יום שבת, 5 בפברואר 2022

"כגון אילין [דקיסרין] דקברין בבית שריי" (ירושלמי מועד קטן ג ה, פב ע"ג): הרמז הדק לעיר הקברים החריגה בבית שערים בספרות התלמודית וביאורו לאור התגליות

 


פורסם ב-5/2/2022

בימים האחרונים, הדף היומי במסכת מועד קטן עוסק במקבץ מרוכז של סוגיות של הלכות אבלות (שכן "משנכנס אדר מרבין בשמחה"...) ומנהגי קבורה ואבלות שחלקם מהווים מקור למנהגי אבלות וקבורה שנהוגים עד היום בקבורה היהודית. לא מדובר על סוגיות "משמחות" אולם הם היו משמעותיות לבני התקופה. הדף היומי הוא של התלמוד הבבלי ובהתאם לכך, גם חלק ניכר מהדיונים והעדויות, על אף שהן מתייחסות למקורות תנאיים או למסורות ארץ ישראליות, משקפים בעיקר את המנהג הבבלי. השוואה לדיונים בתלמוד הארץ ישראלי, הירושלמי, עשויה לתרום להכרת הפרקטיקות השונות עד כמה שזה ניתן אם כי אופי הדיון הוא במקרים רבים תיאורטי עקרוני.

יום חמישי, 3 בפברואר 2022

מהגליל ההלניסטי-נכרי לגליל החשמונאי: תשובה חדשה לשאלה ישנה

 


פורסם ב-3/2/2022

לאחרונה יצא כרך עב כרס של כתב העת "תעודה" מטעם בית הספר למדעי היהדות והארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב לכבודו של בצלאל בר כוכבא: " כרך ל"ב - ל"ג: 'מלאכת מחשבת- מחקרים במדעי היהדות מוגשים לפרופסור בצלאל בר-כוכבא בהגיעו לגבורות". המאמרים בכרך הזה אמורים להיות פתוחים לקריאה בדף של כתב העת (למטה) אך בינתיים, חלקם ניתנים לקריאה באמצעות אתר Academia. הכרך רווי במאמרים מעניינים- בלי נדר, אני אפנה לכמה מאמרים וחידושים מעניינים שעולים מתוך המאמרים בכרך. בינתיים, אני אתחיל במאמר אחד ובימים הקרובים במאמר נוסף שבו ישנו דיון מחודש בשאלות ישנות ומוכרות היטב בתולדות הגליל העת העתיקה- כיצד הוא הפך למרכז יישוב יהודי חשוב בתקופה הרומית ומה התרחש בו בזמן מרד/מלחמת בר כוכבא/כוסבא.

יום שלישי, 11 בינואר 2022

בתי הכנסת במקורות התנאיים: מיעוט המקורות והקושי לזהות בתי כנסת מהמאה השנייה לספירה

 


פורסם ב-11/1/2022

"בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת, לוֹקְחִין תֵּבָה. תֵּבָה, לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת, לוֹקְחִין סְפָרִים. סְפָרִים, לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ תוֹרָה, לֹא יִקְחוּ סְפָרִים. סְפָרִים, לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת, לֹא יִקְחוּ תֵבָה. תֵּבָה, לֹא יִקְחוּ בֵית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לְיָחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:
ב
אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וּלְבֻרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:
ג
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו), וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם, קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נָפֶשׁ:" (משנה מגילה ג א-ג)
-
"בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת - אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ.לֹא יִכָּנֵס בָּהֶן בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַצִּנָּה מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן, וְאֵין יְשֵׁנִין בָּהֶן, וְאֵין מְטַיֵּלין בָּהֶן, וְאֵין נֵאוֹתִין בָּהֶן, אֲבָל קוֹרִין וְשוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. הֶסְפֵּד שֶׁלָּרַבִּים יֻסְפַּד בָּהֶן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּיִשּׁוּבָן, אֲבָל בְּחָרְבָּנָן - מַנִּיחִין אוֹתָן, וּמְגַדְּלִין בָּהֶן עֲשָׂבִים מִפְּנֵי עַגְמוּת נֶפֶשׁ. (תוספתא מגילה ב יח)
"כֵּיצַד? - הָיוּ זְקֵנִים יוֹשְׁבִין, פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאַחֲרֵיהֶן כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ.
כְּשֶׁמַּנִּיחִין אֶת הַתֵּבָה - פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעָם וְאַחֲרֶיהָ כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ.
כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶן - פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאַחֲרֵיהֶם כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ.
חַזַּן הַכְּנֶסֶת - פָּנָיו כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ, וְכָל הָעָם, פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ח ד) "וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד."
אֵין פּוֹתְחִין פִּתְחִי בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת אֶלָּא לַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בָּהֵיכָל, שֶׁהָיָה פָּתוּחַ לַמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ג לח) "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה".
אֵין בּוֹנִין אוֹתָן אֶלָּא בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבָּעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי א כא) "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא". (שם, ג כא-כג)

יום רביעי, 22 בדצמבר 2021

חידת מקוואות הטהרה (!) בשומרון/סבסטי למרגלות מקדש האוגסטאום:

 


פורסם ב-22/12/2021

במסגרת הסדרה "ארץ חפר" בשבועות האחרונים מטעם בית אבי-חי, השיחה (בלינק למטה) עם אורית פלג-ברקת התמקדה בימי הורדוס ומפעלי הבנייה שלו. בין השאר, הוזכר קיומו האפשרי של בית מגורים אישי של הורדוס בשומרון/סבסטי כפי שעולה מזיהוי מחודש של מתקני מים מדורגים כמקוואות טהרה באקרופוליס של שומרון/סבסטי, מסביב למתחם מקדש אוגוסטאום בפסגת האקרופוליס. הצעה כזו עלתה לפני כמה שנים בידי יונתן אדלר (אונ' אריאל) אם כי לאחרונה הוא קצת שינה את הפרשנות שיש לתופעה מאד חריגה זו- מקוואות טהרה במכלולים בנויים צמודים למקדש אלילי שהוקדש לקיסר. הנה סיכום קצר של החידה הארכאולוגית הזו והאופן שאולי ניתן להסביר אותה: