בפרק השני של "הלני בונה סוכה", נבדוק כיצד השתלב הויכוח בין רבי יהודה ובין החכמים על סוכתה של הלנה המלכה בדיון בתלמוד הירושלמי ואיזה עולם דימויים והנחות עומד בדיונים הללו. אני מזכיר שבמשנה הובאה מחלוקת רבי יהודה וחכמים על סוכה שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה בלי שום פירוט או רקע ורק בתוספתא נמסר כיצד הויכוח בין רבי יהודה וחכמים גלש למחלוקת על הדרך כיצד להבין את הביקור נטול הביקורת של הזקנים בסוכה של אותה הלני המלכה.
בניגוד לתוספתא, הברייתא הנ"ל לא מובאת ישר כהסבר למשנה אלא יש דיון מקדים ורק בשלב מאוחר יותר, התלמוד "נזכר" באותו מקור. נקודת המוצא הבסיסית של הירושלמי (וגם של הבבלי) היא השוואה למשנה הראשונה בעירובין בהלכות מבוי:
"מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך".
הירושלמי מספר (כאן ובסוגיה המקבילה בעירובין) שבשני המקרים, חכמים למדו את הגובה המקסימלי מ-"פתחו של היכל" ואילו רבי יהודה למד את זה מ-"פתחו של אולם". בהמשך, ההשוואה לכאורה בין דיני מבוי לדיני סוכה מותקפת מכמה זוויות ואחרי עוד נסיון להסביר את סיבת הפסול, התשובה האחרונה של הירושלמי היא:
"רבי אבהו בשם רבי יוחנן: התורה אמרה בסוכות תשבו- עד עשרים אמה את יושב בצילה של סוכה מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן של דפנות".
בשלב הזה, המחלוקת במשנה על כשרות סוכה מעל עשרים אמה מסויגת פעמיים:
"א. רבי בא בשם רב: בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו אבל אם היתה מחזק' יותר כשירה.
ב. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה: בשאין דפנותיה עולות עמה אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשירה".
אם כן, לפי רב כל הויכוח בין רבי יהודה ובין החכמים אינה מחלוקת מקיפה אלא נוגעת רק לדגם המינימלי המוכר של "ראשו ורובו ושולחנו" אבל בסוכה מרווחת, כולם מסכימים שהסוכה היא כשירה. לפי רבי יאשיה, הויכוח היה רק כאשר הדפנות לא נצמדות לגג ויש חלל משמעותי ביניהם אבל "אם היו דפנותיה עולות עמה- כשירה".
על הצמצום המשמעותי של היקף המחלוקת תמה הירושלמי ומביא "סוף סוף" את הברייתא שאותה הכרנו מהתוספתא:
"והא מתניתא פליגא! 'אמר רבי יהודה מעשה בסוכתה של הילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מעשרים אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות אמר להן אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה'- אית לך מימר בסוכתה של הילני בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו?!"
הטענה מתוך אותו מקור היא ברורה- אם כל המחלוקת בין רבי יהודה ובין חכמים היא רק לגבי הסוכות "הקטנות והצרות", אז לא היה מקום בכלל להביא ראיה מהסוכה של הלני המלכה שכן אי אפשר להעלות על הדעת שסוכתה של הלני המלכה הייתה כזאת ש-"אינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו"?!. עוד רגע נחזור להמשך אבל כדאי להתעכב קמעא על הציטוט של הברייתא כפי שהוא מובא בירושלמי- "מעשה בסוכתה של הלני המלכה....בלוד". מה לוד?! ובלשונו של שאול ליברמן "ובאמת מה לה להילני המלכה ובניה בלוד? וצ"ע". הוא שיער שאולי זה קשור לכך שרבי יהודה היה קשור יותר ללוד, שם ישב מורו ורבו, רבי טרפון וגם רבי אליעזר שקשור לאביו רבי אלעאי ובכמה מקומות רבי יהודה מספר מעשים שהיו בלוד או שבכלל יש כמה פעמים של "מעתקים" בין לוד לירושלים אם כי בדרך כלל הכיוון הוא הפוך- דברים שקרו בלוד, יוחסו לירושלים אבל לא הפוך. אפשר להעלות עוד כמה ספקולציות ובכל מקרה, מי שינסה לחפש את שרידי ארמונה של הלני המלכה בלוד העתיקה היום, ככל הנראה נכונה לו אכזבה למרות מה שנאמר במפורש כאן....
יש עוד כמה הבדלים "דקים" שאולי גם הם לא מקריים: "חכמים" במקום "זקנים"; "ולא אמר אדם דבר" במקום "ולא אמר אחד מהן דבר"; "ואין אישה מצווה על מצוות (!)" במקום "ואין אישה חייבת בסוכה"; במקום ההערה המסיימת "והיו שרויין בתוכה;והיו ישנין בתוכה" בירושלמי הברייתא מסתיימת עם המשפט "והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה" ותו לא. הוורסיה בתוספתא נראית קדומה יותר אבל אני מעדיף לתת את זה למומחי "תוספתא מול ירושלמי" לשער השערות מוצקות ומבוססות יותר.
נחזור עכשיו להקשר הכללי של הסוגיה- כאמור, הברייתא הזאת לא הובאה כהסבר למחלוקת במשנה ויכול להיות שאלמלא הובא הנסיון לצמצם את המחלוקת, הירושלמי בכלל לא היה נזקק לאנקדוטה הזאת. הסיפור הזה הובא כמקור נגדי לנסיון לצמצם את המחלוקת התנאית רק למקרים שהוצעו על ידי האמוראים. צמצום המחלוקת למצב של "ראשו ורובו" הוא בהתאם לנוהג האכילה בהסבה ולא זקוף כמו בימינו הקדום כפי שהסביר כאן ר' דוד פרנקל בעל קרבן העדה (שהוא בעצם מצטט את רש"י מהבבלי):
"דרך סעודתן בהסיבה היתה על מטות ומסובין על צד שמאלם ואין אוכלין זקופין ויושבים כמונו לפיכך הוצרך לומר ראשו ורובו לאפוקי קטנה שראשו ושולחנו נכנס בה ולא רוב גופו או ראשו ורובו ולא שולחנו".
המידה המצומצמת של הסוכות לא הייתה רק ויכוח תיאורטי אלא כנראה גם שיקפה את העובדה שביישובים מסוג טיפוס הכפר המכונס שהיו הנפוצים ביותר ביישובים היהודיים, לא היה מרחב פיזי פנוי להקים סוכות רחבות וברוב המקרים הם היו צמודים לבתים או לחצרות כפי שכתב שמואל קרויס בקדמוניות התלמוד:
"דחיקת המקום היתה גורמת שלא הרבו במדה בשכלול בנינה של הסוכה וגם נצרך היה שישתמר לה טיב דירת ארעי' שאמרנו למעלה ומפנה הזאת יש להסביר לנו כל התחבולות ההן' שנזכרו שעשו כדי לצאת בהן ידי חובת סוכה בצמצום"
.לעומת זאת, הסוכה של הלני המלכה הייתה כמובן סוכה חריגה בגודלה ("וכי אפשר לך לומר שמלכה יושבת בסוכה קטנה והרי בניה גבה היו, אי נמי נערותיה ומשרתיה מסובין עמה"- קרבן העדה). העדות בברייתא מוכיחה לדעת הירושלמי שהויכוח לא היה רק לגבי הסוכות "הקטנות" של רוב העם אלא ויכוח עקרוני גם בסוכות גדולות מימדים. זה גם מסביר את ההמשך בירושלמי שכן בעוד הצמצום הראשון שהמחלוקת היא רק במקרה של "ראשו ורובו" לא יכול להתאים למקרה של הלני המלכה, הרי שהירושלמי מצליח (או לפחות טוען כך) להסביר ולהתאים את ההסתייגות השנייה של דפנות הנפרדות מהסכך גם במקרה של סוכת הלני המלכה:
 |
| מודל בית המידות במוזיאון ווהאל הרובע ההרודיאני |
"דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרורה עליל" (שכן דרך העשירים לעשות דפנות קצרות כדי שהקרירות תיכנס").
אם כן, במקרה דנן, לא רק "העם" אלא גם העשירים נהגו לקצר את הדפנות ולא למתוח אותם עד הסכך כדי שייכנס קור לסוכה בימי החום. בניגוד לקביעתו של רב שאי אפשר היה להלום אותה עם התוספתא, הרי שבמקרה של ר' יאשיה, אפשר לומר שגם בסוכת הלני המלכה לא מתחו את הדפנות עד הסכך ולכן אפשר לומר שרק במקרים כאלו יהיה ויכוח בין חכמים לרבי יהודה. אני מציע לזכור את המסקנה הזאת של הירושלמי לקראת הדיון בסוגיה המקבילה בבבלי שכן שם התלמוד עושה מאמצים משמעותיים כן להתאים את הברייתא הזאת עם צמצום המחלוקת בין רבי יהודה וחכמים כך שתתייחס רק על הסוכה הקטנה.
מה ניתן ללמוד על הבבדל בין התוספתא לירושלמי בכל מה שקשור לברייתא של סוכת הלני המלכה?
מעבר להבדלים בנוסח המילולי, ההקשר בירושלמי הוא החידוש. כאמור, מהתוספתא נראה שרבי יהודה וחכמים התווכחו על תקדים ישן וכיצד לפרש את ביקור הזקנים בסוכתה של הלני המלכה בירושלים של סוף ימי בית שני. בירושלמי, ההקשר של הסוגיה מעצב את הברייתא באופן אחר לגמרי- הברייתא הובאה כדגם של סוכה של השכבה העשירה, סוכה שהיא אינה "הסוכה הממוצעת". האינסטינקט הבסיסי של האמוראים היה להבין שחכמים ורבי יהודה עוסקים במציאות המקובלת של סוכות צנועות, מצומצמות וקומפקטיות במרחב שאינו מאפשר לבנות סוכות רחבות ומהודרות. את הירושלמי לא מעניינת הלני המלכה לעצמה, החיוב שלה או של בניה אלא המבנה הפיזי של הסוכה כפי שנראה שם שהיא דגם מייצג של סוכות (שימו לב שלא נאמר שהלני המלכה ישבה בסוכה מאווררת אלא העשירים באופן כללי) של השכבה הגבוהה, זאת שבעיות ה-"ראשו ורובו" כמו שאר הפתרונות היצירתיים לבניית סוכות כשרות לא שייכת אליה בכלל.
כאמור, מסקנת הירושלמי היא שאכן אי אפשר להתאים בין ברייתת "סוכת הלני המלכה" ובין ההצעה לצמצם את המחלוקת בין רבי יהודה וחכמים רק למקרה של "ראשו ורובו ושולחנו". יוצא אפוא שהמהלך של הירושלמי מציב לפנינו שני פנים קוטביות של אופן קיום מצוות הסוכה: זה הקומפקטי והצנוע שבא לידי ביטוי באופני הקיום המינימליים המתאימים למציאות אורבנית צפופה של היישוב היהודי בכפרים המכונסים ומצד שני זה המפואר והמרווח של הלני המלכה או של העשירים בארמונות והוילות המפוארות שהיו גם בירושלים של סוף ימי בית שני אבל גם בערים היהודיות של השכבה הגבוהה- "ארחיהון דעתירייא".
מדהים! תודה רבה!
השבמחק