יום רביעי, 4 ביולי 2018

"מובן שזהו דבר חשוב מאד": בין חוקרים לרבנים על ממצאי התפילין ממדבר יהודה (חלק ב')


בחלק הראשון של הרשומה ראינו כיצד ממצא התפילין מוואדי מורבעאת ומקומראן עורר עניין רב אצל הרב הרצוג וכיצד זה עולה יפה עם ההתעניינות הגדולה שלה במגילות קומראן כפי שעולה מחילופי המכתבים עם א"ל סוקניק בין 1948 ל-1950. הגילויים הנוספים של ממצאי תפילין, הפרסומים החלקיים הראשונים והדיונים המחקריים הבוסריים בשנות החמישים וראשית שנות השישים העלו הסברים ותיאוריות שונות על הזיקה שבין ספרות חז"ל ובין הממצאים במדבר יהודה. המאמר של הרב גורן על התפילין במדבר יהודה לאור ההלכה חידד את ההבדל התהומי בעיניו בין התפילין שהתגלו במערות המפלט של מורדי בר כוכבא (וואדי מורבעאת) ובין התפילין שהתגלו בקומראן, בהם הוא ראה תפילין מוזרות השייכות לכת כופרת שאין בינה ובין ההלכה דבר ושלל בכך את ההצעות המחקריות שלמדו מכך על התפתחות ההלכה. בחלק השני, נראה כיצד פרסום תפילין של ראש מקומראן בידי בנו של סוקניק, יגאל ידין, העלה שוב את הסוגיה ואת הפולמוס שהוא ניהל עם הרב קלמן כהנא אודות התפילין או היחס לכת קומראן בכלל. כמו כן, נעקוב אחרי התפתחות המחקר עד השנים האחרונות והאופן שבו ההשלכות על הממשק שבין ארכאולוגיה והלכה או על תולדות ההלכה נתפס כיום.

יום ראשון, 1 ביולי 2018

"מובן שזהו דבר חשוב מאד": בין חוקרים לרבנים על ממצאי התפילין ממדבר יהודה (חלק א')






בשנה שעברה קצת נברתי בארכיון המדינה ומצאתי שם במקרה מכתב מטעמו של של הרב הרצוג שהיה מיועד לבנו יעקב, בנוגע לתפילין שהתגלו במדבר יהודה באותם שנים. המכתב הלא מוכר הביא אותי לבדוק קצת יותר לעומק את הנושא של ממצאי התפילין בקומראן, בוואדי מורבעאת ובנחל צאלים עם דגש על האופן שבו הממצא הזה התקבל בחוג הרבנים כממצא שעשוי לשפוך אור על צורת ואופי התפילין בעת העתיקה ואולי אפילו להכריע במספר ויכוחים מפורסמים סביב סידור הפרשיות בתפילין המוכר כויכוח בין רש"י לרבינו תם. מעבר לסוגיה הספציפית של התפילין, השאלה הרחבה יותר היא כיצד הממצאים ממדבר יהודה, הן במערות קומראן והן במערות המפלט ממדבר יהודה, התקבלו בעולם הרבני-הלכתי הן באשר לשאלות הלכתיות והן באשר להכרת הזרמים והפרשנות ההלכתית הקדומה עוד לפני חז"ל. בעוד אצל החוקרים, אין שום ספק באשר לחשיבות הרבה של הממצאים- הן הארכאולוגיים, והן מתוך הטקסטים (במיוחד הטקסטים ההלכתיים)- כדי להבין את הגישות ההלכתיות העתיקות, את ההיסטוריה של ההלכה ואת הרקע לעולם ההלכה החז"לי של תקופת המשנה והתלמוד, היחס אצל תלמידי חכמים ועולם הישיבות המסורתי הוא הרבה יותר מסויג. המכתב הנ"ל (להלן) הציג גישה חיובית ואף למעלה מכך של דמות רבנית חשובה כלפי האפשרות ללמוד מתוך הממצא הארכאולוגי על ההלכה הקדומה אך האם זאת הייתה עמדה רווחת? התשובה היא מורכבת למדיי. 

יום ראשון, 17 ביוני 2018

ה-Salutatio וה-Triclinum כפי שמשתקפים בספרות חז"ל ובממצא הארכאולוגי


לאחרונה ציינתי בפוסטים בפייסבוק שתי דוגמאות לאימוץ, חיקוי או שאילה (גם הטרמינולוגיה חשובה אבל זאת שאלה אחרת) של אורח החיים הרומי בשכבות האמידות היהודיות כפי שאלו משתקפים בספרות חז"ל ובממצא הארכאולוגי, אחד הוא בעל מאפיין טקסי והשני הוא מרכיב אדריכלי בבית המגורים: ה-Salutatio וה-Triclinum. הקשר בין מבנה אדריכלי-פיזי ובין סדר חברתי המשתקף בטקסים ובמנהגים היה מוכר הן לקדמונים וגם מודגש במחקר ההיסטורי והארכאולוגי כאחד- הסדר החברתי המקובל בחברה השפיע על עיצוב מרחב המגורים הפיזי הפרטי והציבורי ומאידך, המרכיבים הארכיטקטוניים הפיזיים השפיעו גם על העיצוב החברתי ועל עולם המושגים של בני התקופה בכלל והעיר הרומית בפרט. אני כמעט לא שיניתי את התוכן של אותם פוסטים למעט כמה התאמות ותיקונים הכרחיים.

יום חמישי, 14 ביוני 2018

חידת הכתובת "יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה" מטבריה

שרידי המאוזוליאום והכתובת היוונית על אבן משקוף, מתוך: סטפנסקי 1999, דמתי 1999

הזכרתי לפני כמה ימים בהקשר לחשיפת מערת הקבורה החדשה בטבריה את שרידי שני מבני המאוזוליאה שנחשפו ביציאה הצפונית של טבריה המודרנית ופורסמו ב-1999 בידי יוסף סטפנסקי. מעבר למבני הקבורה ולממצאים שתוארכו למחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ- תחילת המאה השלישית לסה"נ, על אבן המשקוף במאוזוליאום הדרומי נחקקה כתובת ביוונית שפוענחה בידי עמנואל דמתי:

"[הקבר של] יוסף (Iosefos) בן אלעזר (Elazaros) בן שילא (Seilas) איש חורשה (Horesa)".