"תיקון גדול": הגזוזטרא בעזרת הנשים בשמחת בית השואבה

 

פורסם ב-26/9/2018

כאשר הארכאולוגים גילו את שרידי בתי הכנסת הקדומים, הם הניחו שהשרידים של מדרגות או יציע באותם בתי כנסת היו של עזרת הנשים באותו אופן שבו הקומה השנייה או היציע בבתי הכנסת של התקופות המאוחרות וכך זה הופיע בשחזורים השונים של בתי הכנסת הקדומים. הם לא רק הושפעו מצורת בתי הכנסת המאוחרים אלא לכאורה הייתה להם עדות ברורה לקיום המודל הזה של הפרדה מפלסית ושל יציע ובו יושבים הנשים מהמסורת העתיקה על הגזוזטרא שהותקנה בעזרת הנשים בבית המקדש- ההנחה הייתה שמשם זה הגיע לבתי הכנסת של תקופת המשנה והתלמוד והמשיך עד ימינו אנו באופן כזה או אחר, לפחות בבתי הכנסת האורתודוקסיים. ואמנם, כאשר התחילו הניסיונות לשנות את דגם הישיבה הנפרד המסורתי בבתי הכנסת, הן המתנגדים והן המחייבים נזקקו לחזור שוב לאותה גזוזטרא עתיקה בעזרת הנשים בבית המקדש- האם היא אכן המקור לעזרת הנשים המסורתית או שמא היא חריגה ויוצאת דופן, שאלה שמרחפת עד היום והופכת את הדיון בה לכזה שהוא מעבר לדיון מחקרי על נסיבות התקנתה של אותה גזוזטרא.

מעמדה של "סוכת היוצרין" ובית היוצר של כלי החרס בשיחין

 

פורסם ב-23/9/2018

בימינו, המונח "סוכה" כוונתו היא לסוכה של חג הסוכות ותו לא. לא כן היה בימי קדם- ה-"סוכה" הייתה כינוי למבנה ארעי מוצל המוכר גם בהקשרים אחרים, בעיקר חקלאיים עונתיים או של בעלי מלאכה (סקירה תמציתית אפשר לקרוא אצל ש' קרויס, קדמוניות התלמוד, א [ב], עמ' 235-224). לסוכה ההלכתית של החג יש קריטריונים שונים- החכמים הפכו את הסוכה ממונח מעשי למערכת כללים הלכתית המבחינה בין חלקיו השונים (סכך לחוד, דפנות לחוד) ועיצבו מספר עקרונות הלכתיים שייחדו והגדירו את הסוכה מחדש (דירת ארעי או קבע, תעשה ולא מן העשוי וכו'). סביב ההגדרות הכלליות והפרטניות היו מחלוקות, חלקן יסודיות- בין בית הלל ובית שמאי ובין חכמים ובין רבי יהודה ואף בין ארץ ישראל ובבל- וחלקן נוגעות לפרטים נקודתיים. התוצאה הסופית היא שסוכת החג הפכה לאובייקט הלכתי או אולי אפשר לנסח את זה כך: סוכת "החול" עברה פירוק והרכבה מחדש ומעתה לפחות בכל מה שקשור לסוכת "החג", הסוכה הממשית-ריאלית צריכה להיות סוכה "הלכתית".

עיטורי הגלוסקמה הייחודית מחורבת עטרבה: "גרפיטי" חריג על גלוסקמה מדור יבנה

 

פורסם ב-20/9/2018

לפעמים, בתוך דו"ח טכני על חורבה אלמונית מסתתרים פנינים וממצאים מרתקים. דוגמא אחת כזו אפשר למצוא בגליון האחרון (130) של חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט. תחת השם "חורבת עטרבה"- הוגש דו"ח סופי מאת איתן ואלון קליין של תיעוד מערת קבורה שדודה בשולי חורבת עטרבה, המצויה בשפלת יהודה מדרום לנחל האלה, מזרחית לתל צפית ומערבית ליישוב עגור של היום. בעבר הוצע לזהות את ח' עטרבה עם "כפר טבא" (כפר טוב) שנזכרת ביחד עם "ביתג[ע]ברי" (בית גוברין) במסעו של אספסיאנוס לארץ יהודה במהלך המרד הגדול וגם עם טורבן הנזכרת אצל סוזומנוס במאה החמישית כמקום שבו הוקם מנזר. במקום זוהתה לפני שנים לא מעטות מערכת מסתור שתוארכה כמו מירב מערכות המסתור לימי מרד בר כוכבא.

"כפר הבבלי" בארץ ישראל?

 

פורסם ב-30/8/2018

בשני מקומות במשנה מוזכרים חכמים עם הכינוי- "איש כפר הבבלי": במשנת עדויות ו ב נזכר רבי נחוניא (או: נחמיה) בן אלנתן "איש כפר הבבלי" שהעיד על הלכה מסוימת ביחד עם רבי יהושע (בן חנניה). מקור מוכר יותר הוא במשנת אבות ד כ: "רבי יוסי ברבי יהודה (יוסה בן יהודה- כ"י קויפמן) איש כפר הבבלי אומר הלומד מן הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו והלומד מן הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן". זהותו של אותו חכם המוזכר כאן- רבי יוסי ברבי יהודה/יוסה בן יהודה- אינה ברורה (ספראי, משנת אבות, עמ' 295-294 מתלבט בכך) שכן אמנם מוכר היטב חכם בשם רבי יוסי ברבי יהודה אך לא עם הכינוי "איש כפר הבבלי". סביר להניח שהוא חכם אחר ושהכינוי נועד בין השאר להבחין בינו ובין התנא המוכר יותר.

על המבוכה והערפל סביב שמות תנאים בשם "איסי" כתבתי אתמול בקבוצה "יומי": https://www.facebook.com/groups/1778041112485689/permalink/2234243730198756/

ואכן, מהירושלמי (בבא קמא ג ז ג ע"ד) עולה שהייתה מסורת שקשרה בין רבי יוסי ברבי יהודה (או יוסה בן יהודה) של משנת אבות עם חכם (או חכמים) אחר- יוסף או יוסי או איסי "הבבלי" הנזכר במספר מקורות בתוספתא שמהם עולה שהוא היה תלמידו של רבי אלעזר בן שמוע. בתלמוד הבבלי (פסחים קיג ע:ב ועוד) היריעה הורחבה לחכמים נוספים עם השם "איסי" ובראשם "איסי בן יהודה" אך נתמקד כאן בכינוי "איש כפר הבבלי". בעוד הכינוי לגבי יוסף/יוסי/איסי "הבבלי" מעיד על מוצאו, הרי שהאזכור של "איש כפר הבבלי" מדבר על מקום כמו "איש כפר חנניה" או "איש כפר יתמא" או "איש כפר עכו", "איש כפר סמא" וכיוצא באלו המוזכרים במקורות חז"ל עם אותו דפוס כינוי "איש כפר X". אבל על איזה מקום מדובר?

התשובה האמיתית היא שאין לנו שמץ של מושג. מבין ההצעות השונות היו כמה כיוונים: (1) לאור המקורות המקבילים בתלמוד הבבלי הכורכים את יוסף/יוסי/איסי הבבלי לרבי יוסי איש הוצל, הוצע ש-"כפר הבבלי" היא הוצל המוכרת בבבל וכך היא כונתה במקורות התנאיים; (2) מקום כלשהו במרחב הארץ ישראלי או הסמוך לה- ממצרים ועד לבנון שקשור לנוכחות של בבליים, יהודיים או לא; (3) מקום בארץ ישראל שזה היה שמו. היו אפילו כמה שהציעו ש-"הוצל דבית בנימין" הנזכרת בבבלי מגילה וכתובות היא בארץ ישראל ( (יהוסף שוורץ, ערך "אצל" אפילו הציע לזהות אותה באל-עזרייה ליד מעלה אדומים של היום) להבדיל מ-"הוצל" סתם אך זאת השערה דחוקה. א' ביכלר (עם הארץ הגלילי, עמ' 228, הערה 91) שיער שהתנא איסי בן יהודה הוא איסי הבבלי הוא ר' יוסי בר יהודה במשנת אבות, אכן מקורו בהוצל בבבל אך הוא חי תקופה מסוימת בארץ ישראל במקום בשם "כפר הבבלי" שבו התרכזו יוצאי בבל שכן: ""אין זה אלא טבעי שחכם בבלי זה ביקר במקום ארצישראלי שתושביו הם כנראה יוצאי בבל" (שם).

וישנה גם אפשרות אחרת- בניגוד להנחה האמוראית שקשרה בין יוסי/יוסף/איסי הבבלי ובין רבי יוסי ברבי יהודה "איש כפר הבבלי", מדובר על שתי דמויות שונות (אחד מדור אושא והשני משלהי דור יבנה) ושם המקום "כפר הבבלי" לא רומז על המוצא מבבל אלא זהו שם המקום בארץ ישראל. ישעיהו פרס הציע לפני שנים רבות לזהות את "כפר הבבלי" עם ח' אל באבלייה בנגב המערבי- ליד שמורת רכס גברעם ומערבית לברור חיל ולכפר בורייר המזוהה עם "ברור חיל" של רבן יוחנן בן זכאי. ב"צ רוזנפלד (בספר שלו באנגלית על מרכזי החכמים [2010], עמ' 70-69, הערה 85) אימץ את ההצעה הזו, בין השאר על רקע הסקר הארכאולוגי שנערך באזור. בסקר האזור התגלה במקום (מפה 96, אתר מס' 21) צוין לגבי ח' באבלייה: "בשוליים הצפוניים-המערביים נמצאו בתים מאוחרים הרוסים, המסודרים משני צדי דרך. המבנים נבנו בעיקר מאבנים שנלקחו מן היישוב הקדום. פריטים אדריכליים שבורים משולבים בקירות. פזורת של שברי שיש, שברים של אבני שחיקה מבזלת, שברי זכוכית ואבני פסיפס. החרסים מתוארכים לתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית התחתונה, ימי-הביניים, העות'מאנית והמודרנית". אם אכן השערה זו היא נכונה (וזאת כמובן השערה בלבד), הרי שאפשר שהשם "כפר הבבלי" לא קשור דווקא במוצא הבבלי אלא בשם המקום ("הבבלי"- "באבלייה") ששכן באזור שבדור יבנה "קלט" מספר חכמים כמו רבן יוחנן בן זכאי ב-"ברור חיל" (בורייר) ועד חכמים כמו רבי נחוניא בן אלנתן או רבי יוסי ברבי יהודה ב-"כפר הבבלי" ורק מאוחר יותר, שמו נקשר עם כינוי המוצא "הבבלי" או שזאת סתם השערה פרועה.

ח' אל באבלייה באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל: http://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/2184/site/24599