יום שישי, 13 בספטמבר 2024

ה-'פלונטר' של בריכת השילוח (?) כדוגמא לבחינה מחדש של הנוף הבנוי של ירושלים בשלהי ימי בית שני

 


פורסם ב-13/9/2024

עשרים שנה אחרי שהתגלו כמעט במקרה השרידים המפתיעים של גרמי מדרגות של בריכה מונומנטלית בדרום עיר דוד ורגע לפני מימוש התוכנית לחשיפתה המלאה, מחקר ארכאולוגי החדש מציב סימן שאלה על המכלול הזה שקיבל את השם 'בריכת השילוח מימי בית שני'- סימן שאלה אבל לא באמת תשובה או פתרון חלופי מוצק. בעצם, זה לא רק המקרה של 'בריכת השילוח' אלא גם בחינה מחדש של שורה של מבנים, רחובות, מתקנים של ירושלים בשלהי ימי בית שני שבמידה רבה הופכים את התיאורים והסיכומים המחקריים והפופולריים על הנוף הבנוי של העיר המפוארת מלפני עשור או שניים למעט מיושנים או כאלו שיש לבחון אותם שוב.

יום ראשון, 8 בספטמבר 2024

חצר/ות בית הכנסת של חוקוק

 


פורסם ב-8/9/2024

לפני קצת פחות משבועיים עלתה למרשתת לאתר של חדשות ארכאולוגיות (136, 2024) הדו"ח הראשוני של עונת החפירות האחרונה והסופית של משלחת חוקוק בראשות ג'ודי מגנס ואחרים. החפירות של בית הכנסת העתיק של חוקוק הפכו לנודעים בשל אוסף הפסיפסים המרהיב שהתגלה בחפירות מאז הסקר והחפירה הראשונית לפני קצת יותר מעשור. בית הכנסת העתיק מתוארך על ידי החופרת למאה החמישית לספירה (היא מכנה אותו- בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת) כשעל גביו שכן מבנה ציבור גדול מן המאה ה-14 (שהיא סבורה שגם הוא היה בית כנסת יהודי) לפני השכבות המאוחרות של הכפר יאקוק שהיה במקום עד 1948.

יום שני, 2 בספטמבר 2024

הים והממל: בין הכינויים הפופולריים ובין המינוחים העתיקים

 


פורסם ב-2/9/2024

לפני כמה ימים ציינתי שהפרק הרביעי במסכת בבא בתרא שנלמד השבוע במסגרת הדף היומי הוא אוצר בלום מבחינת חוקרי הריאליה התלמודית. רציתי לכתוב על דוגמא אחת או שתיים לפני כמה ימים אך בתוקף הנסיבות האיומות, דחיתי את זה להיום. כאמור, כמעט בכל משנה ובמקבילות בפרק הזה יש היבטים ריאליים וארכאולוגיים מוכרים אך בחרתי באחת הדוגמאות הפופולריות לכינוי למתקן עתיק שמקורו במשנה בפרק שלנו- הים והממל של בית הבד.

יום שישי, 16 באוגוסט 2024

'כַּהֲדָא בֵּית מָעוֹן דְּסָלְקִין לָהּ מִן טְבֶרְיָה': ה-"שכונה" המזרחית של בית מעון, העיירה הכפרית שהשקיפה על טבריה

 


פורסם ב-16/8/2024

לפני ימים אחדים עלה למרשתת הגליון האחרון (115, 2024) של Atiqot שהוקדש הפעם כולו לחיי הכפר בדרום הלבנט. במסגרתו, התפרסמה חפירה שנערכה ב-1996 (!) בידי רשות העתיקות בחורבת נאצר א-דין Nasir ed-Din (שטח החפירה קבור כיום בקרבת תיכון אורט במורדות טבריה) המזוהה בידי רוב החוקרים עם העיירה 'בית מעון' שנזכרה כבר אצל יוספוס ובמקורות חז"ל ממערב לטבריה הקדומה. אמנם היה כבר דיווח קצר מאד ב-1999 (חדשות ארכאולוגיות קח) בידי החופרת חיה בן נחום, אך כעת אחרי שנים רבות שדיברו על החפירה הזו בתור 'תורה שבעל פה', החפירות פורסמו באופן מלא בידי דינה אבשלום-גורני, עוזי ליבנר וחיה בן נחום בנוסף לנספחים קצרים על בדיקות פטרוגרפיות, ממצא הזכוכית, המטבעות ושברי דלת קבורה שאולי קשורה לאתר קבורה המוכר מהמקורות ובכתובת אפיגרפית ישנה, כמעט 100 עמודים בסך הכל. לחפירה הזו יש כמה חידושים מעניינים בנוגע לתרבות החומרית וחיי היום-יום של כפר יהודי בעיקר בתקופת המשנה במאה שנייה לספירה בצילה (במקרה דנן, משקיפה על) של עיר הפוליס הגדולה, מאירה גם מחדש את האזכורים במקורות ההיסטוריים/ספרותיים אם כי באופן פרדוקסלי, החפירה מאתגרת במקצת את הצעת הזיהוי הרווחת שלה כ-'בית מעון' הנ"ל.