קופה של עצמות בבית הכנסת של טרסיים או בכנסת של לוד

 

פורסם ב-17/3/2023

בדף היומי אתמול (נב ע"א), אגב הדיון "הנעים" בשאלה לגבי "השדרה והגולגולת" (שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או גולגולת), הובאה ראיה ממעשה שאירע בדור יבנה:

"תא שמע: ר' יהודה או' ששה דברים ר' עקי' מטמא וחכמ' מטהרין וחזר בו ר' עקיב'

ומעשה שהביאו קופה מליאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים והיניחוה באויר ונכנס תודרוס (בדפוס: תודוס) הרופא הוא וכל הרופאים אצלו ואמרו אין כאן שדרה אפילו ממת אחד" (על פי כ"י וטיקן 111-110)

בהמשך התלמוד ניסה להביא ראיות גם מאותה רשימה של שישה דברים שרבי עקיבא חזר בו אולם לגבי אחד מהם (לפי סדר הדיון בתלמוד הכוונה לרביעית דם הבא משניים) הובא בשמו של רבי שמעון שרבי עקיבא לא חזר בו אם כי בהמשך הובאה הערה לפיה האופן ההיתולי שהוא ניסח זאת גרמה לו להתענות באופן מיוחד- "א"ר שמעון עד (בנו"א: כל) ימיו היה מטמא ר' עקיב' אם משמת חזר בו איני יודע תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו".

חידושים נוספים בחקר כלי האבן מימי בית שני: קערות האבן החשמונאיות בירושלים, ה-"פיילוט" שלפני כלי האבן מהתקופה הרומית

 

פורסם ב-16/2/2023

במאמר שיצא לפני כמה שנים ב-'קדמוניות' (157, 2019), פרופ' יונתן אדלר סיכם במאמר "חידושים במחקר כלי אבן הקרטון היהודיים בתקופה הרומית" את תמונת המצב העדכנית של מחקר השימוש של החברה היהודית בכלי אבן הקרטון בשלהי ימי בית שני ועד מרד בר כוכבא או אף מאוחר יותר. את עיקריו של המאמר הזה ואת גישתו של אדלר סיכמתי בפוסט מיוחד בזמנו. ב-2020 התפרסמה קבוצה מיוחדת של כלי אבן בחפירות ציפורי שלפי המפרסמים, מעידה על כך שהשימוש בכלי אבן בחברה היהודית לא פסק לחלוטין אחרי מרד בר כוכבא ושהייתה לו המשכיות, גם אם מצומצמת למדיי גם בהמשך התקופה הרומית וגם לכך הקדשתי בזמנו פוסט.

הפוסט על מצב מחקר כלי האבן (2019): https://www.facebook.com/.../a.140587537.../6264381300730128

הפוסט על כלי האבן המאוחרים מציפורי (2020): https://www.facebook.com/.../a.14058753.../6522150278286561/

בינתיים התפרסמו עוד נתונים חדשים מחפירות וסקרים. כך למשל, שריה פרידמן פרסם (2021) כלי אבן שהתגלו בסקרים שהוא ערך בעשורים האחרונים באזור דרום הגולן, עדויות ארכאולוגיות נדירות לנוכחות יהודית באזור הזה שידועה הייתה עד כה בעיקר מהמקורות הספרותיים וגם עדות אפשרית לבית מלאכה גולני לייצור כלי אבן. לאחרונה ממש, פרסם שמעון גיבסון את קורפוס כלי האבן הגדול יחסית מהחפירות שנערכו באל-מקטיר (בכניסה לדיר דיבוואן) שהיו בשימוש היישוב היהודי שנחרב כמעט לחלוטין בעקבות מסעו של אספסיאנוס לדיכוי המרד ב-69/68 לספירה.

כלי אבן בסקר דרום הגולן (IEJ 71/2 2021): https://drive.google.com/.../1U1Vt8G_Ve5Ab.../view...

כלי האבן מחפירות אל-מקטיר: https://www.academia.edu/.../Early_Roman_Limestone...

'מי שנזר והוא בבית הקברות'/'מי שנזר והוא בין הקברות': חילופי לשון וריאליה(?)

 

פורסם ב-9/2/2023

המשנה ששני הדפים האחרונים במסכת (טז-יז) מוסבים עליה עוסקת במקרה של נזיר שנדר נזירות בעודו 'בבית הקברות'. ספק אם הדיון משקף ריאליה כלשהי אולם במקרה שלנו יש הבדל בולט בין נוסח הדפוס במשנה והמסורת הבבלית ובין כתבי היד הטובים של המשנה ומסורת הירושלמי הגורסת 'בין הקברות' ולא 'בבית הקברות'. כך בבבלי אצלנו, מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש (טז ע"ב): 'מי שנזר והוא בבית הקברות ר' יוחנן אמר נזירות חלה עליו ור"ל אמר אין נזירות חלה עליו' (יש חריג אחד בכ"י וטיקן 111-110) ואילו בירושלמי 'נָזַר וְהוּא בֵּין הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת...'.

חידת ה-'חדות' במקורות חז"ל והמתקנים התת-קרקעיים המכוסים מתחת לרצפות הבתים והחצרות

 

פורסם ב-1/2/2023

אחרי תקופה ארוכה של פסק זמן מפוסטים על מאמרים חדשים, הגיע הזמן להתעדכן בכמה חידושים ופרסומים שרק חלקן זכה לתשומת לב מעבר לפרסומים גופם. אני מקווה שבתקופה הקרובה, בהתאם לנסיבות, אפנה לעוד כמה מאמרים ומחקרים חדשים קצת פחות מוכרים.

בפוסט הזה אני אתייחס למאמר שיצא לפני מספר חודשים בקתדרה (182, תשפ"ג, עמ' 26-9) מאת הדס שמבדל ועוזי ליבנר שכותרתו היא "החדות, מתקן אחסון תת-קרקעי בארץ ישראל הרומית: פרק בריאליה תלמודית". המחברים מציעים פתרון ארכאולוגי-ספרותי למונח קדום קצת חידתי (חדות-חידתי....) שעד עתה לא היה לו כמעט הד ארכאולוגי ברור. מאידך, באמצעות בירור המונח הזה במקורות הספרותיים, הם מציעים גם פתרון לתופעה ארכאולוגית 'מוזרה' שהם נתקלו בה במהלך החפירות בכפר היהודי מהתקופה הרומית בואדי חמאם ובמקומות אחרים, כך שהעדויות הספרותיות והתופעה הארכאולוגית שופכים אור על החידה הספרותית ועל התופעה הארכאולוגית ביחד.