הבבלי בדף שלנו הביא מעשה ברבי ישמעאל בסיוע לכך שיש תועלת ויתרון באמירת בפני נכתב ונחתם מול עוררין. המעשה מובא בגרסאות דומות אך לא זהות בתוספתא ובירושלמי (אני מעתיק מספריא בלי לבחון את הנוסח לפרטיו):
בלוג על ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד והממשק בין הממצא והמקורות
יום שלישי, 23 במאי 2023
יום שלישי, 2 במאי 2023
בין פולמוס לאינטראקציה בין חכמים לסופרים שומרוניים על הר גריזים והתורה השומרונית: "ואתם במה למדתם?"
התיאור המשנאי של פרשת ברכות וקללות מדגיש שהמעמד אירע בסביבות שכם על אף שאין הדבר כתוב במפורש במקרא:
"בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם".
ברייתא מפורסמת בתלמודים שמוכרת גם בספרי דברים (פיסקה נו) מלמדת על כך שלא כל החכמים היו שלמים עם הזיהוי של הר גריזים והר עיבל באזור שכם. הברייתא בבבלי קרובה בסדרה ובלשונה לדרשת הספרי בעוד הורסיה שבירושלמי על אתר מסדרת את דברי התנאים בצורה קצת שונה ויותר קוטבית. אי אפשר לדון במסגרת זאת בפרטי ההשוואה בין המסורות אבל נסתפק בהצגתן הבסיסית (אני אוותר כאן גם על דיון בגרסאות וכתבי היד):
יום שישי, 17 במרץ 2023
קופה של עצמות בבית הכנסת של טרסיים או בכנסת של לוד
בדף היומי אתמול (נב ע"א), אגב הדיון "הנעים" בשאלה לגבי "השדרה והגולגולת" (שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או גולגולת), הובאה ראיה ממעשה שאירע בדור יבנה:
"תא שמע: ר' יהודה או' ששה דברים ר' עקי' מטמא וחכמ' מטהרין וחזר בו ר' עקיב'
ומעשה שהביאו קופה מליאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים והיניחוה באויר ונכנס תודרוס (בדפוס: תודוס) הרופא הוא וכל הרופאים אצלו ואמרו אין כאן שדרה אפילו ממת אחד" (על פי כ"י וטיקן 111-110)
בהמשך התלמוד ניסה להביא ראיות גם מאותה רשימה של שישה דברים שרבי עקיבא חזר בו אולם לגבי אחד מהם (לפי סדר הדיון בתלמוד הכוונה לרביעית דם הבא משניים) הובא בשמו של רבי שמעון שרבי עקיבא לא חזר בו אם כי בהמשך הובאה הערה לפיה האופן ההיתולי שהוא ניסח זאת גרמה לו להתענות באופן מיוחד- "א"ר שמעון עד (בנו"א: כל) ימיו היה מטמא ר' עקיב' אם משמת חזר בו איני יודע תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו".
יום חמישי, 16 בפברואר 2023
חידושים נוספים בחקר כלי האבן מימי בית שני: קערות האבן החשמונאיות בירושלים, ה-"פיילוט" שלפני כלי האבן מהתקופה הרומית
במאמר שיצא לפני כמה שנים ב-'קדמוניות' (157, 2019), פרופ' יונתן אדלר סיכם במאמר "חידושים במחקר כלי אבן הקרטון היהודיים בתקופה הרומית" את תמונת המצב העדכנית של מחקר השימוש של החברה היהודית בכלי אבן הקרטון בשלהי ימי בית שני ועד מרד בר כוכבא או אף מאוחר יותר. את עיקריו של המאמר הזה ואת גישתו של אדלר סיכמתי בפוסט מיוחד בזמנו. ב-2020 התפרסמה קבוצה מיוחדת של כלי אבן בחפירות ציפורי שלפי המפרסמים, מעידה על כך שהשימוש בכלי אבן בחברה היהודית לא פסק לחלוטין אחרי מרד בר כוכבא ושהייתה לו המשכיות, גם אם מצומצמת למדיי גם בהמשך התקופה הרומית וגם לכך הקדשתי בזמנו פוסט.
הפוסט על מצב מחקר כלי האבן (2019): https://www.facebook.com/.../a.140587537.../6264381300730128
הפוסט על כלי האבן המאוחרים מציפורי (2020): https://www.facebook.com/.../a.14058753.../6522150278286561/
בינתיים התפרסמו עוד נתונים חדשים מחפירות וסקרים. כך למשל, שריה פרידמן פרסם (2021) כלי אבן שהתגלו בסקרים שהוא ערך בעשורים האחרונים באזור דרום הגולן, עדויות ארכאולוגיות נדירות לנוכחות יהודית באזור הזה שידועה הייתה עד כה בעיקר מהמקורות הספרותיים וגם עדות אפשרית לבית מלאכה גולני לייצור כלי אבן. לאחרונה ממש, פרסם שמעון גיבסון את קורפוס כלי האבן הגדול יחסית מהחפירות שנערכו באל-מקטיר (בכניסה לדיר דיבוואן) שהיו בשימוש היישוב היהודי שנחרב כמעט לחלוטין בעקבות מסעו של אספסיאנוס לדיכוי המרד ב-69/68 לספירה.
כלי אבן בסקר דרום הגולן (IEJ 71/2 2021): https://drive.google.com/.../1U1Vt8G_Ve5Ab.../view...
כלי האבן מחפירות אל-מקטיר: https://www.academia.edu/.../Early_Roman_Limestone...
הירשם ל-
תגובות (Atom)