יום רביעי, 18 במרץ 2020

ה-"סרטיה" (STRATA) וה-"פלטיה" (PLATEA)

 


פורסם ב-18/3/2020

על רקע הנסיבות החריגות שאנחנו שרויים בהם וסגירה הולכת ומתהדקת של "רשות הרבים" לטובת "רשות היחיד", אולי זה לא מקרי שבדפים הראשונים של מסכת שבת שנלמדת כעת בדף היומי, ההוצאה בשבת מרשות לרשות עומדת במוקד הדיון בסוגיות הראשונות. אתמול בדף היומי (ו ע"א) הובאה ברייתא מפורסמת המגדירה את ארבע הרשויות ההלכתיות לעניין הוצאה מרשות לרשות בשבת: רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור. אני אדון כאן רק ברשות אחת (רשות הרבים) ולמעשה גם כאן, אני אתמקד בשתי דוגמאות המובאות לרשות הרבים וברקע הריאלי האפשרי שלהן: הסרטיא/ה והפלטיא/ה.

יום שישי, 28 בפברואר 2020

חורבת עלק (ELEK) ברמת הנדיב: האם אכן ארמון מבוצר הרודיאני יהודי?

 


פורסם ב-28/2/2020

לפני יומיים ערכתי קפיצה קצרה לחורבת עלק המתנשאת מעל הנקבה היפה של עין צור ובית המרחץ הרומי הצמוד אליה. האתר הזה הוא אחד משני אתרי העתיקות הבולטים שבאזור רמת הנדיב (מדרום לזכרון יעקב)- האתר השני הוא חורבת (מנצור אל-) עקב שליד המצוק המערבי של חוטם הכרמל. שני האתרים הללו נחפרו החל משנות השמונים ואילך בידי יזהר הירשפלד המנוח. בחורבת עקב הוא זיהה בית חווה מבוצר יהודי (בעיקר לאור מקווה הטהרה שהתגלה בו) משלהי ימי בית שני שבו היו גתות להפקת יין ובשלב מאוחר יותר, עמדה שם וילה ביזנטית ששרידיה הם הבולטים בשטח. האתר השני, בחלק המזרחי של הרמה הצופה על בקעת הנדיב הוא האתר המכונה עלק (או: אום אל-עלק) שצמודים אליו מדרום המעיין (עין צור או "מעיין הפוריות"- הוא אולי המעיין שנזכר אצל הנוסע מבורדו בתור מעיין שבו נשים שמתרחצות זוכות להתעבר) והניקבה עם אמת המים היפה הקצרה המוליכה לבריכה גדולה, בית מרחץ רומי צמוד ומעל פתח הנקבה התגלה מתקן קולומבריום גדול.

יום רביעי, 26 בפברואר 2020

סוף עידן האמוראים בארץ ישראל לאור העדות הארכאולוגית בגליל:

 


פורסם ב-26/2/2020

בגליון האחרון של כתב העת תרביץ (פו, ד, תשע"ט, עמק 610-575), מבקש עוזי ליבנר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית לחזור לאחת השאלות העתיקות והמסובכות של תקופת המשנה והתלמוד- מתי, למה ועל איזה רקע הסתיים עידן האמוראים בארץ ישראל, קרי חכמי התלמוד שפעלו בארץ ישראל המוזכרים ביצירות התלמודיות הארץ ישראליות- התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה הקלאסיים. הוא מבקש לגייס את המחקר הארכאולוגי העדכני של אזור הגליל בתקופה הרומית-ביזנטית במטרה לשפוך אור חדש על שאלה ישנה. הוא כבר עסק בשאלה הזו במסגרת מחקרים קודמים שלו בעקבות הסקר והחפירות שהוא ערך בגליל המזרחי התחתון אך כתוספת או תופעת לוואי של התמונה הארכאולוגית-יישובית העולה מתוך המחקר ואילו כאן, השאלה התלמודית-היסטורית עומדת במוקד המאמר והמידע הארכאולוגי מסייע להשערה שלו לגבי מה שקרה במחצית השנייה של המאה הרביעית לספירה שהוביל לסוף עידן האמוראים בארץ ישראל.

יום שלישי, 18 בפברואר 2020

"פירות גינוסר": היכן היא גניסר/גינוסר הקדומה והאם היה יישוב כזה?

 


פורסם ב-18/2/2020

לפני כמה ימים, נזכרו בדף היומי (בבלי ברכות מד ע"א) "פירות גנוסר" ובהקשר לכך אף סופרו מספר אנקדוטות קצרות (ומשונות קמעא) על הפופולריות הרבה של אותן פירות ותופעות הלוואי (הפיזיות!) בעקבות האכילה המוגזמת. למשל, מסופר על ריש לקיש שאכל כל כך הרבה מאותן פירות עד כדי שהשתכר והיו צריכים את ה-"משטרה" (באלושי) של בית הנשיא כדי להחזיר אותו לביתו. אותן פירות גנוסר הפכו להיות שם דבר (בעיקר בתלמוד הבבלי) לפירות פופולריים מאד ואכן במקום אחר, שוב רק בבבלי (פסחים ח ע"א) נאמר כי "אמר רבון בר רב אדא אמ' ר' יצחק. מפני מה אין פירות גניסר בירושלים? שלא יהו עולי רגלים אומרין. אלו לא עלינו אלא לאכול פירות הללו דיינו. ונמצאת עלייה שלא לשמה". בעקבות כך, שבתי לעיין בתולדותיה של גנוסר/גניסר הקדומה שפירותיה נזכרו כאן לתהילה. מתברר שסוגיית קיומה, מקומה וזיהויה של גניסר הקדומה הוא סיפור מורכב יותר עד ימינו. אני אנסה להציג את הרקע ואת הויכוח שקיים עד היום אצל החוקרים לגבי שאלת קיומה ומקומה של גניסר הקדומה. הנה כמה מתחנות המסע בעקבות גניסר/גינוסר: