א. הפסיפסים הראשונים בבתי הכנסת הקדומים
בספטמבר 1918, פגז טורקי שנורה לעבר עמדות של הצבא הבריטי בגדתו הצפונית של וואדי נועימה ליד עין דויוק בסמוך ליריחו, חשף פסיפס עתיק. שנה אחרי כן, האתר נבדק בידי ארכיאולוגים בריטים שהעתיקו כמה מן הכתובות וב-1921 המבנה נחשף כמעט כולו בידי האבות הדומיניקנים ונסאן ולה גרנז' וזוהה לראשונה כבית כנסת עתיק. הוא "נחשף" מחדש אחרי מלחמת ששת הימים ב-1969 (או 1970), על ידי חייל ישראלי שחפר שוחה ונבדק בידי פסח בר אדון- זהו מבנה בסיליקאלי שנחלק לאולם תווך ושתי סיטראות שמתוארך למאה השישית לספירה. מספר כתובות שהתגלו בבית הכנסת העידו על הבונים והתורמים אך הגילוי העיקרי הייתה רצפת פסיפס באולם התווך שכללה שלושה ספינים- ספין אחד גדול של תשליבים הכולל דמויות של בעלי חיים; ספין עליון שכולל בין השאר שתי מנורות וארון הקודש ובתווך נמצא גלגל המזלות עם דמות הליוס במרכזו שבו הוא רוכב על מרכבה. הפסיפס לא התגלה במלוא הדרו שכן בדמויות האנושיות ובעלי החיים ניכרו סימני השחתה מכוונים (איקונקלזם). המבנה בנערן היה מבנה בית הכנסת הראשון שבו נחשף בית כנסת עם פסיפס ולא עוד אלא שזה גם פסיפס מצויר הכולל בין השאר אלמנט לא מוכר כמו גלגל המזלות עם דמותו של הליוס במרכזו. ואם מישהו חשב שמדובר על עדות חריגה, כעבור קצת פחות מעשר שנים התגלה בית הכנסת בבית אלפא עם מוטיב דומה בנוסף לסצינה מקראית ראשונה (עקידת יצחק). מכאן ואילך, התגלו עוד ועוד בתי כנסת עם פסיפסים- חלקם עם גלגל המזלות וחלקם בלעדיו וזה עוד לפני שנחשף בדורא אירופוס, מבנה צנוע שהשתמר באופן נדיר וכלל סדרה של ציורי קיר שהדהימו (ועדיין מדהימים) את החופרים כמו את כל מי שעסק בחקר בתי הכנסת העתיקים.
