יום שני, 14 בנובמבר 2022

מתי הופיעו בתי המרחץ הציבוריים באזור יהודה לאור בתי המרחץ ב....שועפט?

 




פורסם ב-14/11/2022

בכנס השנתי של החידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה שנערך באוקטובר האחרון, הוקדש מושב שלם לנושא "ירושלים-בתי מרחץ סביב לה". כששלושה מההרצאות הוקדשו לחדרי מרחץ ובתי מרחץ מהתקופה הרומית בירושלים וסביבותיה- חדרי המרחץ בבתי המידות של ירושלים עד שנת 70 (הלל גבע), היבטים טכנולוגיים של בתי המרחץ בתקופה הרומית המאוחרת לאור בית היוצר של הלגיון הרומי בבנייני האומה (בנימין ארובס) אך אני אתמקד כאן בפרסום מפורט יותר של שני בתי מרחץ שהתגלו בחפירות ההצלה שנערכו בין 2003 ובין 2007 בשועפט על רקע העבודות לבניית תוואי הרכבת הקלה. ההרצאה בעברית "בתי המרחץ בשועפט והופעת תרבות הרחצה הציבורית ביהודה" מאת ארלטה קובלסקה (Arleta Kowalewska) ממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ורחל בר נתן (רשות העתיקות) שהייתה אחת מהחופרות באתר. בקובץ המאמר יצא באנגלית והוא עלה לפני כמה שבועות גם במרשתת.

יום שני, 7 בנובמבר 2022

'כל אנש מתהנא בה קרבן': מה עושה 'קרבן' בכתובות של גלוסקמאות וארונות קבורה?

 


פורסם ב-7/11/2022

1. מזה שבועיים לומדי הדף היומי החלו ללמוד את מסכת נדרים, מסכת קצת חריגה בסדר נשים שעוסקת בנוסחאות נדרים ותוקפם ההלכתי. קיימים לשונות נדר מובהקים אבל יש גם 'כינויים' או 'ידות' כלומר ביטויים שאינם ביטויים מובהקים וסביבם יש דיונים ארוכים, חלקם מרתקים וחלקם קצת מייגעים. אחד מלשונות הנדר המובהקים שמשנת נדרים מזכירה לא מעט פעמים היא 'קרבן' שבה הנודר אוסר חפץ או ערכו כאילו הוא קרבן מקודש שאסור על העולם. המשנה ומקבילותיה עוסקת בכינויים חלופיים לאותה לשון:
"הָאוֹמֵר לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ, לֹא כָשֵׁר, וְלֹא דְכֵי, טָהוֹר, וְטָמֵא, נוֹתָר, וּפִגּוּל, אָסוּר. כְּאִמְּרָא, כַּדִּירִין, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלָיִם, נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלַיִם, לֹא אָמַר כְּלוּם:
הָאוֹמֵר, קָרְבָּן, עוֹלָה, מִנְחָה, חַטָּאת, תּוֹדָה, שְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. הַקָּרְבָּן, כְּקָרְבָּן, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, אָסוּר. לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר" (משנה נדרים א ג-ד).

יום שישי, 4 בנובמבר 2022

מהחלקלקות בחניון גבעתי ועד האמפורות המיובאות במאה שערים: עדויות חדשות למצור אנטיוכוס השביעי על ירושלים (132 לפני הספירה)

 


פורסם ב-4/11/2022

בימים האחרונים עלו למרשתת כמה מהמאמרים שהתפרסמו במסגרת הכנס האחרון של החידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה (הכנס החמישה-עשר). אני מקווה להתייחס בעתיד הקרוב לכמה מהחידושים המעניינים שעלו באותן הרצאות/מאמרים (ויש לא מעט). בפוסט הזה, אני אפנה את תשומת הלב לאחד האירועים שבדיעבד היו בעלי חשיבות מכרעת לתולדות המדינה החשמונאית בשליש האחרון של המאה השנייה לפני הספירה- המצור והקרב שנערך על חומות ירושלים בימי אנטיוכוס השביעי ('סידטס') מול יהוחנן הורקנוס הראשון. לפני כמה שנים, אף הוצע שבפסיפס בית הכנסת בחוקוק מהתקופה הביזנטית (!), בספין המכונה 'פסיפס הפילים' ובו הוצגה ברצועה העליונה סצנה מרהיבה של מפגש בין מפקד צבאי ובין דמות 'יהודית', משתקפת אותה אפיזודה של המפגש בין אנטיוכוס השביע ובין יהוחנן הורקנוס הראשון. כך או כך, דונלד צבי אריאל שעמד במשך שנים רבות בראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, עסק בשנים האחרונות בהיבטים ארכאולוגיים ונומיסמטיים של המערכה הזו במספר מאמרים. המאמר הנוכחי הוא סיכום בעברית של כמה מאותן סוגיות ארכאולוגיות והיסטוריות והחידושים בהכרת האירוע הזה לנוכח המחקר הארכאולוגי המתחדש בירושלים.

יום רביעי, 26 באוקטובר 2022

"שלוש ארצות לנישואין- יהודה, עבר הירדן והגליל": גורל היישוב היהודי ב-'פראיה' (הארץ שמעבר/ממול) בעקבות המרידות היהודיות

 


פורסם ב-26/10/2022

לרגל סיום מסכת כתובות במסגרת הדף היומי, ועל אף יחידת הסיום של המסכת המפורסמת העוסקה במעלותיה של ארץ ישראל, אני רוצה לשוב למשנה הלפני אחרונה במסכת שנלמדה לפני ימים ספורים. וגם שם, לא מדובר על דברים שנכתבו במפורש במשנה או בתלמוד אלא בעקבות הערה של זאב ספראי בפירוש משנת ארץ ישראל על אתר שנוגע לאזכור הקצר של 'עבר הירדן' במשנה שכבר לא מופיע בתוספתא כאילוסטרציה לגורלו של אחד מחבלי הארץ של היישוב היהודי בשלהי ימי בית שני כנראה עד מרד בר כוכבא: עבר הירדן או ה-'פראיה' (Περαία, מילולית- הארץ שמעבר או ממול).