יום ראשון, 29 באוקטובר 2023

'ערכי/ארכי הישנה של ציפורי': ציפורי החדשה והישנה

 


פורסם ב-29/10/2023

בדף של אתמול מופיע במשנה רשימה של אלו שאין בודקין אותם אחורה כשבסוף המשנה ר' יוסי (בן חלפתא) איש ציפורי הוסיף לרשימה גם 'מיוחסים' מציפורי: "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בָּעַרְכֵי הַיְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי" (בדפוס) או לפי כ"י קאופמן: "ר' יוסה או'. אף מי שהיה חת(י)[ו]ם עד בארכי יישנה של ציפורין".
פרשנים ראשונים כאחרונים ניסו להבין מה זאת ה-"ערכי/ארכי הישנה של ציפורי" ומדוע מי שחתום עד (היה ויכוח לגבי המילה "עד") שם אין צריך לבדוק אחריו. רש"י על אתר הסביר כי "עיר סמוכה לציפורי ששמה ישנה" וששם היו רשימת מיוחסים שכשרים לדון (רש"י לא גרס 'עד')-"שהיה כתוב בסדרי הדיינין שהיו רגילים לייחס את הראויים לדון שהיו מיוחסין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס". הרמב"ם בפירוש המשנה כתב בקצרה כי "וארכי הישנה של צפרי לא היה מעיד בה אלא מיוחס", כלומר בבית הדין "הישן" של ציפורי רק מיוחסים היו רשאין להעיד. גם שאר פרשני המשנה המסורתיים (ראו תוספות יום טוב ומלאכת שלמה על אתר) ציינו את שני הפירושים הללו.

במחקר המודרני (דיון מפורט על כך נמצא בספרו של סטיוארט מילר על ציפורי שיצא עוד בשנות השמונים, עמודים 56-46) הפירוש הרווח הוא שרבי יוסי בן חלפתא איש ציפורי במאה השנייה 'העיד' על קיומו של ארכיון משפטי או אינסטנציה קדומה שעסקה ברישום, העתקה ומיון של מסמכים משפטיים בציפורי ושה-"עד חתום" הוא למעשה 'עד מקצועי' ('שהד' בתעודות המשפטיות ממדבר יהודה) שמסמכים בחתימתו היו "עולים בערכאה" כלומר נשמרים שם כמו השטרות שעולים ב-ערכאות של גויים". וכבר בתוספתא סנהדרין נאמר כי "אמר רבן שמעון בן גמליאל בראשונה לא היו חותמין על כתובת נשים אלא או כהנים או לוים או ישראל המשיאין לכהונה״ (תוספתא סנהדרין ז א, בבלי הם מכונים נקיי הדעת שבירושלים).
רבי יוסי לא מדבר על ה-"ארכי" שבימיו אלא על ה"ארכי הישנה/ישנה", כלומר כמו שברישא של המשנה מדובר על 'סימנים' קדומים כולל מימי הבית (מזבח, דוכן, סנהדרין) או 'שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה', אזי גם כאן מדובר על משפחה שאחד מקדמוניה היה 'חתום עד בארכי הישנה של ציפורין'. והנה מוסד מעין זה מוזכר ב-"חיי יוסף" (39-38)- לפי המסופר, יוסטוס איש טבריה ניסה להסית את בני עירו בטענה שציפורי, שצייתה לרומאים ולא השתתפה במרד, חזרה להיות בירת הגליל על חשבונה של טבריה (שעברה לרשות אגריפס השני) וכך טבריה איבדה את הבנק המלכותי ואת הארכיון שהיו אצלה (לפי תרגומו של שוורץ, ראו עמ' 73, הערה 72)). ה-'ארכיון' הוא אפוא מבנה וגם אינסטנציה שלטונית-משפטית והוא מוקם בעיר או בבירה האזורית המנהלית החשובה, וכך גם מיקומה בציפורי או בטבריה שיקף את מעמד העיר.
האם על כך דיבר רבי יוסי שציין את הארכי הישנה של ציפורי? ייתכן אם כי זה לא ודאי. בהקשר לכך, המחקר הארכאולוגי של ציפורי קידם אפשרות נוספת להבנת הקביעה הזו של רבי יוסי. ציפורי הקדומה מראשיתה ועד שלהי המאה הראשונה לספירה שכנה על גבעת האקרופוליס (הגבעה המערבית של היום) ולא באוכף שממזרח לה. הגבעה ההיא הייתה הגרעין של ציפורי, היא כנראה גם 'הקצרה/קצטרא הישנה של ציפורי" שנזכרה ברשימת ערי בתי עיר חומה במשנת ערכין. לפי זאב וייס, בניגוד לטענה הרווחת (חלקים עד היום), ציפורי של המאה הראשונה לספירה לא הייתה עיר פוליס גם כאשר היא הייתה בירת הגליל בימי הורדוס אנטיפס. רק אחרי המרד הגדול ויותר נכון בשלהי המאה הראשונה או תחילת המאה השנייה, ציפורי התרחבה כלפי מזרח והפכה לעיר פוליס שכללה 'עיר תחתית' מתוכננת כעיר רומית (דיוקיסריה) ששרידיה המרשימים לאורך הקרדו והדקומנוס הראשיים נחשפו בחפירות הארכאולוגיות הנרחבות משנות התשעים ואילך. רבי יוסי בן חלפתא שחי בדור אושא, הכיר כבר את ציפורי "החדשה" המתפתחת אבל גם את ציפורי הישנה במעלה הגבעה שלגביה היו מסורות תנאיות על קדמותה או שאולי הוא היה חלק מאלו ש-"תרמו" למסורות על ציפורי "הישנה".
לא זו אף זו: בחפירות הארכאולוגיות של האוניברסיטה העברית, נחשפו חלקים של בניין מונומנטלי ששכן על המדרון המזרחי של הגבעה המשקיף על העיר התחתית באוכף שממזרח לגבעה. אגפו המערבי שנשמר בצורה טובה יותר (בתמונות למטה, צולמו ב-2021) מהצד המזרחי כלל חצר פריסטילית וסביבה חדרים. בחדר המערבי התגלו אחת-עשרה נישות וביניהן חריצים אופקיים שנועדו לתמיכת מדפי שיש או עץ. זאב וייס (ציפורי, פסיפס של תרבויות, 2021, עמ' 77-75) הציע שבניין הגזית המפואר שימש כארכיון/ספרייה ושייתכן (אך זה לא ודאי) שזהו הארכיון העירוני שנוסד עם בניית הפוליס הרומית במדרון שממזרח לגבעה הישנה. ייתכן שבניין זה החליף את ה-"ארכיון" הישן של המאה הראשונה לספירה (שאולי שכן על הגבעה) כחלק ממפעל הבנייה המונומנטלית של ציפורי הרומית בסוף המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה.
מעתה, ייתכן שהערתו של רבי יוסי במשנה מקבלת פנים חדשות: רבי יוסי בן חלפתא חי בציפורי הרומית החדשה המתוכננת והבנויה במיטב האדריכלות הרומית שכללה גם מוסדות שלטון (בנוסף גם למבני בידור ותענוג שהתגלו אף הם בחפירות) כמו הפורום, הבסיליקה במרכז העיר התחתית והארכיון/ספרייה על מדרון הגבעה. כאשר הוא מציין כי מי שהיה חתום עד בארכי הישנה של ציפורין, ייתכן והוא מנגיד אותה ל-"ארכי החדשה" של ציפורי הרומית, לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה תרבותית. הארכיב החדש כנראה היה מפואר במיוחד אך הוא היה מוסד עירוני רומי של דיוקיסריה הרומית. לעומתה, ה-"ארכי הישנה" אי שם על הגבעה העתיקה, זאת מימי הבית הייתה 'איכותית' שכן רק בעלי ייחוס מובחר יכלו להיות שם עדים מקצועיים שרשאים להיות חתומים על מסמכים משפטיים שאוחסנו שם. ה-"נוסטלגיה" לאותה "ציפורי הישנה" או שמא הפטריוטיות הלוקאלית שהערתו של רבי יוסי משקפת, מתחדדת על רקע הלבוש החדש של ציפורי הרומית ובמיוחד הספרייה/ארכיון המפואר של ציפורי "החדשה". בקיצור, לא רק בימינו ארכיון או ספרייה חדשה מפוארת מעוררים געגועים נוסטלגיים לספרייה הישנה....

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה