כשמדברים על המכתבים והאגרות של בר כוכבא (הוא שמעון בן כוסיבה), יש להניח שהאגרת המפורסמת ביותר או לפחות המועמדת הבכירה לתואר הזה היא "אגרת ארבעת המינים" (פפירוס ידין 57)- אגרת בארמית שבה שמעון (בר כוסיבה) שלח ליהודה בר מנשה בקרית ערביה (אל ערוב של היום) בצירוף שני חמורים במטרה שישלח שני אנשים למפקדי עין גדי יהונתן בן בעין ומסבלה כדי שיקחו משם לולבים ואתרוגים וישלח ל-"מחנה". בנוסף לכך, הוא ביקש ממנו לשלוח למחנה העמוס באנשים גם הדסים וערבות ו-"לתקן" אותם (יהיה משמעו אשר יהיה- לעשר או להכין/לאגד). האגרת הזאת נמצאה בתחתית פיר שבקצה הפנימי של אולם ג' שבמערת "האגרות" בנחל חבר ביום ראשון בצהריים של ה-3 באפריל 1960 במסגרת מבצע מדבר יהודה . האגרת הייתה בתוך צרור ארוז שכלל חמש עשרה אגרות- זה היה ארכיונו של יונתן בן בעין, לא אחר מאשר אחד משני מפקדי עין גדי בזמן מרד בר כוכבא.
יום חמישי, 5 באוקטובר 2017
יום שלישי, 3 באוקטובר 2017
"סוכה העשויה קיטוניות קיטוניות": הקונסטרוקציה החדשה של סוכת הלני המלכה בתלמוד הבבלי
תקציר הפרקים הקודמים: הסיפור שלנו סביב הביקור בסוכה של הלני המלכה התחיל בתוספתא שם רבי יהודה וחכמים על רקע המחלוקת ביניהם בנוגע לכשרות סוכה שגבוהה מעשרים אמה, ניהלו ויכוח על נסיבות הביקור של הזקנים בסוכה של הלני המלכה, ויכוח שמעצב את הסוכה ההיא בדרכים שונות. בירושלמי, הברייתא הזאת הובאה בהקשר שונה לחלוטין על רקע הנסיון לצמצם את מחלוקת רבי יהודה וחכמים לסוכות הקטנות והצנועות וכאן פגשנו בעצם את שני הפנים של קיום מצוות הסוכה: הדגם הקומפקטי המתאים למציאות היישובית הצפופה מול הדגם החריג והמפואר של השכבה העשירה שבא לידי ביטוי בסוכה של הלני המלכה.
"ארחייהון דעתירייא": בין הסוכה הקומפקטית והסוכה המפוארת
בפרק השני של "הלני בונה סוכה", נבדוק כיצד השתלב הויכוח בין רבי יהודה ובין החכמים על סוכתה של הלנה המלכה בדיון בתלמוד הירושלמי ואיזה עולם דימויים והנחות עומד בדיונים הללו. אני מזכיר שבמשנה הובאה מחלוקת רבי יהודה וחכמים על סוכה שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה בלי שום פירוט או רקע ורק בתוספתא נמסר כיצד הויכוח בין רבי יהודה וחכמים גלש למחלוקת על הדרך כיצד להבין את הביקור נטול הביקורת של הזקנים בסוכה של אותה הלני המלכה.
יום שני, 2 באוקטובר 2017
"הלני בונה סוכה": עיצוב הזכרון של סוכת הלני המלכה
מסכת סוכה טומנת בתוכה אוצר בלום של מעשים ואירועים מהעבר או מהווה הקשורים בקיום מצוות הסוכה. אין הכוונה לסיפור ארוך ומסודר כמו שראינו במשנה ביומא (למעט התיאור של שמחת בית השואבה במקדש) אלא לסדרה של תיאורים ואנקדוטות מיניאטוריות שצמודים לקביעת הלכות פורמלית. זה לא ייחודי רק למסכת סוכה אבל ספק אם יש משנה/תוספתא שבה מופיעים כל כך הרבה סיפורים ואנקדוטות בצמוד להלכות או לפעמים אפילו במקומם וכל מי שעסק בפירוש המשנה או במחקר שבין הלכה ומעשה בתיאור של המשנה התייחס לחריגות הזאת של מסכת סוכה. אחד הדגמים הנפוצים הוא של מעשה שהיה קיים בזמן בית המקדש שעל משמעותו ואת הדרך להבינו חולקים תנאים מדורות מאוחרים (בדרך כלל דור אושא ובדרך כלל אחד מהם הוא רבי יהודה בר אלעאי).
הירשם ל-
תגובות (Atom)



