יום שלישי, 31 בדצמבר 2024

עיבור השנה בגליל: האם הגליל היא "יהודה החדשה" או "גולה קטנה"

 


פורסם ב-31/12/2024

באיחור מה של כמה ימים, דיון קצר בבבלי על האפשרות לעבר את השנה בגליל עשוי לפתוח צוהר לפולמוס סמוי על מעמד הגליל ביחס ליהודה בין המקורות הארץ ישראליים לעיבוד הבבלי. הדיון הובא בתוך מסגרת ארוכה של כמעט שלושה דפים שעוסקים בהלכות עיבור השנה על בסיס ברייתות שפותחות בדרך כלל בלשון "אין מעברין את השנה...." וכדומה. הברייתא העוסקת בעיבור השנה ביהודה ובגליל הייתה נקודת המוצא למאמר ארוך של שמואל ספראי (תרביץ לה, תשרי תשכ"ו, 1965) עם הכותרת "המקומות לקידוש החודש ולעיבור השנה בארץ לאחר החורבן". אם בימי הבית ובדור הראשון או השני, היה ברור שהטקסים של עיבור השנה וקידוש החודש נערכו בירושלים וביבנה, הרי שבדורות הבאים, במיוחד עם המעבר של מוסדות ההנהגה של החכמים לגליל, הנושא היה כרוך בלשונו של ספראי "בלבטים רבים" ולכך נקשרו כמה מעשים ואירועים שחלקם מסופר גם בירושלמי המקביל אצלנו.

יום שלישי, 17 בדצמבר 2024

"מלחמת מצדה ומקבילותיה- מיתוס או היסטוריה?" לזכרו של זאב משל

 


פורסם ב-17/12/2024

השבוע הלך לעולמו בשיבה טובה ד"ר זאב משל (2024-1932). רשמית הוא היה ארכאולוג בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וחתום על חפירה של כמה אתרים מסקרנים כמו כונתילת עג'רוד בסיני ונווה יוטבתה בערבה. בפועל הוא היה אחד מאנשי ידיעת הארץ הבולטים ביותר בחמישים השנה האחרונות, מורה דרך וסייר שהתמחה באזורי המדבר- דרום סיני, דרכי הנבטים בנגב ובעיקר מדבר יהודה ואם לדייק יותר- מבצרי מדבר יהודה.
בשלהי שנות השישים ובעיקר בשנות השבעים הוא סקר כמה מהשרידים של המבצרים החשמונאים-הרודיאניים במדבר יהודה, אם כחלק מצוות סוקרים בראשותו מטעם אונ' תל אביב ואם ביחד עם דוד עמית המנוח באזור יריחו. הוא חתום על כמה מהתיעודים ומחקר של מערכות המים והאמות במקומות כמו קיפרוס ודוק (דגון) וכן מערכות מצור בסביבות הורקניה. מצדה הייתה מרכיב משמעותי במיוחד מאז שהוא השתתף בחפירות במשלחת ידין בין 1963 ל-1965 (השנים עוברות ורק בודדים נותרו עמנו מאותה משלחת היסטורית). זמן קצר אחרי כן הוא הוציא חוברת הדרכה ראשונית ביחד עם חברו מיכה 'מייק' לבנה ואף עמד בראש הקרב האבוד באותם שנים נגד בניית הרכבל לאתר. בפולמוס על מיתוס מצדה, הוא היה באופן מובהק בצד של ידין וחברי המשלחת (דוגמת אמנון בן תור ואהוד נצר) ועד השנים האחרונות הוא דבק בפרשנות המסורתית לאתר בימי המרד הגדול. אני יכול להעיד באופן אישי שכאשר חוקרים צעירים בשלהי שנות התשעים הציגו לראשונה בכנס ארכאולוגי את סימני שאלה סביב הסוללה המערבית כמקום לפריצת החומה לאור חפירות בדיקה בסוללה ובמחנות הצבא הסמוכים, אני זוכר כיצד באותו כנס הוא תקף בגרון ניחר את התיזה שלהם בשצף קצף וביקר בחריפות טרנדים פזיזים ואופנות מחקריות חדשות שכל המטרה שלהם היא לערער את המוסכם בלי להכיר לעומק את התנאים הגיאוגרפיים.

יום שני, 30 בספטמבר 2024

מי התגורר בחורבת סהר: נוצרים, יהודים או....שומרונים?

 


פורסם ב-30/9/2024

1. בשיפולים המזרחיים על המדרון של גבעת המורה, ליד הכפר נאעורה ובסמוך לבסיס הצבאי (בסיס נאעורה או מחנה תבור), מצוי אתר המוכר למטיילים באזור והמופיע במפות בשם "מערות סהר". המערות אינן אלא ריכוז של פתחים של מספר דו-ספרתי של מערות קבורה עתיקות ובהם בעיקר קברי מקמר (ארקוסוליה). בשטח הסמוך יש גם מספר קברי ארגז, מתקנים חקלאיים (גיתות) ומחצבות מרשימות ומאגרים כשבעונה המתאימה, ביחד עם הפריחה, מהוות פנינה למטיילים הלא רבים שמבקרים באזור הזה. מתחת למכלול המכונה "מערות סהר", יש חורבה עתיקה המשתרעת על שטח רחב יחסית שקיבלה את אותו שם הצמודה לגדר הבסיס.

יום חמישי, 19 בספטמבר 2024

חידת 'אתר נחל יתיר' אחרי יותר מארבעים שנה: חותמות אבן מימי מרד בר כוכבא בצפון הנגב



 פורסם ב-19/9/2024

לפני כמעט חצי יובל שנים, במסגרת קמפוס "ארץ יהודה" באונ' בר אילן בהנחיית פרופ' זאב ספראי, הוקדש יום אחד לסיור מקיף בדרום הר חברון ומרחב נחל יתיר. במסגרת יום הסיור הגענו לאזור בפזורה הבדואית ליד חורה שם היה סכר קדום בנחל יתיר. על השלוחה ממזרח לנחל התחבא לו מכלול בנוי די עזוב ולא ממש שמור. למיטב זכרוני, הוא סיפר משהו על מצודה או אחוזה שנחרבה בימי מרד בר כוכבא ושיש מערכת מסתור מתחת למבנה וגם משהו על מטבעות, זרעים וגרעיני תבואה ואפילו משהו על עצמות בני אדם שהתגלו במקום. לדאבוני, צילומים מאותו ביקור אבדו ברבות השנים וזה פחות או יותר מה שאני זוכר מאותו מקום במסגרת אותו יום סיור, הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי במקום הזה.