יום שני, 5 בספטמבר 2022

עיירה ובנותיה: בית נטיף (רמת בית שמש) וסביבתה בתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת

 


פורסם ב-5/9/2022

בהמשך ל-"ניקוי השולחן" שהבטחתי לקראת סוף תשפ"ב, היום אני אתייחס בקצרה לפרסום נוסף מתוך אותו קובץ מחקרי ארץ יהודה (הקובץ החמישי). הפעם מדובר בחפירות ההצלה שנערכו באזור רמת בית שמש ה' שנושקת לחורבת בית נטיף, הכפר העותמאני-מנדטורי שישב על שרידים של יישוב קדום. מקובל היום על הכל כי חורבת בית נטיף היא עיירת המחוז בית לפטפני/בית לטפה/פלי המופיעה אצל יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן בשלהי ימי בית שני ובתור 'בית לטפה' בתקופה הרומית המאוחרת כעדותה של חותמת שפורסמה לפני שנים אחדות. תגלית ארכאולוגית שנערכה בבור או צמד בורות מים בשנות השלושים של המאה הקודמת של מספר עצום של שברי נרות וצלמיות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת, פסולת של בית יוצר, העניק לסוג הנרות והצלמיות הזה את הכינוי "נרות בית נטיף" המוכר בספרות המחקר עד ימינו.

יום חמישי, 1 בספטמבר 2022

"עד קבלחרך": אוסטרקונים משפטיים מהרודיון בתקופת המרד הגדול

 


פורסם ב-1/9/2022

בשבועות האחרונים מסיבות שונות, כתבתי קצת פחות סקירות על חידושים שלא התפרסמו בתקשורת. בלי נדר, אני מתכנן "לנקות את השולחן" עד סוף תשפ"ב עם סקירות על מאמרים וחידושים שהתפרסמו בשנה האחרונה בבמות שונות שהתעכבתי והשתהיתי להתייחס אליהם עד עתה.
אני אתחיל עם קובץ המחקרים החמישי של "מחקרי ארץ יהודה" לזכרו של דוד עמית בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון. בשנה האחרונה עלו למרשתת באתר של בית הספר שדה, כל הכנסים הקודמים כולל המאמרים שהתפרסמו בקבצים בעקבות הכנסים השנתיים (הכנס הנ"ל היה ב-2021).

יום ראשון, 13 במרץ 2022

בית הכנסת העתיק ליד טירת צבי: מתל כפר קרניים לתל מנורה בצל סקיתופוליס הביזנטית

 


פורסם ב-13/3/2022

הגיע הזמן לשלוף "פנינה" מתוך הדיווחים הקצרים במהדורה הדיגיטלית של "חדשות ארכאולוגיות". הפעם בחרתי בדיווח קצר שעלה ב-22/2/2022 (חדשות ארכאולוגיות 134) על חפירה קהילתית-חינוכית מחודשת באתר שנחשף כבר בשנות החמישים בסמוך לקיבוץ טירת צבי. החפירות ב-2019 שנערכו במסגרת התכנית 'הצלת אתרי מורשת' מטעם אגף המורשת במשרד ראש הממשלה ורשות העתיקות, בהובלת יעקב הראל (שהלך לעולמו לאחרונה) גילו מחדש למטרת שימור ומורשת את שרידי בית הכנסת העתיק שממנו נותר בעיקר חלק מפסיפס שכלל בין השאר מנורה ושופר שנמצא היום בחזיתו של בית הכנסת בקיבוץ טירת צבי. במקום הוצבה רפליקה של הפסיפס עם שלט הסבר על בית הכנסת העתיק במקום.

יום שישי, 4 במרץ 2022

"יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָא הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו": כתובות "לטהרת הקדש" ממצדה, מקוואות לטבילת ידיים (?)- מי אלו שהקפידו לאכול חולין בטהרת הקודש בשלהי ימי בית שני?

 


פורסם ב-4/3/2022

המסכת האחרונה בסדר מועד, מסכת חגיגה, עוסקת בחטיבה הראשונה שלה בקרבן הראייה ושלמי החגיגה של העולים לרגל. החטיבה השנייה של המסכת עוסקת בטהרת הקודש- בדרגות הטהרה השונות כאשר המוקד הוא השמירה על טהרה של אוכל הקודשים (בשר הזבח, בחלק מן המקרים מדובר בישראל ובחלק אחר מדובר בכהנים) אולם אגב כך גם מוזכרים דרגות שונות של שמירה על טהרה. אמנם יש סדר שלם במשנה שעוסק בענייני טהרה (סדר טהרות) אולם המשניות מאמצע הפרק השני והשלישי של מסכת חגיגה הן מוכרות יותר ללומד הסטנדרטי וגם כעדות חשובה לעולם הטהרה הקדום של ימי בית שני.