הדפים שנלמדים בימים האחרונים במסכת מנחות עוסקים בהלכות תפילין ומזוזה ולפחות לגבי הלכות מזוזה, הם המקור העיקרי להלכות מזוזה כפי שנוהגים עד ימינו. תקצר היריעה מלעסוק בשלל ההיבטים של המזוזה בעת העתיקה, הן בהיבט ההיסטורי והריאלי והן בהיבט הרעיוני. מספר מחקרים שיצאו בעשור האחרון (רובם ככולם באנגלית) עסקו בעיצוב הרעיוני של המזוזה בספרות חז"ל ובמקורות מקבילים (כמו פילון). גם מספר יריעות של מזוזות בקומראן שהתגלו במערה 4 ו-8 ממשיכות להעסיק עד היום את החוקרים וכן האופן שבו השומרונים קיימו את הציווי "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" ככתבו וכלשונו לאור כתובות שומרוניות טיפוסיות שהתגלו על מזוזות הבתים. אך מה בנוגע למזוזה "ההלכתית" הסטנדרטית של קלף בתוך בית מזוזה הנתון בפתח השער? האופן והצורה שנוהגים עד היום להציב את המזוזה בפתח הדלת מקורה בסוגיה בדף (לג ע"א) של אתמול:
"אמר רב יהוד' אמר רב: עשאה כמין נגר פסולה. איני? והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוה עבידן ...לא קשיא: הא דעבידא בסיכתא הא דעבידא באסתוירא".
לפי קביעתו של רב יהודה בשם רב, מזוזה העשויה "כמין נגר" היא פסולה. על כך תהה התלמוד שכן לפי המסופר כל המזוזות של "בית רבי" היו עושים "כמין נגר" והתשובה היא שיש לחלק בין "בסיכתא" (פסול) ובין "באסתווירא/איסתרא" (כשר). סביב הפירוש של המונחים "כמין נגר" ושני המונחים האחרונים (במיוחד "אסתוירא") נשברו קולמוסים רבים ועל רקע הפירושים השונים, גם הפרקטיקה מפוצלת עד היום להציב את המזוזה באופן אנכי (מנהג הספרדים) או אלכסוני (האשכנזים). רש"י פירש לכל אורך הדרך ש-"כמין נגר" הוא "שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל", קרי הבריח האופקי הסוגר את הדלת ואסור אפוא להציב את המזוזה כך באופן אופקי אלא מעומד, וכך הוא גם פירש את ה-"אסתוירא" כעומד ("היינו מקום חיבור השוק והרגל ומעומד הוא כזה כשירה") או לכל היותר ראשו זקוף (בלישנא אחרינא בפירושו שם). לעומת זאת רבינו תם המובא בתוספות שם סבר הפוך שהפסול של "מזוזה כמין נגר" הוא דווקא מעומד ואילו הצורה הכשרה של המזוזה היא בצורה אופקית ולא אנכית. מאוחר יותר, סברו חלק מהראשונים שכדי למצוא "פשרה" בין שיטת רש"י ורבינו תם, יש להציב את המזוזה בצורה אלכסונית (או חציה עומדת וחציה שוכבת) וכך כאמור נוהגים האשכנזים עד ימינו.
הפרק על המזוזה אצל שפרבר (מתוך אתר "כותר" למנויים): https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx...
דניאל שפרבר ב-"תרבות חומרית" (כרך א, פרק שמיני, עמק 74-60, מבוסס על מאמר קודם שיצא לפני כן בשנות השמונים) דן בפרוטרוט בפירושים השונים ל-"כמין נגר" ול-"אסתוירא". לדעתו, בפועל אכן היו שני סוגי בריחים לדלתות ("כמין נגר"): אופקיים ואנכיים כפי שעולה מן המקורות התלמודיים וגם בממצא הארכאולוגי מבית שערים אלא שלפחות בהקשר של המזוזה, הוא הסיק שקרוב לוודאי שהצדק עם רש"י שה-"כמין נגר" המוזכר שם הוא הבריח האופקי: "נראה אם כן שהצדק עם רש"י בפירושו במנחות , שמזוזה העשויה כמין נגר , שהיא פסולה , היא זו המונחת בשקע אופקי . ודומה כי הדברים מתבהרים ומתאששים על פי המימצאים מבית שערים , מקום קבורתם של חכמים מתקופת התנאים והאמוראים". ובאשר ל-"אסתוירא"- פירושים שונים היו למילה זו המבקשת לתאר לפי התלמוד את המזוזה "כמין נגר" שהייתה בבית רבי- מהגאונים ועד הראשונים עלו שני פירושים עיקריים: חצי עומד חצי יושב (כמין נון כפופה) או אלכסון ("בשיפוע") ואם כן אלו שנהגו להציב את המזוזה באופן אלכסוני, אפשר שעשו את זה בגלל המחלוקת בין רש"י לרבינו תם על אופן הצבת המזוזה אך למעשה, זאת למעשה ה-"אסתוירא" של המזוזות של בית רבי שאולי לא היו האופן הרצוי לכתחילה (אנכיות או אופקיות) אך גם הן נתפסו ככשרות.
המאמר של הירשפלד מתוך "ארץ ישראל" יד (תשמ"ד, עמ' 80-68): https://www.jstor.org/stable/23619502?Search=yes&resultItemClick=true&searchText=%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94&searchText=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%93&searchUri=%2Faction%2FdoBasicSearch%3FQuery%3D%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%2594%2B%25D7%2594%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%259C%25D7%2593%26amp%3Bfilter%3D&refreqid=search%3A6d2e6982a8c2c7102ea0ab3a8b6f6407&seq=1#metadata_info_tab_contents
אישוש ארכאולוגי לקיומה של אותו אופן הצבה, קיבל שפרבר (באמצעות דוד אדן בייביץ) מתוך המחקר של יזהר הירשפלד שנערך באותם שנים בבית מגורים בסוסיה ופורסם ב-1984. בחפירות שהוא ערך ב-1978 בבית מגורים ממערב לבית הכנסת העתיק, בפתח של חדר מגורים A, ניצבה מזוזה לגובה של 1.50 מ' ובחלקה העליון נחשף חריץ אלכסוני (אורך 30 ס"מ, רוחב 10 ס"מ) שפורש בידי הירשפלד כתושבת לבית מזוזה ומתאים לדרישות אחרות העולות מן המקורות למיקומה של המזוזה. לעומת זאת, כפי שהירשפלד עצמו ציין, בסקר שערך שמריהו גוטמן באשתמוע (סמוע) הסמוכה במסגרת סקר אתרים יהודיים בדרום הר חברון (1969), התגלו במספר מקומות על מזוזות הבתים חריצים אנכיים בצד ימין ובחלקו העליון של הפתח שגם הם פורשו כמקום להנחת המזוזה ושכמותם התגלו גם באתרים אחרים בדרום הר חברון. שמואל ספראי ("בשלהי הבית ובתקופת המשנה, תשמ"ג, עמ' 106)) התייחס אף הוא לחריצי המזוזות באשתמוע אם כי ציין במפורש שהעדות הארכאולוגית היא מאוחרת לתקופה שהוא עוסק בה בספר: "בכפר הערבי סמוע , היא אשתמוע המקראית והתלמודית , דרומית לחברון , מצוי באחת המזוזות של בית קדום שקע המתאים למזוזה ומתחתיו חרותה מנורה . שקע כזה מקובל היה בנוהג היהודי כל הדורות ועד ימינו , וכנראה שכבר מקובל היה בתקופה הקדומה, אלא שהעדות הקדומה ביותר לכך היא כפי הנראה מעבר לתקופתנו המוגדרת" ובהערה 24 שם הוא ציין: "תיאור המזוזה לא התפרסם אולם בדקתיה באחד מביקורי במקום . שקע מעין זה נמצא אף בגולן ואף הוא לא נתפרסם". כך או כך, שפרבר ראה בשתי העדויות הללו, ראיה שלפחות בתקופה הביזנטית, נהוג היה להציב את המזוזה בצורה אופקית (סמוע) או אלכסונית (סוסיה) בהתאם לאמור בתלמוד לפי פירושו של רש"י.
על אף העדויות הארכאולוגיות הנאות והמקבילות שהתגלו בסוסיה ובאשתמוע הקדומה, אולי רצוי להיזהר מפרשנות חד-משמעית לממצא הזה כשיקוף של המקורות הספרותיים: (1) מדוע, למרות שעל פי המקורות זה היה אמור להיות די נפוץ ורווח, כמעט ולא התגלו שרידים נוספים של חריצי מזוזות באתרים ארכאולוגיים נוספים של יהודים מתקופת המשנה והתלמוד גם כאשר התגלו חלקי מזוזות שער? האם יש לכך סיבה טכנית או אולי יש סיבות אחרות? ואולי הממצא בדרום הר חברון הוא החריג המשקף נוהג אזורי בתקופה הביזאנטית? אני באמת לא יודע את התשובה ואני אשמח לדעת אם יש גילויים חדשים או מחקרים עדכניים (2) הפירוש כאן מתבסס על הסוגיה בבבלי מנחות ועל הדיון שם. דיון במקבילה בירושלמי בסוף מגילה, המזכירה כמה אופנים רצויים ופחות רצויים (תלויה בדלת או חקוקה במקל- "סכנה שאין בה מצוה") לא מזכירה איסור מפורש לעשות מזוזה כמין נגר אלא רק ש-"ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: בית מזוזתו של רבי היה עשוי כמין נגר"- אין ספק שגם לפי הירושלמי זאת לא הצורה השגרתית אך ספק אם ניתן להשליך את הפתרון של "אסתוירא" בתלמוד הבבלי (אלכסון או חצי עומד חצי שוכב) על "כמין נגר" המוזכר בירושלמי שאפשר ומציין אכן בית מזוזה רוחבי וייתכן שבארץ ישראל, האופן המדויק של הצבת בתי המזוזה בפתח הייתה פחות "הלכתית" (יחסית לדיון בבבלי) ויותר עניין של "מנהג"- כך לפחות נדמה לי מתוך השוואה שטחית בין הבבלי והירושלמי בעניין מקום המזוזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה