בחורבת סוסיא/סוסיה בדרום הר חברון, נחשפה עיירה יהודית גדולה בספר המדבר שתקופת השיא שלה הייתה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית ובין המאה השביעית לספירה. באותה העת היא הייתה חלק מ-"דרומא", חבל ארץ הררי פריפריאלי בין הר חברון למדבר יהודה אולם עד היום, על אף שורה של השערות מלומדות, שמה הקדום אינו ידוע בוודאות. גולת הכותרת של החפירות הארכאולוגיות באתר מאז ראשית שנות השבעים הייתה מבנה בית הכנסת המיוחד שהוא חלק מסדרת בתי כנסת עתיקים בעלי טיפוס מיוחד בדרום הר חברון (סמוע/אשתמוע; מעון; ענים), אולם גם המתאר הבנוי של העיירה (שרק חלקה נחפר) הגלוי על פני השטח משקף קהילה קצת עלומה באזור פריפריאלי שכמעט לא נזכר במקורות הספרותיים וההיסטוריים בני התקופה.
