בדף של אתמול (נז), בין היחידה של "אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים" (ירושלים, מרד החורבן) ובין "אשקא דריספק חרוב ביתר" (ביתר, מרד בן כוסבא), מובאת היחידה האמצעית על חורבנו של "טור מלכא" (הר המלך). לפי האגדה, מדובר בשם של מקום שבגין תקרית אלימה בסמוך לו, נאמר לקיסר שהיהודים מרדו. בהמשך מובא התיאור על הדמות 'בר דרומא' והסיום הטרגי לפיו באותו מקום התערבב הטבח והחגיגות באותו מקום "אמ' רב יוסף (בדפוס: רב אסי) תלת מאה אלפי שלופי סייפא עול לטור מלכא וקטלו בה תלת יומי ותלת לילוותא ובהך גיסא הלולי וחינגי ולא הוו ידעי הנך בהני". בהקשר לכך, הובא הפסוק "בילע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב" ודרשה של הנחותא רבין בשמו של רבי יוחנן: "כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך דאמר רב יהודה אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים אלו הן כפר ביש כפר שיחליים כפר דכריא....". בהמשך הובא בשמו של נחותא נוסף, עולא, 'עדות אישית' על אותו מקום בימיו: "אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק" והיחידה מסתיימת בדרשה של רבי חנינא לאותו 'מין': "ארץ צבי כתוב בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישר' בזמן שיושביה עליה רווחת ובזמן שאין יושביה עליה גומדת".
יום חמישי, 13 ביולי 2023
יום שלישי, 23 במאי 2023
הגט מכפר ססי/סיסאי: למה רבי אילעאי נבהל כל כך מפסיקתו של רבי ישמעאל לגבי הגט מכפר ססי/סיסאי?
הבבלי בדף שלנו הביא מעשה ברבי ישמעאל בסיוע לכך שיש תועלת ויתרון באמירת בפני נכתב ונחתם מול עוררין. המעשה מובא בגרסאות דומות אך לא זהות בתוספתא ובירושלמי (אני מעתיק מספריא בלי לבחון את הנוסח לפרטיו):
יום שלישי, 2 במאי 2023
בין פולמוס לאינטראקציה בין חכמים לסופרים שומרוניים על הר גריזים והתורה השומרונית: "ואתם במה למדתם?"
התיאור המשנאי של פרשת ברכות וקללות מדגיש שהמעמד אירע בסביבות שכם על אף שאין הדבר כתוב במפורש במקרא:
"בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם".
ברייתא מפורסמת בתלמודים שמוכרת גם בספרי דברים (פיסקה נו) מלמדת על כך שלא כל החכמים היו שלמים עם הזיהוי של הר גריזים והר עיבל באזור שכם. הברייתא בבבלי קרובה בסדרה ובלשונה לדרשת הספרי בעוד הורסיה שבירושלמי על אתר מסדרת את דברי התנאים בצורה קצת שונה ויותר קוטבית. אי אפשר לדון במסגרת זאת בפרטי ההשוואה בין המסורות אבל נסתפק בהצגתן הבסיסית (אני אוותר כאן גם על דיון בגרסאות וכתבי היד):
יום שישי, 17 במרץ 2023
קופה של עצמות בבית הכנסת של טרסיים או בכנסת של לוד
בדף היומי אתמול (נב ע"א), אגב הדיון "הנעים" בשאלה לגבי "השדרה והגולגולת" (שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או גולגולת), הובאה ראיה ממעשה שאירע בדור יבנה:
"תא שמע: ר' יהודה או' ששה דברים ר' עקי' מטמא וחכמ' מטהרין וחזר בו ר' עקיב'
ומעשה שהביאו קופה מליאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים והיניחוה באויר ונכנס תודרוס (בדפוס: תודוס) הרופא הוא וכל הרופאים אצלו ואמרו אין כאן שדרה אפילו ממת אחד" (על פי כ"י וטיקן 111-110)
בהמשך התלמוד ניסה להביא ראיות גם מאותה רשימה של שישה דברים שרבי עקיבא חזר בו אולם לגבי אחד מהם (לפי סדר הדיון בתלמוד הכוונה לרביעית דם הבא משניים) הובא בשמו של רבי שמעון שרבי עקיבא לא חזר בו אם כי בהמשך הובאה הערה לפיה האופן ההיתולי שהוא ניסח זאת גרמה לו להתענות באופן מיוחד- "א"ר שמעון עד (בנו"א: כל) ימיו היה מטמא ר' עקיב' אם משמת חזר בו איני יודע תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו".
הירשם ל-
תגובות (Atom)



