"קיסריון" (קיסריה פיליפי) או "קיסרין" (קיסריה מריטימה): היכן הייתה סוכתו של יוחנן בן אילעאי שבה ביקר רבי אליעזר?

 

פורסם ב-15/10/2019

אחד הסיפורים המלבבים ביותר הקשור בדמותו של רבי אליעזר בן הורקנוס הוא הביקור שלו בסוכה של דמות בשם יוחנן בן אילעאי והדיאלוג ה-"חירש" שהתנהל ביניהם. כך מסופר בתוספתא סוכה א ט:

1. "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,שֶׁהָיָה מֵסֵב בְּסֻכָּתוֹ שֶׁלְּיוֹחָנָן בֶּן אִלְעַאי בְּקֵיסַרְיוֹן, וְהִגִּיעָה חַמָּה לַסֻּכָּה. אָמַר לוֹ: מַהוּ לִפְרֹס עָלֶיהָ סָדִין?

אָמַר לוֹ: אֵין לָךְ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד נָבִיא.

הִגִּיעַ חַמָּה לַחֲצִי סֻכָּה. אָמַר לוֹ: מַהוּ לִפְרֹס עָלֶיהָ סָדִין?

אָמַר לוֹ: אֵין לָךְ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד שׁוֹפֵט. שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין הֶעֲמִידוּ מְלָכִים עַל פִּי נְבִיאִים.

הִגִּיעַ חַמָּה לְרַגְלָיו שֶׁלְּרַבִּי לִיעֶזֶר, נָטַל אֶת הַסָּדִין וּפְרָסוֹ עַל גַּבֵּי סֻכָּה,וְהִפְשִׁיל רַבִּי לִיעֶזֶר אֶת רַגְלָיו וְהָלַךְ לוֹ".

"כששבתתי בכפר (בית) פאגי": היכן שבת רבי שמעון- הר הזיתים או בסמוך למעינות הירקון?

 

פורסם ב-24/9/2019

לפני כמעט שנה, הוזכר כאן דיון על השם "בית פגי" המוכר כידוע גם בברית החדשה בתור נקודה סמוכה לירושלים באזור הר הזיתים (מתי כא 7-1), שמופיע מספר פעמים בספרות חז"ל, בדרך כלל בזיקה לירושלים, להר הבית ולעזרה. חוסר הבהירות סביב מעמדה ההלכתי של "בית פגי" או "חומת בית פגי" הביאה לפרשנויות ולדעות שונות, הן בפרשנות המסורתית-רבנית והן בספרות המחקר. בין כלל ההצעות, גם הוצעה הבחנה בין "בית פגי" ובין "כפר בית פגי" המוזכר פעם אחת בספרות חז"ל, שניהם בסמוך להר הבית בירושלים. לפני מספר שנים, ביקש Eyal Ben-eliyahu לזהות את "בית פגי" של הספרות התנאית עם שרידים ארכאולוגיים שנחשפו בחפירות ממזרח לחומה המזרחית של הר הבית מימי בית שני ואילו את "כפר בית פגי" עם "בית פגי" של המקורות הנוצריים על המדרון המזרחי של הר הזיתים. בניגוד לכיוון הזה, נטען לאחרונה (במאמר בספר היובל לישעיהו גפני, נספח א', עמ' 382-381), בידי שמא יהודה פרידמן שבספרות התנאית קרוב לוודאי יש להבחין בין שני מקומות שונים: "בית פגי" ו-"כפר פגי" (ולא "כפר בית פגי")- בית פגי היא הסמוכה לעזרה ולירושלים ואילו השם של כפר פגי נשמר ככל הנראה בכפר פג'ה (פגאיי= מעיינות ביוונית) שהיה קיים עד 1948 בסמוך לתל אפק/אנטיפטריס.

הכפר היהודי הקדום בלב מחלף בן שמן הסואן

 

פורסמה ב-17/7/2019

בחוברת עתיקות האחרונה ( 95, 2019, עמ' 18-1, החלק העברי; כלי הזכוכית והמטבעות פורסמו בנפרד בחלק האנגלי של החוברת), ישנו פרסום סופי של חפירת הצלה שנערכה ב-2007 בידי רונית לופו לרגל הנחת כבל תשתית סלולרי בשולי היישוב הקדום באזור מחלף בן שמן- אתר שנחשף בחלקו לפני קצת פחות מעשרים שנה בחפירות ארכאולוגיות מטעם רשות העתיקות בראשות יחיאל זלינגר (חלק נוסף נחפר בידי משלחת של אונ' בן גוריון אך לא פורסם). בחפירה הזו התפרסמו שלוש מקוואות טהרה (כולל קשת בנויה שנוספה לקמרון אחד המקוואות), בורות מים וחציבות מדרום לאתר החפירות העיקרי ובסמוך למספר מערות קבורה שנחשפו אף הם עם התקנת המחלף והרחבת הכבישים.

בית הכנסת ה-"ליברלי" של חוקוק?- דימויים מודרניים של בתי כנסת עתיקים

 

פורסם ב-7/7/2019

את הכתבה של ניר חסון בהארץ ביום שישי האחרון ראיתי בהתחלה רק באתר האינטרנט של העיתון ושם הכותרת נסובה סביב התעלומה של האוסף האקלקטי של הפסיפסים המרהיבים שהולכים ומתגלים בחפירות של בית הכנסת בחוקוק. כותרת המשנה ציינה שזה מעלה שאלות בנוגע לקהילה שאחראיות לאותם פסיפסים. התייחסות קצרה לכך ניתנה בפסקה המסיימת בגוף הכתבה כאשר החופרת ג'ודי מגנס ציינה שחשיבות חשיפת הפסיפסים הייחודיים היא בין השאר שהיא מגלה לנו על עולם האמונות של קהילות שאינם באים לידי ביטוי בספרות חז"ל ושללא הממצא הארכאולוגי לא היינו יודעים על תפיסת עולמם. עד כאן התיאור הוא של העובדות ושל סימני השאלה סביב הפסיפסים הללו. גם העובדה שחשיפת הממצאים הארכאולוגיים יכולה לספר לנו על עולמם העלום של בני התקופה שאינם מתועדים במקורות הספרותיים שמייצגים פלח או אליטה מסויימת, היא הנחת עבודה מוסכמת לגבי כל ממצא ארכאולוגי בכל תקופה שהיא.