לרגל המצב שבו אנחנו סמוכים למרחבים מוגנים ולא יכולים לבקר ולסייר באתרים השונים, זאת הזדמנות דווקא להעשיר את הידע על אותם מרחבים ואזורים או לפחות המלצה לקריאה למעוניינים בכך. אחד האזורים שסבלו קשות בשנתיים האחרונות ושוב בימים האחרונים הוא אזורי קו העימות בגליל המערבי הנושקים לגבול לבנון. הנחלים הגדולים של הגליל המערבי, נחל כזיב ונחל בצת מהווים גם מוקד למוקדי טיול ובילוי בימים כתיקונם. מעבר למעיינות ולאתרים הפופולריים המפורסמים, בחלק הפנימי יותר הכלוא בין שני אגני הערוצים העמוקים והיובלים שלהם, קיבל שם שובה לב ועין- "ארץ הכפרים האבודים" על שמם של סדרת חורבות ואתרים לא מוכרים המסתתרים בסבך החורש הים תיכוני הצפוף (חלקם באופן מילולי) במרחב גורנות הגליל-עראמשה, דרך שומרה- אבן מנחם ועד פסוטה-אבירים ועד אלקוש. אחד האתרים, חורבת דנעילה, הוכשר לביקורים כולל שילוט אולם רובם המוחלט ידוע בעיקר לתושבי האזור, מורי דרך, למטיילים מסורים ולחוקרים ולסוקרים. באופן כללי, האתרים הללו תוארכו לתקופה הביזנטית (וחלקם גם לתקופה הממלוכית) והזהות הדתית-אתנית של אלו שדרו בהם הייתה נוצרית בתחום פניקיה וכללה אתרים עתיקים משני צידי הגבול של היום בין ישראל ללבנון.
