הגליון האחרון (121) של ATIQOT הוקדש לנושא בתים ומשקי בית קדומים (Ancient Homes and Households). כפי שמתואר במבוא הקצר לגליון הזה, אין הכוונה רק בחידושים באדריכלות הפיזית של המרחב הבנוי אלא גם בניתוח מרחבי ושל הממצאים בהקשר של ארכיאולוגיה חברתית שהפכה להיות נושא מפותח מאד בארכיאולוגיה בשני הדורות האחרונים. הכנסת אלמנטים של מדעי החברה (בנוסף כמובן לחידושים של המדעים המדויקים) לניתוח ופרשנות הממצאים העניקה מנעד חדש של פרשנויות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות בהתאם לגישות מודרניות וחדשניות. יש בכך פוטנציאל עצום אך גם סיכונים ומוקשים של פרשנות ספקולטיבית שעלולה לחרוג במעט או בהרבה מפרשנות אינפורמטיבית קונבנציונאלית והשיח סביב הסיכויים והסיכונים בשימוש בכלים ממדעי החברה לגבי העת העתיקה מתפתח עד היום. חלק מהשינוי הוא גם מעבר ממחקרים על תגליות בודדות, מרהיבות ככל שיהיו, לבחינה מרחבית ששמה דגש על ההתנהגות האנושית משחר ההיסטוריה עד ימינו. התגלית לכשעצמה היא משנית יחסית למסקנות החברתיות או ההתנהגותית (HABITUS) שניתן למצות מתוך ניתוח מעמיק של הקשרים שונים של הממצא הבודד וצירופו לממצאים "בודדים" אחרים. ניתוח כזה עשוי להוביל לגילויים חדשניים אך גם יש כאן חשש לטיעון מעגלי שבו הזיקה בין הממצא ובין התיאוריות החברתיות במעגל פנימי שהוא עצמו לעיתים כמו הררים התלויים בשערה.
