריסר שנים לאחר מכן, היא עדיין נותרה חידתית אם כי לאחרונה נוספו נתונים ותגליות שאולי עשויים לשפוך אור על תפקידה ומשמעותה או שלפחות התווספו הצעות חדשות. למעשה, למרות הדיונים הערים וההצעות השונות ועל אף שהאבן כבר יצאה לתערוכות שונות בארץ ובעולם (רפליקה ניצבת באתר בית הכנסת עצמו), לא יצא עדיין דו"ח מדעי שלם ומפורט של בית הכנסת והאבן, אם כי ספק אם פרסום הדו"ח הזה בקרוב יפתור או יקטע את היקף ההצעות וההשערות לגבי אותה "חידה מסתורית" שהתגלתה בבית הכנסת הצפוני של מגדלה/טריכאי. האבן מוצגת לאחרונה בתערוכת "שביל הסנהדרין" בבית יגאל אלון שנמצא במרחק קצר מהאתר והתמונות כאן הן מתוך ביקור בשבוע שעבר בתערוכה (מחילה על האיכות של התמונות).
2. באופן כללי, שתי שאלות עיקריות נשאלו ונידונו עד עתה ביחס לאותה אבן- השאלה הראשונה היא מה הייתה הפונקציה שלה בבית כנסת אם הייתה כזו ואיזה שימוש היה בה? והשאלה השנייה נוגעת כמובן לעיטורים שהקיפו אותה- מה משמעותם ומדוע נבחרו אותם סמלים במערך האיקונוגרפי כפי שנראה באותה אבן? שתי השאלות הללו קשורות אחת בשנייה אך לא בהכרח תלויות אחת בשנייה. לכאורה, השאלה הראשונה היא השאלה הבסיסית ביותר ואולי המפתח גם לשאלה השנייה אך מה שקרה היה דווקא הפוך. אמנם היו הצעות שונות לפונקציה של אותו פריט חריג אולם עיקר הדיון המחקרי התמקד בשאלה השנייה, כלומר במשמעות הסימבולית של עיטור המנורה ו/או המערך האיקונוגרפי בכללותו תוך התעלמות או הדחקה של שאלת המימד השימושי של אותה אבן. זה לא המוקד שלי כאן אלא דווקא ההיבט הפונקציונאלי של אותה "אבן ממגדלה" אבל בקצרה: קבוצת חוקרים אחת (מוטי אביעם, רינה טלגם ואחרים, אני אפנה ללינקים למטה) סבורה שהמערך האיקונוגרפי מסביב לאבן הוא בהשראת המקדש בירושלים ונועד להיות מעין ייצוג חזותי אמנותי של המקדש, של כמה מחפצי הפולחן ולאור זיהוי כמה סמלים בפאות השונות של האבן, אפילו להדגש את משמעותו המיסטית כמעון השכינה כולל ייצוג חזותי של מרכבת השכינה. בתוך אותה אסכולה "מקדשית", הוצעו כמה אפשרויות מגוונות להבין את הפונקציה הסימבולית של הסמלים הללו, במיוחד בבית הכנסת הגלילי במאה הראשונה- אם כהעצמת התודעה המקדשית של בית הכנסת כבר בשלב המוקדם הזה בתולדות המבנה ואם כדי להעצים את הזהות הירושלמית-מקדשית בגליל. לעומת זאת, חוקרים אחרים (חכלילי, פיין ואחרים) הציגו עמדה סקפטית יותר לגבי הפרשנות "המקדשית" של המערך האיקונוגרפי וטענו שבסך הכל מדובר במכלול של סמלים ועיטורים מוכרים במערך הסמלים האמנותי ביהודה ובגליל באותה התקופה והיומרה לייחס לכל סמל או לקומפוזיציה כולה, מערך סימבולי "אחיד" מקדשי או מיסטי עמוק הוא מוגזם.
3. בצל הדיון האמנותי של העיטורים של האבן, שאלת הפונקציה השימושית של אותה אבן בריהוט בית הכנסת קצת נדחק, אולם הוא התעורר מחדש לאחרונה. בקצרה: האינטואיציה הראשונית של החופרים הייתה לראות באותה אבן כשולחן נמוך שנועד לקריאת התורה אולם מדובר באבן בעלת גובה של 40 סנטימטר, זה יותר נראה כמו הדום או שולחן אכילה נמוך מאשר שולחן לקריאת התורה. לפיכך, מוטי אביעם הציע שמדובר בבסיס של השולחן שבארבע פאותיו היו עמודים שעל גביהם היה שולחן גדול יותר שעליו קראו בתורה. כדאי להבהיר מדוע החוקרים נטו ועדיין נוטים לייחס לאבן פונקציה הקשורה לקריאת התורה דווקא שכן האבן עצמה לא מעידה על כך. הסיבה היא המסקנה שההיסטוריונים והארכאולוגים כאחד הגיעו למסקנה ולפיה בבתי הכנסת הקדומים מימי בית שני, הפעילות הטקסית המרכזית (בנוסף לפעילויות ציבוריות קהילתיות אחרות) הייתה קריאת התורה בשבתות ובימים טובים ולא התפילה. מסקנה זו עולה לאור העדויות הספרותיות והאפיגרפיות מחד והמאפיינים האדריכליים-ארכאולוגיים מאידך של אותם מבני ציבור שהתמקדו במרכז המבנה ולא פנו לכיוון ירושלים. היות וכך, גם ממצא ארכאולוגי "חידתי" כגון האבן שהתגלתה במגדלה, נקשרה באורח אינטואיטיבי לאותה פעילות דתית עיקרית שיוחסה לבתי הכנסת מימי בית שני-קריאת התורה. יחד עם זאת, היו גם הצעות ייעוד שונות- מושב מכובדים/זקנים; המקום שעליו הונחה קופת הקהילה ואפילו הועלתה אפשרות שהאבן שימשה כאבן שעליה יצקו קטורת, מעין "מזבחון" (?). הקושי הבסיסי היא שמכל מה שמוכר לנו במקורות הספרותיים-היסטוריים על ריהוט בית הכנסת העתיק, אין שום רמז (לפחות במבט ראשון) לפריט מסוג כזה ומאידך, בפריטים ארכאולוגיים שכן התגלו בזיקה למבנה בית הכנסת, בדרך כלל ניתן להבין את הפונקציה שלהם. במקרה דנן, בטרם התגלתה האבן הזו, אף אחד לא "ציפה" למצוא פריט כזה ואחרי שהוא התגלה, קשה להבין בדיוק מה השימוש שלו כל עוד אין שום רמז לכך במקורות הספרותיים-היסטוריים בכל מה שנוגע לריהוט בית הכנסת הקדום. בזמנו, כמה שנים בטרם נודע דבר קיומה של האבן, ישראל לוין פרסם מאמר ארוך ומפורט (שהפך לחלק מהספר המונומנטלי שלו על בית הכנסת הקדום) שעסק בריהוט בית הכנסת הקדום על כל מרכיביו מבחוץ ומבפנים- הוא אסף את כל סוגי העדויות על פריטי הריהוט השונים של בית הכנסת העתיק- גם אם לא כל הפריטים המוזכרים בספרות התאששו בעדות הארכאולוגית (בעיקר משום שמדובר ברהיטים מחומרים מתכלים), על פניו לא היה שום רמז לפריט ריהוט מהסוג הזה.
4. מכאן אפשר היה להגיע למסקנה אולי מתבקשת- אכן, לא מדובר בפריט פונקציונאלי כלשהו אלא יצירת אמנות מיוחדת וחריגה שלמזלם של החופרים, נותרה ביחד עם שרידי בית הכנסת הנטוש והחרב בפאה הצפונית של מגדלה/טריכאי של סוף ימי בית שני. ברם, תגליות של השנים האחרונות מלמדות שככל הנראה, לא מדובר בפריט חריג ייחודי- למעשה בבית הכנסת הקדום במגדלה, התגלתה אבן מלבנית נוספת שניצבת עד היום במרכז האולם המשני ממערב לאולם בית הכנסת ומזכירה במידת מה את האבן המעוטרת המפורסמת יותר. שנים ספורות בלבד אחרי גילויה של האבן ממגדלה, התגלתה ב-2012 אבן בזלת נמוכה מעוטרת (אם כי אין סמלים יהודיים מובהקים) הניצבת על ארבעה רגליים בבנייה משנית על אחד הספסלים של בית הכנסת הביזנטי בחורבת כור מצפון-מערב לכנרת. תאריכה המקורי והפונקציה שלה אינה ידועה והזיקה בינה ובין האבן ממגדלה נתונה לויכוח בין החוקרים (אביעם משוכנע שכן, החופר של האתר סקפטי יותר) אבל כבר אז התחיל להיות ברור שגם אם העיטורים במגדלה הם מיוחדים, הפריט עצמו (אבן מלבנית בעלת רגליים, מעין שולחן נמוך) כבר היה מוכר. אבל זה לא היה הסוף- בחפירות החדשות של בית הכנסת בחורבת כנף התגלה שלב קדום לבית הכנסת הביזנטית, מהתקופה הרומית המאוחרת ובאותה שכבה התגלתה גם אבן מלבנית בעלת רגליים דומה במאפיינים הכלליים שלה לאותה אבן ממגדלה ולרעותיה האחרות. במקביל, זוהתה אבן בזלת נוספת המזכירה את האבנים הנ"ל בבנייה משנית בספסלי בית הכנסת הביזנטי בדיר עזיז. לאחרונה, בכנס ביד בן צבי רינה טלגם הצביעה על פרגמנט קטן מחפירות בית הכנסת בואדי חמאם שאותו היא הציעה בזהירות לזהות כשרידים של אבן נוספת שייתכן והייתה בבית הכנסת מהשלב הקדום ביותר של ואדי חמאם. היא הוסיפה גם שייתכן ויש עדויות לתשתית של מתקן כזה בבתי הכנסת באום אל עומדאן ובנברתין גם אם לא זוהו שם אבנים מהסוג הזה. מכאן טלגם הגיעה למסקנה שגם אם האבן ממגדלה הייתה מיוחדת במערך האיקונוגרפי העיטורי שלה, לא מדובר בפריט נדיר אלא אפשר לדבר על קבוצה של אבנים/שולחנות קטנים באגן הכנרת ובגולן שהתגלו בזיקה לבתי כנסת מהשלב הרומי הקדם-ביזנטי.
5. אם כן, חוזרת השאלה למקומה- למה שימשו אותן "אבנים/שולחנות" במגדלה כמו בבתי הכנסת האחרים? רינה טלגם שביחד עם החופרים עתידה לפרסם את האבן בדו"ח המדעי ועסקה בה ובמשמעות הסמלית שלה בהרחבה בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, הציעה באותה הרצאה תיזה משלה למטרת האבנים הללו- אלו היו שולחנות אבן קטנים שעליהם הניחו את התיבה של ספרי התורה. כידוע, בהתחלה, לא היה ארון קודש קבוע בבית הכנסת הקדום אלא הספרים הונחו בתיבה ניידת, כנראה בחדר או פינה באגף בית הכנסת. כאשר הגיע זמן הקריאה בתורה, התיבה הוכנסה לאולם בית הכנסת וממנה הוצאו המגילות שמהם קראו בתורה. לפי ההצעה שלה, את התיבה הניידת היא "התיבה" בלשון התנאים, הניחו על גבי אותן אבנים/שולחנות נמוכים שניצבו הן בתוך האולם עצמו (כנראה במרכז) והן בחדרי הנספחות, שם שהתה התיבה באופן קבוע. המשטח שעל האבן התאים לגודל התיבה והיא אף הציעה שהיו אולי אפילו "מסילות" להנחת התיבה וייצובה בזמן שהיא הונחה מעל האבן. לא זו אף זו, היא אף הציעה באותה הרצאה שהכינוי של אותה אבן היה..."קתדרא" או "קתדרא דמשה" המוכרת גם בברית החדשה. חידת ה-"קתדרא דמשה" מעסיקה את החוקרים מאז גילוי מושבי האבן בחמת טבריה, כורזין ועוד וכאן היא הציעה שייתכן שהכוונה לא הייתה למושבי האבן המכובדים אלא דווקא לאבן שעליה הונחה התיבה- זאת ה-"קתדרא דמשה" האמיתית והמקורית. להצעתה, כל עוד התיבה הייתה ניידת, גם התקיים אותו שולחן אבן נמוך/קתדרא עד הוספת הבמה/היכלית בחזית בית הכנסת כאשר במקום התיבה הניידת, עמד הארון הקבוע הגדול. האבן ממגדלה ואחיותיה הם העדות הארכאולוגית הראשונה למתקן האבן שעליו עמדה התיבה (כנראה מעץ) לפני בניית הריהוט הקבוע בחזית בית הכנסת שבתוכה עמד הארון (לרוב מעץ), בבתי הכנסת של המאה השלישית-רביעית ואילך.
6. לאחרונה ממש, לזאב וייס מהאוניברסיטה העברית הייתה הצעה חדשה. היא עתידה להתפרסם בהרחבה ב-journal of Roman Archaeology, אך היא הוצגה בקצרה במאמר הפותח של "עתמול" האחרון. כמו מרבית החוקרים והחוקרות לפניו, הוא חוזר אל טקס קריאת התורה בבית הכנסת אולם לטענתו המעניינת, ישנו פרט מסוים שהחוקרים הניחו כמובן מאליו והוא טוען שלא היה ולא נברא- שולחן עץ או אבן שעליו קראו בתורה. הפריט הזה שלא התגלו שרידיו עד עתה בבתי הכנסת הקדומים, לדעתו לפחות בשלבים הראשונים, לא היה קיים. קריאת התורה הייתה בעמידה בזרועות פתוחות כאשר הספר היה למעשה מגילה של "חומש" אחד ולא במתכונת המוכרת לנו מספרי התורה הנוכחיים. הוא הסתייע בעדויות הספרותיות החל מהתיאור בימי עזרא ונחמיה, בתיאורים של טקסי קריאת התורה במקדש במקורות חז"ל ובתיאורי הטקס בברית החדשה ועד התיאור החזותי בבית הכנסת בדורא אירופוס. בתיאורים הללו, את ספר התורה "לוקחים" וקוראים בעמידה (אם כי אפשר גם בישיבה) אך לא נזכר שום שולחן או במה שעליה מניחים את מגילת/מגילות ספר התורה. את המגילות הניחו לפני הקריאה או לאחריה או אפילו בהפסקה שבין הקריאות על אותו שולחן אבן קטן. הוא אף זיהה את ה-"מסילות" או סימנים על גבי האבן ממגדלה שבהם (או לפחות על הבד שכיסה אותם) הניחו את המגילות בצורה בטוחה שלא יפלו. כמו טלגם, אף הוא הצביע על כך שמאוחר יותר נעשה שינוי משמעותי בריהוט בית הכנסת כאשר המגילות היחידות הפכו למגילות גדולות שאי אפשר כבר היה לקרוא בהם באותה דרך ולפיכך נבנו אותם במות מוגבהות שעליהם עמדו הארונות ובתוכם המגילות "החדשות" הארוכות.
7. אני מודה שלפחות לאור קריאת המאמר הפופולרי ב-"עתמול", יש לי כמה תמיהות ותהיות לגבי ההצעה הזו (באמת היו צריכים להכין שולחנות אבן מגולפים ומעוטרים אך ורק כדי להניח את המגילות לפני ואחרי קריאת התורה?) אולם כאמור זה רק המאמר הפופולרי והמאמר המדעי המלא אמור להתפרסם באנגלית בקרוב, ואז גם הטיעונים שלו יוצגו בהרחבה רבה יותר. מה שכן, הטענה שקריאת התורה לא הייתה על שולחן עץ או אבן במרכז בית הכנסת אלא באופן שונה היא טענה מעניינת שכן לכאורה כך אכן משתמע מהמקורות שהוא הביא אם כי אפשר שזה לא הוזכר כי זה היה מובן מאליו ולא היה צורך לציין בצורה מפורשת שהמגילה/ספר התורה נקראה על גבי שולחן. קיומו של שולחן עץ או אבן במרכז בית הכנסת לא מתועד בצורה מפורשת (מוזכרת "בימה של עץ" בתיאור בית הכנסת של אלכסנדריה בתוספתא סוכה אולם הכוונה היא למקום מוגבה אך לאו דווקא לשולחן או מתקן לשם קריאת התורה) עד המקורות האמוראיים, שם בירושלמי מגילה כבר יש כנראה רמז לחלקים ששימשו לשולחן הקריאה. גם מבחינה ארכאולוגית, אני לא מכיר עדות ארכאולוגית ברורה לקיומו של מתקן כזה בבתי הכנסת הקדומים אם כי אולי אני טועה. כאמור, אביעם טען שאותו שולחן היה מותקן על גבי האבן ממגדלה ששימשה בסיס לאותו שולחן (וכך הוא טען גם ביחס לאבן מחורבת כור), כלומר בעוד אביעם הניח שבוודאי היה שולחן שכזה והרי זאת העדות הארכאולוגית לקיומו של הרהיט הזה, הרי שוייס טוען שהיא הנותנת- זה היה הריהוט היחיד בתוך אולם בית הכנסת לפחות בראשיתו. כך או כך, ההצעות האחרונות של טלגם ושל וייס בנוגע לפונקציה האפשרית של אותה "אבן ממגדלה", מלמדות כיצד תגליות ארכאולוגיות ונתונים חדשים שנוספים לאחר התגלית החידתית, מחייבים אותנו לבדוק מחדש שוב ושוב את ההנחות המוסכמות ואולי לגלות עוד אפשרויות לשחזור פרקטיקות ומנהגים קדומים בבתי הכנסת העתיקים.
לינקים לקריאה ולהרחבה: אני אביא כאן רק מבחר קישורים ומשם אפשר לקרוא עוד.
1. ההודעה לתקשורת על חפירת בית הכנסת במגדלה באתר רשות העתיקות: http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=25...
2. ההצעה של אביעם (2013) לפרשנות הסמלים ומטרת השימוש:
3. הצעת פרשנות המסתייגת מפרשנות יתר לעיטורים של סטיבן פיין: https://www.academia.edu/.../From_Synagogue_Furnishing_to...
4. סקירת המחקר על האבן ממגדלה והגישות השונות עד 2018, במאמר הזה של דויד גורביץ': https://bibleinterp.arizona.edu/arti.../2018/08/gur428008...
5. על האבן שהתגלתה בחורבת כור, אפשר לקרוא כאן את סיכום הויכוח בפרשנות בין אביעם ובין מי שעמד בראש משלחת החפירות, יורגן זנגנברג (Strata 37, 2019): https://scholarlypublications.universiteitleiden.nl/.../view
6. ההצעה של רינה טלגם בהרצאה שלה בכנס שנערך במסגרת יד בן צבי לפני כמה חודשים לרגל 100 שנות מחקר בתי כנסת עתיקים בגליל (החל מ-1:12 שעות): https://www.youtube.com/watch?v=NG7FOCueMzw&t=6489s...
7. ההצעה של זאב וייס ב-"עתמול" 273 (2021): https://www.academia.edu/.../%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1_%D7...
