בסוף מאי 2022 יצאה הודעה לתקשורת כי במסגרת חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לקראת הנחת קו המוביל ההפוך בחורבת אסעד ליד נחל ארבל בראשות ד"ר אמאני אבו-חמיד מרשות העתיקות "אחוזה חקלאית שפעלה לפני כ-2,100 שנה נחשפה בגליל". האחוזה תוארכה באופן כללי לתקופה הסלבקית והחשמונאית עם סימני נטישה והשתמרות של כלים חקלאיים רבים המשקפים את הפעילות הכלכלית במקום ואת גורלה במסגרת השתלטות החשמונאים על הגליל במחצית השנייה של המאה השנייה לפני הספירה. לפי הדיווח התגלו באתר גם שרידים לפעילות מתקופת הברזל ולאור סקרים קודמים, גם הייתה פעילות במקום בתקופות מאוחרות יותר. נערכו גם כמה ביקורים לקהל באתר החפירות החדש לפני סגירתו לקראת הנחת הקו המוביל ההפוך.
לאחרונה בתחילת ספטמבר האחרון התפרסם דו"ח ראשוני על החפירות שנערכו במקום בין 2021 ל-2022 בראשות אמאני אבו-חמיד בגליון האחרון של 'חדשות ארכיאולוגיות' (138, 2026) ובו נמסרו פרטים מפורטים יותר כולל כאלו שלא התפרסמו בזמנו ומהוות גם תרומה נוספת לחקר המתפתח של המרחב הכפרי של הגליל בעת העתיקה בכלל ושל המרחב של הגליל המזרחי התחתון בפרט.
1. חורבת אסעד שוכנת מדרום-מערב לעין אסעד, מדרום לנחל ארבל. באופן כללי, האתר נמצא מזרחית לעילבון מעברו המזרחי של כביש 65 לכיוון צוק הארבל על שלוחה היורדת מהר נמרה. האתרים העתיקים הסמוכים אליו הם חורבת עמודים (מדרום-מערב) וחורבת מזגה (במזרח ליד ערוץ הארבל). הוא נסקר בעבר כמה פעמים ונמצאו בו חרסים בעיקר מהתקופה ההלניסטית המאוחרת, הרומית הקדומה ועד הרומית המאוחרת אך לא מעבר לכך (ליבנר 2009, עמ' 203-201). החפירה החדשה התנהלה במספר שטחים על שתי גבעות שהחורבה משתרעת עליהן- הגבעה המערבית בשוליים הדרומיים של החורבה ועל גבעה מזרחית בשוליים הצפוניים של החורבה. השרידים הקדומים מתקופת הברזל ובעיקר אחוזה הלניסטית-חשמונאית התגלו בחפירות של הגבעה המערבית ואילו שרידים מהתקופה הרומית וגם מתקופות מאוחרות יותר התגלו בשטחים שנחפרו על הגבעה המזרחית.
2. "האחוזה ההלניסטית-חשמונאית" התגלתה בשטחים C ו-D של הגבעה המערבית והיא כוללת ארבעה אגפי חדרים שנבנו מסביב לחצר פנימית. קירותיו ההיקפים של המכלול נבנו מאבנים גדולות ברובן, שסיתותן גס כשפתחי החדרים פונים ברובם לעבר החצר. האגף הדרומי נשמר במלואו והוא כולל יחידה מזרחית (חדר אחד) ויחידה מערבית (שלושה חדרים) מרוצפות בעפר כבוש. עיקר הממצאים מהתקופה ההלניסטית היו מהיחידה הזו: מחסן תת-קרקעי חצוב, מתקני בזלת. לפי הדו"ח 'בחדר המזרחי ביחידה נחשף מדף בנוי, ועליו התגלה ריכוז של כ-80 משקולת נול מחרס האופייניות לתקופה ההלניסטית מעל המדף ומעל רצפת החדר נחשפו כלי כתישה, כלי אגירה וכלי עבודה מברזל. נראה כי הכלים נשארו באתרם מאז ניטש המבנה באמצע המאה הב' לפסה"נ'. בשלב מתקדם יותר שתוארך על פי הממצאים לשלהי המאה השנייה לפני הספירה נערכו מספר שינויים קטנים במבנה, כמה קירות נסתמו ואחרים נבנו במקומם. אם כן, אחוזה הלניסטית ננטשה כנראה בצורה יזומה בסביבות אמצע המאה השנייה לפני הספירה אך התחדשה, כנראה כבר תחת השלטון החשמונאי החדש עם שינויים מסוימים במחצית השנייה של אותה מאה.
3. ראשיתו של היישוב בגבעה המזרחית: בניגוד לגבעה המערבית המתאפיינת בסלע בזלת, הגבעה המזרחית מתאפיינת בסלע קירטון מכוסה בשכבת נארי. ואכן, לפי תוצאות החפירה בשלב הראשון המתוארך למאה הראשונה לפני הספירה נחשפה מחצבה להפקת אבני גזית לבנייה. לשכבה הבאה מהתקופה הרומית הקדומה מיוחסים שרידים של שני מקוואות, חלל תת-קרקעי, בור מים וגת, שנחצבו בסלע הקירטון. מקווה אחד כלל מסדרון כניסה מכיוון דרום לצפון ובו חמש-שש מדרגות היורדות אל אגן טבילה עגול. מקווה שני כלל מסדרון מרשים ממערב לכיוון מזרח ובו חמישה-שישה מדרגות היורדות אל אגן טבילה.
4. מכלולים בנויים ('בתי חווה') מהמאה השנייה-שלישית לספירה: לשכבה הבאה (שכבה 2) מיוחסים שלושה שרידי מבנים שכונו כאן "בתי חווה" שהיו צמודים לדרך שחצתה אותם. בית חווה A כלל פתח בצד הדרומי ומדרגה היורדת אל מסדרון המוליך לחצר מרוצפת בלוחות בזלת מוחלקים. בצד המסדרון זוהה ספסל אבן (?) ובור מתחת לחצר המרכזית שממנה עלה גרם מדרגות למפלס נוסף של אגף חדרים סביב חצר פנימית. לפי הדיווח הקצר 'מתחת לרצפת אחד החדרים התגלה מטמון של מטבעות כסף, שנעטפו כנראה בבד שלא השתמר'. המקווה מהתקופה הרומית הקדומה הוסב לבור מים כשממצא כלי החרס מרצפות החדרים ומשכבת המפולת תוארך למאות הב'–הג' לסה"נ. המכלול הבנוי השני שכונה בית חווה B כלל כמה חדרים שנבנו על גבי שתי מדרגות סלע וכלל מתקני אחסון ותעשייה כאשר פתח המקווה הקדום נסתם במילוי של אדמה ואבנים. המכלול השלישי שכונה בית חווה C כלל כמה חדרים שנפתחו לחצר פנימית. כאמור, מכלולי המבנים "בתי החווה" תוארכו באופן כללי לתקופה הרומית התיכונה במאות השנייה והשלישית לספירה.
5. על המעבר מהגבעה המערבית לגבעה המזרחית בחורבה, נכתב בסיכום הדו"ח כדלהלן: "העתקת היישוב ממקומו בגבעה המערבית מזרחה לעבר הגבעה המזרחית התרחש כנראה שנים ספורות לאחר הכיבוש החשמונאי. ההתיישבות הראשונה בגבעה המזרחית התרחשה במחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ, עת הוקם במקום יישוב יהודי. במהלך המאה הב' לסה"נ ולאחר המרד הגדול התרחבו היישובים הקדומים בגליל, ועל סמך תוצאות החפירה נראה כי תהליך דומה זוהה גם בתמורות שחלו בחורבת אסעד: המקוואות יצאו מכלל שימוש ומעליהם נבנו מבנים המלמדים על התפשטות היישוב מזרחה. היישוב ננטש בראשית המאה הד' לסה"נ. במאה הט' לסה"נ זוהתה שוב נוכחות באתר".
6. כאמור, בפרסום התקשורתי הראשוני לפני כמה שנים הושם דגש על קיומה של אחוזה חקלאית עתיקה מהתקופה ההלניסטית שהמשיכה בצורה כזו או אחרת גם בתקופה החשמונאית והיא תורמת לסוגיית שינוי פני היישוב בגליל על רקע השתלטות החשמונאים בגליל ברבע האחרון של המאה השנייה לפני הספירה. התמורות כאן תואמות באופן כללי את התהליכים היישוביים העיקריים שהובחנו בשנים האחרונות בגליל בסביבות מחצית המאה השנייה של משבר על רקע המלחמות האזוריות וההשתלטות החשמונאית ההדרגתית כאשר לפחות בשלב הראשון הנוכחות של השלטון החשמונאי הייתה בעלת אופי צבאי-חקלאי ורק בהדרגה אפשר לסמן חידוש אינטנסיבי יותר של המרחב היישובי 'האזרחי' כשבאופן כללי קשה לזהות אלמנטים בנויים ואדריכליים מהתקופה החשמונאית, בעיה שקיימת כמעט בכל אתר עתיק בגליל היהודי מהתקופה הרומית הקדומה.
המידע החדש כאן נוגע לתולדות היישוב אחרי כן. מהדו"ח עולה שלפחות בשלב מוקדם, הגבעה המזרחית שימשה כמחצבה לבנייה לפני שהיא הפכה למוקד האתר במפנה המאה הראשונה לפני הספירה/המאה הראשונה לספירה. התקופה הרומית הקדומה מיוצגת באמצעות מתקנים חצובים כולל שני מקוואות ומתקני אגירה ואחסון אך לפי הדיווח כאן לא תואר כל ממצא אדריכלי בנוי אחר. החופרת כינתה את המכלולים הבנויים מהמאות השנייה-שלישית כבתי חווה אולם קשה קצת להבין כיצד שלושה מכלולי בנייה סמוכים אחד לשני הם "בתי חווה" ולא מבננים (אינסולות) כפריים של כפר מטיפוס הכפר המכונס כחלק מהתרחבות השטח המיושב. בכל אופן, העדות להפסקת השימוש במקוואות וסתימתם גם היא בעלת חשיבות גדולה שכן אין דוגמאות רבות אם בכלל של יישוב יהודי רצוף יחסית מהגליל ובו אפשר לסמן את שלב הפסקת השימוש במקוואות ביישוב שממשיך להתקיים ואף להתרחב ולשער מה הנסיבות לכך.
7. הסקרים המוקדמים שמהם עולה נטישה/דעיכה של היישוב בתחילת המאה הרביעית לספירה, אוששו גם בחפירה הזו ואם כן לפנינו כפר יהודי שהתקיים בתקופה הרומית הקדומה והתרחב בתקופה הרומית התיכונה כלומר ב"תקופת בית שני, המשנה והתלמוד" אך ננטש או חדל להתקיים בתקופה הביזנטית או אפילו כמה עשרות שנים לפני כן. כידוע, סביב הסוגיה הזו במרחב הזה ממש הפולמוס סביב תולדות הכפרים היהודיים מדרום ומצפון לנחל ארבל, עדיין מתנהל במלוא עוזו. אין ברירה אלא לחפש את בית הכנסת של חורבת אסעד ששמה הקדום אינו ידוע ולהמשיך את הויכוח הנ"ל ביתר שאת ועוז....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה