את הכתבה של ניר חסון בהארץ ביום שישי האחרון ראיתי בהתחלה רק באתר האינטרנט של העיתון ושם הכותרת נסובה סביב התעלומה של האוסף האקלקטי של הפסיפסים המרהיבים שהולכים ומתגלים בחפירות של בית הכנסת בחוקוק. כותרת המשנה ציינה שזה מעלה שאלות בנוגע לקהילה שאחראיות לאותם פסיפסים. התייחסות קצרה לכך ניתנה בפסקה המסיימת בגוף הכתבה כאשר החופרת ג'ודי מגנס ציינה שחשיבות חשיפת הפסיפסים הייחודיים היא בין השאר שהיא מגלה לנו על עולם האמונות של קהילות שאינם באים לידי ביטוי בספרות חז"ל ושללא הממצא הארכאולוגי לא היינו יודעים על תפיסת עולמם. עד כאן התיאור הוא של העובדות ושל סימני השאלה סביב הפסיפסים הללו. גם העובדה שחשיפת הממצאים הארכאולוגיים יכולה לספר לנו על עולמם העלום של בני התקופה שאינם מתועדים במקורות הספרותיים שמייצגים פלח או אליטה מסויימת, היא הנחת עבודה מוסכמת לגבי כל ממצא ארכאולוגי בכל תקופה שהיא.
