בהמשך ל-"ניקוי השולחן" שהבטחתי לקראת סוף תשפ"ב, היום אני אתייחס בקצרה לפרסום נוסף מתוך אותו קובץ מחקרי ארץ יהודה (הקובץ החמישי). הפעם מדובר בחפירות ההצלה שנערכו באזור רמת בית שמש ה' שנושקת לחורבת בית נטיף, הכפר העותמאני-מנדטורי שישב על שרידים של יישוב קדום. מקובל היום על הכל כי חורבת בית נטיף היא עיירת המחוז בית לפטפני/בית לטפה/פלי המופיעה אצל יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן בשלהי ימי בית שני ובתור 'בית לטפה' בתקופה הרומית המאוחרת כעדותה של חותמת שפורסמה לפני שנים אחדות. תגלית ארכאולוגית שנערכה בבור או צמד בורות מים בשנות השלושים של המאה הקודמת של מספר עצום של שברי נרות וצלמיות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת, פסולת של בית יוצר, העניק לסוג הנרות והצלמיות הזה את הכינוי "נרות בית נטיף" המוכר בספרות המחקר עד ימינו.
