בשנה שעברה פורסם בתקשורת על גילוי יקב מלכותי גדול בהרודיון מימי הורדוס אך בשולי אותה כותרת נמסר על גילוי נוסף לא פחות משמעותי- מתחת לחצר בגן הארמון התגלו ממצאים מהתקופה ההלניסטית הרומזים על כך שהמקום כבר היה בשימוש לפני שהורדוס בחר להפוך את ההר לארמון מלכותי מפואר בשולי ספר המדבר. המידע הזה עומד בניגוד לכל מה שהיה ידוע או לפחות מה שסופר עד אז על ההרודיון- שמדובר במיזם גרנדיוזי שנבנה יש מאין על גבעה שוממה ונטולת חשיבות בידי הורדוס בשל הקרב שהוא ניהל במקום בעת הימלטותו מידי מתתיה אנטיגונוס והפרתים בשנת 40 לפנה"ס. הממצאים האחרונים לא בהכרח סותרים את זה אך הם חשפו שהגבעה שהפכה לארמון הר מפואר ובהמשך למונומנט קבורה בולט וניכר, היא לא רק גחמה חסרת גבולות של שליט חסר מעצורים אלא יש לה היסטוריה פרה-הרודיאנית. בכנס האחרון על חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה שנערך בירושלים, חוקרי המשלחת הנוכחית להרודיון (ר' פורת, י' קלמן, ר' צ'אצ'י, ש' טרם, נ' אחיפז מהאונ' העברית ביחד עם ג' שטיבל מאוניברסיטת תל אביב) פירטו בחלק הראשון של המאמר את אותם ממצאים קדם-הרודיאניים כפי שהתגלו בחפירותיהם וגם בחפירות הקודמות. בחלק השני הם דנו במשמעות האפשרית של הגילויים הללו על ההיסטוריה הקדומה של ההרודיון זאת שלפני הורדוס ואולי גם על השיקולים האמיתיים שהורדוס בחר למקם כאן את המתחם המפואר שבו בסופו של דבר הוא גם נקבר.
1. הממצאים ההלניסטיים: לא מדובר, לפחות בשלב הזה של המחקר, בממצאים מרשימים יותר מדיי. מבלי להיכנס לפרטים טכניים- כבר החופרים הפרנציסקנים בשנות השישים גילו מתחת לחצר העמודים בפסגת ההר בור חצוב בסלע שלו שני פירי שאיבה ותפעול. בור נוסף, במעבה ההר שנחשף בחפירות בשנות השבעים בידי נצר וארזי, שכונה "בור הביניים" שולב מאוחר יותר במערך הכניסה ומאגרי המים של ארמון הורדוס אך החופרים הנוכחיים סבורים שעל רקע הדמיון במספר מרכיבים לבור הנ"ל , הוא שייך לאותה תקופה של הבור הקדום הראשון. החפירות המחודשות באותם בורות ופתיחת ריבועי חפירה חדשים בחצר העמודים חשפו מספר שרידי קירות בנויים ברוחב של מטר שהושתתו על סלע האם הניצבים זה לזה ומצביעים על קיומם של חדרים מאורגנים הבנויים בציר שונה מזה של הארמון ההרודיאני. החפירות המחודשות בבור הקדום חשפו תעלת ניקוז, שכבות שונות בבניית הבור ולימדו על אופן פעולת הפירים. קרמיקה הלניסטית התגלתה בשני מוקדים באזור חצר הארמון והפרוזדור ההיקפי- עיקרם תוארך למאה השלישית לפנה"ס לצד מספר כלים מן המאה השנייה לפנה"ס אך לא מן המאה הראשונה לפנה"ס, כלומר לא נמצאו מכלולים קרמיים מן התקופה החשמונאית. בחפירות הנוכחיות לא התגלו מטבעות הקשורים לשרידים האדריכליים הקדם-הרודיאניים אך בחפירות קודמות בהרודיון (אך רק בארמון ההר) התגלו שבעה מטבעות קדם-הרודיאניים החל מהתקופה התלמית ועד התקופה הסלווקית, טווח העולה בקנה אחד עם המכלולים הקרמיים. התמונה בשלב זה היא של קיום מערך קירות בנוי ומאורגן ביחד עם מאגרי מים שהיו בפסגת ההר כאשר הממצא הקרמי והנומיסמטי הוא בעיקרו מן המאה השלישית לפני הספירה וגם המאה השנייה אך לא אחרי כן- במילים אחרות, שלב הקיום הקדם-הרודיאני לא היה מהתקופה החשמונאית (או לפחות לא עיקרה) אלא מהתקופה שלפני כן- הורדוס לא בנה אפוא את ארמון ההר על בסיס ארמון-מבצר חשמונאי קיים כפי שקרה בארמונות-מבצר אחרים.
2. המשמעות הגיאוגרפית-היסטורית: לדעת החופרים, המשמעות של היישוב או לדעתם הביצור ההלניסטי בהרודיון היא בראש ובראשונה שהבחירה של הורדוס לבנות שם ארמון מבצר לא הייתה רק גחמה על רקע אירוע טראומטי של הבריחה מירושלים בשנת 40 לפנה"ס והקרב שהוא ניהל במקום עם רודפיו היהודיים. עוד לפניו, היו כאלו שחשבו שזה מקום ראוי לבניית ביצור. מדוע הוחלט לבנות שם ביצור? הם מעלים סדרה של נימוקים אפשריים לטובת הבחירה בהרודיון: 1. המיקום הגיאוגרפי-פיזי של הגבעה הציב אותה בצומת דרכים בספר המדבר בין דרכי אורך (דרך האורך המזרחית לזיף) ודרכי רוחב שירדו מרמת ההר לבקעת ים המלח ובמיוחד הדרך מירושלים לעין גדי שעברה למרגלותיו. 2. הרודיון נמצאת על גבול גיאוגרפי, אתני ומנהלי בין יהודה ואדומיאה, שעבר מאזור ההרודיון ועד אזור בית צור (ח' א-טביקה), אזור תפר שבו הייתה חשיבות בטחונית וגם כלכלית לפיקוח על הדרכים ובמיוחד על הבאת הסחורות היקרות מאזור ים המלח.
3. האפשרות שהשרידים הדלים הם שרידי ביצור הלניסטי בעל חשיבות אסטרטגית מן המאה השלישית והשנייה לפנה"ס נידונים במאמר על רקע תופעת הביצורים בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, נושא שנידון בהרחבה בשנים האחרונות. המלחמות הסוריות שנערכו בארץ ישראל במהלך המאה השלישית בין בית תלמי ובין בית סלווקוס גרמו לפיתוח ושכלול של המערכים המבוצרים בנקודות אסטרטגיות ושולטות אך גם ביישובים עירוניים בעלי חשיבות או כאלו שנמצאים בסיכון בטחוני. אלא שבארץ יהודה, העניינים היו רגועים יותר עד שפרץ מרד החשמונאים בשנות השישים של המאה השנייה לפנה"ס. עם פרוץ המרד והגעת המצביאים הסלבקיים כדי לדכא את המרד, ארץ יהודה שינתה את פניה ושרידי מצודות, מצדים ומגדלים מבוצרים הפכו להיות נפוצים ולמעשה כל יישוב או נקודה אסטרטגית, במיוחד באזור גבול הפכה להיות יעד לביצור מסוגים שונים. במובן הזה, בניית מערך ביצור במקום כמו הרודיון משתלבת היטב עם המגמה הכללית אם כי השרידים של אותו מערך הם בעיקרם מן המאה השלישית ולא מהתקופה ה-"חמה" של אמצע המאה השנייה לפנה"ס. משום כך, החוקרים במאמר הנ"ל מצביעים על כמה שלבים אפשריים בתולדות הביצור הקדם-הרודיאני בהרודיון: ייתכן שבמהלך המאה השלישית לפנה"ס הביצור בהרודיון היה קשור יותר לאבטחת הדרכים ואספקת המוצרים הכלכליים היוקרתיים מאזור ים המלח. מאוחר יותר, על רקע מרד החשמונאים, הביצור בהרודיון היה בעל חשיבות נוספת והוא מתקשר לרשימת ביצור באקחידס (160 לפנה"ס) שחלק מהם היו במרחב הזה- בית צור ובמיוחד מקום בשם "טפון" המזוהה עם תקוע או עם ח' בד פלוח הסמוכה להרודיון. בסמוך עמד המעוז היהודי של בית בצי (ח' בית בצה), שם נערך המצור על יונתן ואפשר שלביצור ההלניסטי בהרודיון הייתה חשיבות גם בשליטה וחיזוק הסגר סביב יהודה וחסימת הדרך אל מדבר עין גדי. עקרונית, זה היה מקום מתאים גם להקמת ביצורים בתקופה החשמונאית אך לעת עתה, השרידים והמכלולים הקרמיים אינם מצביעים על שכבת קיום מהתקופה החשמונאית ולפיכך נראה שאחרי שהשטח נכבש בידי החשמונאים, ההר עמד בשיממונו עד ימי הורדוס.
4. על רקע הדיון הזה, הם שבים לשאלה הראשונית והמוכרת- למה הורדוס בחר לבנות שם את ארמון ההר? כאמור, לפי מה שמסופר אצל יוספוס, לא היה כאן שיקול גיאוגרפי-אסטרטגי כלשהו אלא הבחירה במקום הזה הייתה על רקע הקרב שנערך שם במהלך הבריחה מירושלים בשנת 40 לפנה"ס. אלא שכעת לאור הנתונים הארכאולוגיים והמיקום האסטרטגי, החוקרים מציעים שזאת לא הייתה רק יוזמה של שליט בעל גחמות פרועות אלא גם שיקולים גיאוגרפיים-היסטוריים היו מעורבים בבחירה במקום זה, אותם שיקולים שהנחו את אלו שבחרו לבצר את פסגת ההר בתקופה ההלניסטית. להשערתם, היה היבט אחד שייחד את הבחירה של הורדוס- היותו של האתר על מקום הגבול האתני בין יהודה לאדומיאה ומוצאו האדומי של הורדוס הביאו אותו לבחור לבנות ארמון הר ומרכז שלטון גדול דווקא במרחב הזה. הסמיכות לבסיס הכוח האתני שלו על רקע הסלידה של היהודים ממנו; המיקום של האתר על ספר המדבר; הנראות שלו לכל עבר ובמיוחד לירושלים הובילו לבחירה במקום זה כמקום המתאים להקמת ארמון הר ומרכז שלטון ובהמשך גם לאחוזת קבר.
יש כמה עניינים שלי לפחות נראים קצת פחות משכנעים או זקוקים להבהרה נוספת אולי בהמשך החפירות: הממצאים הם לא מסיביים וההנחה שמדובר במערך ביצורי משמעותי היא לא ודאית. כדאי לזכור שמראהו של ההרודיון לפני ימי הורדוס היה שונה דרמטית מאשר האופן שהוא נראה אחרי ימיו- עד כמה הגבעה הזו הייתה בולטת מעל סביבותיה בתקופה הקדם-הרודיאנית? ואם כן, מדוע, כפי שעולה מהממצא עד כה, החשמונאים לא השתמשו בה על רקע מיקומה האסטרטגי כפי שפורט במאמר? גם הטענה שזה היה סוג של מבצר גבול בין יהודה לאידומיאה נראה לי קצת מוזר, אזור קו הגבול (גם אם מדובר על מונח די גמיש) עבר דרומית יותר (בקו בית צור-עין גדי באופן כללי) עוד לפני הכיבוש החשמונאי והאוכלוסייה בסביבתו הקרובה (אזור תקוע), למיטב ידיעתי, מעולם לא הייתה קשורה לאדומים. כך או כך, השאלה מה היו מכלול השיקולים שבגינם החליט הורדוס להפוך דווקא את הגבעה הספציפית הזו בספר המדבר להר מלאכותי ניכר למרחקים, מתחם שלטוני מפואר ולמונומנט קבורה עתידי, היא שאלה שכל מי שמבקר באתר שואל את עצמו לנוכח השרידים המרשימים על רקע הסביבה. במקרה שלו, האבחנה בין שיקולים גיאוגרפיים-היסטוריים אסטרטגיים וצבאיים הגיוניים (שאולי הנחו את בוני הביצור הקדום) ובין שיקולים מגלומניים הקשורים בטראומות נפשיות, טינה פוליטית וביצר בנייה חסר מעצורים הייתה מאד דקה אם בכלל הייתה קיימת.
