1. דוחו"ת חפירה מדעיים ומלאים הם לא חומר קריאה אטרקטיבי במיוחד אלא אם כן אתם סובלים/ות מנדודי שינה חריפים. מצד שני, הם התכלית האמיתית של כל חפירה, קטנה ובוודאי גדולה והם מהווים למעשה את אקורד הסיום המהותי של החפירה. זה "המסמך הרשמי" של החפירה והוא נקודת המוצא (מרגע פרסומו כמובן) לכל דיון וציטוט בממצאים שלו מכאן ולהבא, בין אם ישנה הסכמה ובין אם לא. חבלי הלידה של כל דו"ח כזה, במיוחד כאשר מדובר בחפירות משמעותיות, הם סיזיפיים ודורשים שילוב של תחומים שונים, דיוק מירבי בפרטים, קטנים כגדולים ולא מעט כאבי ראש ולפיכך הפער בין החפירה עצמה ובין הפרסום הסופי (להבדיל מדו"ח ראשוני או ביניים) הוא במקרה הטוב של מספר שנים ולעיתים מזומנות מדובר במספר דו-ספרתי של שנים מאז החפירה עצמה ועד שהיא יוצאת לאוויר העולם כדו"ח מלא סופי. ויש גם לא מעט מקרים שדו"ח החפירה הסופי מתעכב בשנים רבות וזקוק לשחזור על ידי חוקרים אחרים ולא על ידי החופר/ים המקוריים.
