יום שלישי, 11 ביוני 2019

הלכות מעשר בהמה, גבולות הגליל התחתון ואבני המיל בכבישים הרומיים בגליל:



פורסם ב-11/6/2019

 הפרק התשיעי של המסכת דן בהלכות מעשר בהמה. המשנה השנייה עוסקת במציאות שבה העדר מפוזר ואינו מרוכז ועד איזה מרחק ניתן להגדיר כעדר אחד לעניין מעשר בהמה ובאיזה מקרה מספיקה חציצה בולטת (הירדן) כדי למנוע צירוף בהמות לעדר אחד. מה שמרתק היא ההשוואה בין המשנה (שתחביר ההלכות שלה נראה די בעייתי ומחוספס כפי שהגמרא מציינת כבר על אתר) ובין התוספתא. המשנה מציינת את המרחק של "מלא רגל בהמה רועה" כ-16 מיל שבתוכו העדר מצטרף למעשר בהמה אך מוסיפה מרחק נוסף, כפול, של 32 מיל שאינו מצטרף אלא אם כן "היה לו באמצע". לעומתה, התוספתא מתייחסת דווקא למרחק הכפול "מלא רגל בהמה מהלכת" שאותו היא אומדת ב-32 מיל אך לא מסתפקת בכך ואף מציינת דוגמאות ספציפיות של מקומות גיאוגרפיים ממשיים כדי להדגים את המרחק הריאלי-הלכתי. לחוקרי הגיאוגרפיה-היסטורית התלמודית, התוספתא הזו ומקבילותיה היא אחד מהטקסטים הפופולאריים ביותר. אי אפשר להקיף כאן את מכלול האפשרויות שהוצעו ולכן נסתפק בהצגת המקורות ובכמה הערות והארות קצרות לגבי חלק מהמשנה/תוספתא:


1. משנה בכורות ט ב: "מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה וכמה היא רגל בהמה רועה? ששה עשר מיל. היה בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל אינן מצטרפין. היה לו באמצע מביא ומעשרן באמצע . רבי מאיר אומר: הירדן מפסיק למעשר בהמה".
2. תוספתא בכורות ז ג-ד: "מעשר בהמה מצטרף מלא רגל בהמה רועה ולא רגל בהמה מהלכת. כמה רגל בהמה מהלכת? שנים ושלשים מיל. כיצד? היו לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני וחמש בצפורי הרי אלו מצטרפות; חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני אין מצטרפות עד שיהו לו אפילו אחת בציפורי. היו לו בעבר הירדן מכאן ומכאן כגון השולמי ונמירי ושתי אבטיניות אין מצטרפות זו עם זו ואין צריך לומר בארץ וחוצה לארץ: נהר היוצא ממערת פמייס ועובר בימה של סופני ובימה של טבריה אף על פי ששמו ירדן אין מתחשב עם הירדן איזהו ירדן מבית יריחו (ירח) ולמטה:
3. בבלי מסכת בכורות נד ע"ב-נה ע"א: מיתיבי: היה לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני אין מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי, תיובתא דרב! תרגמה שמואל אליבא דרב: כגון שהיו תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע, דההיא חזיא להכא וחזיא להכא. "ר' מאיר או'. הירדן מפסיק". א'ר אמי. לא שנו אלא שאין שם גשר. אבל יש שם גשר גשר מצרפן. אלמא משום דלא מיקריב הוא. מיתיבי. היו לו בשני עיברי הירדן אילך ואילך. ובשני אבטילאות כגון של-נמר ונמורי. אין מצטרפין. ואין צריך לומ'. חוצה לארץ וארץ. והא חוצה לארץ כמקום שיש גשר דמי. וקתני. דלא מצטרפי'...."
מפאת קוצר המקום בפוסט, נניח כרגע לדיון ב-"ירדן" של המשנה וההרחבות המרתקות בתוספתא שכבר הוזכרו בפוסט של ורד נעם (על כך בל"נ בפוסט נפרד) אלא לחלק הראשון- "הגלילי" וגם כאן נסתפק בהערות/הארות קצרות ואידך זיל גמור:
א. התוספתא הדגימה את המרחקים של 32/16 מיל באמצעות שלושה מקומות: כפר חנניה, כפר עותני (עותנאי) ובאמצע צפורי. "כפר חנניה" (כפר ענאן, בסמוך לצומת חנניה בעלייה למירון מכביש 85) ו-"כפר עותניי" (מזוהה כיום בגבעת המשטרה הבריטית בכלא מגידו לאור מקוואות טהרה, כלי אבן, שם גם כידוע התגלה אולם התפילה הנוצרי הקדום הנדיר שנחשף לפני 15 שנה) מזוהות במידה רבה של ודאות. לפי התוספתא, המרחק ביניהן הוא כזה שעונה על ההגדרה של "מלא רגל בהמה מהלכת" שאותו ציינה התוספתא כ-32 מיל. המיל הרומי הוא כידוע בסביבות 1480 מטר ואם המיל של חז"ל הוא זהה (זה ויכוח ישן וארוך אך קרוב לוודאי שהתשובה היא חיובית, בין השאר המשנה והתוספתא שלנו מוכיחות את זה) אז מדובר באזור 45 קילומטר בערך שמתאים באופן כללי למרחק היום בין צומת חנניה ובין צומת מגידו.
ב. אולם הבחירה באתרים הללו דווקא היא לא מקרית- כפר חנניה מוכרת בספרות חז"ל כנקודת הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון: "מִכְּפַר חֲנַנְיָה וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל שִׁקְמִין, גָּלִיל הָעֶלְיוֹן.וּמִכְּפַר חֲנַנְיָה וּלְמַטָּן, כָּל שֶׁהוּא מְגַדֵּל שִׁקְמִין, גָּלִיל הַתַּחְתּוֹן" (משנה שביעית ט ב) ש-"החליפה" את הציון של באר שבע (BIRSABA) הגלילית (הגבעה הגבוהה הסמוכה לחורבת כפר חנניה שבה התגלו שרידי ביצורים מימי המרד הגדול) אצל יוספוס כגבול הצפוני של הגליל התחתון (מלחמת היהודים ג 39). גם כפר עותנאי ( Caparcotna
במפת פויטינגר) משמשת בספרות חז"ל כנקודת גבול בין יהודה והגליל ("הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום, והיה הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותנאי וחזר, בטל תנאו", גיטין ז ז ) והייתה גם יישוב מעורב של יהודים ושומרונים כפי שעולה במשנת גיטין (א ה) ובתוספתא דמאי (ה כה). התוספתא הדגימה אפוא את המרחק בין שני מקומות מרוחקים באמצעות מקומות שכבר מוכרים במקורות אחרים כנקודות גבול של הגליל התחתון- כפר חנניה בצפון וכפר עותנאי בדרום-מערב. צפורי מהווה נקודת אמצע ("היה באמצע"), לא רק במובן הגיאוגרפי אלא גם בתור "לב הגליל היהודי" בין הקצה הצפוני של הגליל התחתון ובין הקצה הדרומי.
ג. אחת השאלות הבסיסיות היא מדוע ננקטו המרחקים הללו דווקא: 16 או 32 מיל במשנה/תוספתא. הבבלי הסביר "שיתסר מיל קא שלטא בה עינא דרועה" (נד ע"ב, והפירושים השונים אצל הפרשנים על אתר) אולם דומה שהמרחק המוגדר של 16 מיל (מלא רגל בהמה רועה) או של 32 מיל (מלא רגל בהמה מהלכת) קשור במישרין למערכת הכבישים הרומית בגליל. מערכת הכבישים הרומית בגליל מתועדת היטב בממצא הארכאולוגי, גם באמצעות שרידי כמה קטעי דרכים אך בעיקר בזכותם של אבני מיל שנחשפו במשך השנים ועדיין מתגלות עד היום ובגינם אנחנו יודעים היום היטב את מערכת הכבישים הרומית שהגיעה לשיאה במאות השנייה והשלישית לספירה. את הסלילה שלהם יש לזקוף בראש ובראשונה לחיילי הלגיון (בהתחלה הלגיון השני טריאנה ובהמשך מ-120 לספירה, הלגיון השישי) שישבו במחנה הצבא הרומי הגדול בלגיו (לג'ון) ששרידיו הולכים ונחשפים בחפירות בשנים האחרונות מצפון לנחל קיני בשולי גבעת אל מאנאך (באופן כללי בין תל מגידו והקיבוץ לצומת מגידו) צמוד לכפר עותנאי ששכנה מדרום למחנה ולנחל קיני (גבעת המשטרה הבריטית, כלא מגידו). המחנה בלגיו היה נקודת המוצא למספר כבישים מרכזיים בגליל- לכיוון שכם (נאפוליס), בית שאן (סקיתופוליס), עכו (פטולמאיס) וגם לצפורי (דיוקיסריה) ובהמשך לטבריה ובהמשך לאזור בצרה (בוסטרה). לפני שנים רבות, הכביש בין לגיו ובין צפורי נחקר בידי משה הקר בשל גילויים של מספר חלקי אבני מיל בקיבוצים בעמק יזרעאל ובסביבתם. ובכן, אתם יכולים לנחש מה היה אורך הכביש הרומי בין לגיו לדיוקיסריה (צפורי)? אכן, התשובה היא 16 מיל כשרוב אבני המיל זוהו באתרם (תחנות אבני המיל) או בסמוך להם לאורך הכביש. במילים אחרות, הבחירה במספר "שש עשרה מיל" ו/או כאשר מצוינת הזיקה בין "כפר עותנאי" (לגיו) ובין צפורי (דיוקיסריה) כדוגמא למרחק מוגדר, לא מדובר על חישוב פורח באוויר אלא היכרות פשוטה ומוחשית עם הכבישים הרומיים המרכזיים בגליל ושל אבני המיל הבולטים הניצבים לאורכם שציינו בצורה מפורשת את המרחק מלגיו או מצפורי. אפשר רק לשער שבעקבות הידע על כך שבין כפר עותנאי (בפועל, המחנה בלגיו), נקודת הגבול הדרומית ההלכתית של הגליל התחתון ובין צפורי יש 16 מיל, נקבע שגם בין צפורי (נקודת האמצע) לכפר חנניה (לשם כבר לא היה כביש רומי עם אבני מיל), נקודת הגבול ההלכתית צפונית של הגליל התחתון, המרחק "צריך" להיות זהה וכך הגענו ל-32 מיל כאשר צפורי נמצאת במרכז.
על הכביש הרומי בין לגיו לצפורי, מאמרו של משה הקר (תשכ"א):
דיון עדכני במערכת הכבישים הרומית לאור תחנת אבני מיל חדשה שהתגלתה במאגר אשכול ליד צפורי, מאמרו של יותם טפר (תשע"ט):



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה