עיבור השנה בגליל: האם הגליל היא "יהודה החדשה" או "גולה קטנה"

 

פורסם ב-31/12/2024

באיחור מה של כמה ימים, דיון קצר בבבלי על האפשרות לעבר את השנה בגליל עשוי לפתוח צוהר לפולמוס סמוי על מעמד הגליל ביחס ליהודה בין המקורות הארץ ישראליים לעיבוד הבבלי. הדיון הובא בתוך מסגרת ארוכה של כמעט שלושה דפים שעוסקים בהלכות עיבור השנה על בסיס ברייתות שפותחות בדרך כלל בלשון "אין מעברין את השנה...." וכדומה. הברייתא העוסקת בעיבור השנה ביהודה ובגליל הייתה נקודת המוצא למאמר ארוך של שמואל ספראי (תרביץ לה, תשרי תשכ"ו, 1965) עם הכותרת "המקומות לקידוש החודש ולעיבור השנה בארץ לאחר החורבן". אם בימי הבית ובדור הראשון או השני, היה ברור שהטקסים של עיבור השנה וקידוש החודש נערכו בירושלים וביבנה, הרי שבדורות הבאים, במיוחד עם המעבר של מוסדות ההנהגה של החכמים לגליל, הנושא היה כרוך בלשונו של ספראי "בלבטים רבים" ולכך נקשרו כמה מעשים ואירועים שחלקם מסופר גם בירושלמי המקביל אצלנו.

"מלחמת מצדה ומקבילותיה- מיתוס או היסטוריה?" לזכרו של זאב משל

 

פורסם ב-17/12/2024

השבוע הלך לעולמו בשיבה טובה ד"ר זאב משל (2024-1932). רשמית הוא היה ארכאולוג בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וחתום על חפירה של כמה אתרים מסקרנים כמו כונתילת עג'רוד בסיני ונווה יוטבתה בערבה. בפועל הוא היה אחד מאנשי ידיעת הארץ הבולטים ביותר בחמישים השנה האחרונות, מורה דרך וסייר שהתמחה באזורי המדבר- דרום סיני, דרכי הנבטים בנגב ובעיקר מדבר יהודה ואם לדייק יותר- מבצרי מדבר יהודה.

בשלהי שנות השישים ובעיקר בשנות השבעים הוא סקר כמה מהשרידים של המבצרים החשמונאים-הרודיאניים במדבר יהודה, אם כחלק מצוות סוקרים בראשותו מטעם אונ' תל אביב ואם ביחד עם דוד עמית המנוח באזור יריחו. הוא חתום על כמה מהתיעודים ומחקר של מערכות המים והאמות במקומות כמו קיפרוס ודוק (דגון) וכן מערכות מצור בסביבות הורקניה. מצדה הייתה מרכיב משמעותי במיוחד מאז שהוא השתתף בחפירות במשלחת ידין בין 1963 ל-1965 (השנים עוברות ורק בודדים נותרו עמנו מאותה משלחת היסטורית). זמן קצר אחרי כן הוא הוציא חוברת הדרכה ראשונית ביחד עם חברו מיכה 'מייק' לבנה ואף עמד בראש הקרב האבוד באותם שנים נגד בניית הרכבל לאתר. בפולמוס על מיתוס מצדה, הוא היה באופן מובהק בצד של ידין וחברי המשלחת (דוגמת אמנון בן תור ואהוד נצר) ועד השנים האחרונות הוא דבק בפרשנות המסורתית לאתר בימי המרד הגדול. אני יכול להעיד באופן אישי שכאשר חוקרים צעירים בשלהי שנות התשעים הציגו לראשונה בכנס ארכאולוגי את סימני שאלה סביב הסוללה המערבית כמקום לפריצת החומה לאור חפירות בדיקה בסוללה ובמחנות הצבא הסמוכים, אני זוכר כיצד באותו כנס הוא תקף בגרון ניחר את התיזה שלהם בשצף קצף וביקר בחריפות טרנדים פזיזים ואופנות מחקריות חדשות שכל המטרה שלהם היא לערער את המוסכם בלי להכיר לעומק את התנאים הגיאוגרפיים.

מי התגורר בחורבת סהר: נוצרים, יהודים או....שומרונים?

 

פורסם ב-30/9/2024

1. בשיפולים המזרחיים על המדרון של גבעת המורה, ליד הכפר נאעורה ובסמוך לבסיס הצבאי (בסיס נאעורה או מחנה תבור), מצוי אתר המוכר למטיילים באזור והמופיע במפות בשם "מערות סהר". המערות אינן אלא ריכוז של פתחים של מספר דו-ספרתי של מערות קבורה עתיקות ובהם בעיקר קברי מקמר (ארקוסוליה). בשטח הסמוך יש גם מספר קברי ארגז, מתקנים חקלאיים (גיתות) ומחצבות מרשימות ומאגרים כשבעונה המתאימה, ביחד עם הפריחה, מהוות פנינה למטיילים הלא רבים שמבקרים באזור הזה. מתחת למכלול המכונה "מערות סהר", יש חורבה עתיקה המשתרעת על שטח רחב יחסית שקיבלה את אותו שם הצמודה לגדר הבסיס.

חידת 'אתר נחל יתיר' אחרי יותר מארבעים שנה: חותמות אבן מימי מרד בר כוכבא בצפון הנגב

 פורסם ב-19/9/2024

לפני כמעט חצי יובל שנים, במסגרת קמפוס "ארץ יהודה" באונ' בר אילן בהנחיית פרופ' זאב ספראי, הוקדש יום אחד לסיור מקיף בדרום הר חברון ומרחב נחל יתיר. במסגרת יום הסיור הגענו לאזור בפזורה הבדואית ליד חורה שם היה סכר קדום בנחל יתיר. על השלוחה ממזרח לנחל התחבא לו מכלול בנוי די עזוב ולא ממש שמור. למיטב זכרוני, הוא סיפר משהו על מצודה או אחוזה שנחרבה בימי מרד בר כוכבא ושיש מערכת מסתור מתחת למבנה וגם משהו על מטבעות, זרעים וגרעיני תבואה ואפילו משהו על עצמות בני אדם שהתגלו במקום. לדאבוני, צילומים מאותו ביקור אבדו ברבות השנים וזה פחות או יותר מה שאני זוכר מאותו מקום במסגרת אותו יום סיור, הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי במקום הזה.

ה-'פלונטר' של בריכת השילוח (?) כדוגמא לבחינה מחדש של הנוף הבנוי של ירושלים בשלהי ימי בית שני

 

פורסם ב-13/9/2024

עשרים שנה אחרי שהתגלו כמעט במקרה השרידים המפתיעים של גרמי מדרגות של בריכה מונומנטלית בדרום עיר דוד ורגע לפני מימוש התוכנית לחשיפתה המלאה, מחקר ארכאולוגי החדש מציב סימן שאלה על המכלול הזה שקיבל את השם 'בריכת השילוח מימי בית שני'- סימן שאלה אבל לא באמת תשובה או פתרון חלופי מוצק. בעצם, זה לא רק המקרה של 'בריכת השילוח' אלא גם בחינה מחדש של שורה של מבנים, רחובות, מתקנים של ירושלים בשלהי ימי בית שני שבמידה רבה הופכים את התיאורים והסיכומים המחקריים והפופולריים על הנוף הבנוי של העיר המפוארת מלפני עשור או שניים למעט מיושנים או כאלו שיש לבחון אותם שוב.

חצר/ות בית הכנסת של חוקוק

 

פורסם ב-8/9/2024

לפני קצת פחות משבועיים עלתה למרשתת לאתר של חדשות ארכאולוגיות (136, 2024) הדו"ח הראשוני של עונת החפירות האחרונה והסופית של משלחת חוקוק בראשות ג'ודי מגנס ואחרים. החפירות של בית הכנסת העתיק של חוקוק הפכו לנודעים בשל אוסף הפסיפסים המרהיב שהתגלה בחפירות מאז הסקר והחפירה הראשונית לפני קצת יותר מעשור. בית הכנסת העתיק מתוארך על ידי החופרת למאה החמישית לספירה (היא מכנה אותו- בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת) כשעל גביו שכן מבנה ציבור גדול מן המאה ה-14 (שהיא סבורה שגם הוא היה בית כנסת יהודי) לפני השכבות המאוחרות של הכפר יאקוק שהיה במקום עד 1948.

הים והממל: בין הכינויים הפופולריים ובין המינוחים העתיקים

 

פורסם ב-2/9/2024

לפני כמה ימים ציינתי שהפרק הרביעי במסכת בבא בתרא שנלמד השבוע במסגרת הדף היומי הוא אוצר בלום מבחינת חוקרי הריאליה התלמודית. רציתי לכתוב על דוגמא אחת או שתיים לפני כמה ימים אך בתוקף הנסיבות האיומות, דחיתי את זה להיום. כאמור, כמעט בכל משנה ובמקבילות בפרק הזה יש היבטים ריאליים וארכאולוגיים מוכרים אך בחרתי באחת הדוגמאות הפופולריות לכינוי למתקן עתיק שמקורו במשנה בפרק שלנו- הים והממל של בית הבד.

'כַּהֲדָא בֵּית מָעוֹן דְּסָלְקִין לָהּ מִן טְבֶרְיָה': ה-"שכונה" המזרחית של בית מעון, העיירה הכפרית שהשקיפה על טבריה

 

פורסם ב-16/8/2024

לפני ימים אחדים עלה למרשתת הגליון האחרון (115, 2024) של Atiqot שהוקדש הפעם כולו לחיי הכפר בדרום הלבנט. במסגרתו, התפרסמה חפירה שנערכה ב-1996 (!) בידי רשות העתיקות בחורבת נאצר א-דין Nasir ed-Din (שטח החפירה קבור כיום בקרבת תיכון אורט במורדות טבריה) המזוהה בידי רוב החוקרים עם העיירה 'בית מעון' שנזכרה כבר אצל יוספוס ובמקורות חז"ל ממערב לטבריה הקדומה. אמנם היה כבר דיווח קצר מאד ב-1999 (חדשות ארכאולוגיות קח) בידי החופרת חיה בן נחום, אך כעת אחרי שנים רבות שדיברו על החפירה הזו בתור 'תורה שבעל פה', החפירות פורסמו באופן מלא בידי דינה אבשלום-גורני, עוזי ליבנר וחיה בן נחום בנוסף לנספחים קצרים על בדיקות פטרוגרפיות, ממצא הזכוכית, המטבעות ושברי דלת קבורה שאולי קשורה לאתר קבורה המוכר מהמקורות ובכתובת אפיגרפית ישנה, כמעט 100 עמודים בסך הכל. לחפירה הזו יש כמה חידושים מעניינים בנוגע לתרבות החומרית וחיי היום-יום של כפר יהודי בעיקר בתקופת המשנה במאה שנייה לספירה בצילה (במקרה דנן, משקיפה על) של עיר הפוליס הגדולה, מאירה גם מחדש את האזכורים במקורות ההיסטוריים/ספרותיים אם כי באופן פרדוקסלי, החפירה מאתגרת במקצת את הצעת הזיהוי הרווחת שלה כ-'בית מעון' הנ"ל.

רחיים של יד ושל חמור, השכב והרכב, האיצטרובל והקלת: צוהר נוסף לריאליה התלמודית

 

פורסם ב-17/7/2024

לפני כשלושה שבועות, לומדי הדף היומי התחילו ללמוד את מסכת בבא בתרא, המסכת השלישית (בסדר הנהוג כיום) בסדר נזיקין אחרי בבא קמא ובבא מציעא. מסכת זו, הן המשנה והן התלמודים עמוסה ורוויה במושגים ומונחים מעולם התרבות החומרית והריאליה של קדמונינו שרק מפאת חוסר הזמן והפנאי לא ציינתי אליהם עד כה. הפרק השני של המסכת שבמוקדו דיני הרחקה של מתקנים שונים בין שכנים או מהתחום המיושב, רווי במיוחד במונחים מהעולם הריאלי הקדום וכמעט בכל אחד מהם ניתן להכיר אותו טוב יותר היום לנוכח המידע הארכאולוגי המצטבר בארץ ישראל: כותלי הבית והחצר, הבור, השיח והמערה, נברכת הכובסין, הגפת, המחרשה, התנור , הכירה, המעזיבה, העליה, חנות של נחתומים ושל צבעים, רפת בקר, הסולם והשובך, הגורן, הבורסקי, המשרה ועוד.

'רב הנסתר על הגלוי': חידת פרשת מרד גאלוס שמסרבת לדעוך

פורסם ב-20/6/2024

הדיווח השבוע על מטמון מטבעות מתחת למה שמזוהה כמבנה ציבור יהודי בלוד שנחרב עד היסוד במחצית המאה הרביעית לספירה האיר זרקור חדש על "המרד האחרון של היהודים ברומאים" כפי שהוא כונה בכותרות השבוע או "המרד הנעלם מן המאה הרביעית" בכותרות אחרות- הפרשה המכונה במחקר ההיסטורי כ-"מרד גאלוס". רסיסי העדויות ההיסטוריות המעורפלות שחלקן קצרות וסתומות, אחרות חשודות במגמתיות ובאלו שבמקורות היהודיים קשה בכלל לזהות אם מדובר במרד או בתוצאותיו, גרמו לסיכום הקולע הזה של 'רב הנסתר על הגלוי' שמובא בכל סיכום של ידיעותינו אודותיו. מאידך, ההערכות לגבי עוצמתו הריאלית של אותו אירוע היו שנויות במחלוקת במשך שנים רבות. גם המחקר הארכאולוגי שהושפע וגם השפיע על ההערכות לגבי אותה פרשה מעורפלת, ידע עליות ומורדות- אישוש אפשרי לאותו אירוע בכמה אתרים חיזק את העמדה שייחסה לו חשיבות משמעותית (גם אם לא דרמטית) ואילו דיון מחודש באותם אתרים שלגביהם יוחס השפעה של אותו אירוע, שינו או יותר נכון הזיזו את המטוטלת לעבר 'שוליותו' של אותו "מרד" אם בכלל נכון לכנות אותו כך. לאור הדיווח החדש מלוד, חזרתי השבוע לרענן את הזיכרון שלי לגבי ההערכות השונות באשר לאותו אירוע ועד כמה נכון באמת לכנות אותו "המרד היהודי האחרון" או "מרד גאלוס".

בית הכנסת הגלילי הקדום ביותר (?) בשיחין

 

פורסם ב-13/6/2024

בסקר ארכאולוגי מחודש מטעם אונ' סמפורד בראשות ג"ר סטריינג' וד פיאנסי שנערך ב-2011 וב-2012 על הגבעה הסמוכה לציפורי שזוהתה לא מכבר כשיחין התלמודית (ואסוכיס בכתבי יוסף בן מתתיהו), התגלו כמה פריטים אדריכליים מפוזרים שלא באתרם שהעלו את "החשד" שמדובר בפריטים ממבנה ציבור ואולי בית כנסת עתיק לא ידוע בגבעת שיחין. באותן שנים הסתיימה חפירתו של בית הכנסת בואדי חמאם והתחילו גם עונות החפירה הראשונות של בית הכנסת בחוקוק. הדיון הממושך על בתי הכנסת הגליליים התעורר מחדש ולפיכך מבנה ציבור/בית כנסת גלילי נוסף הצטרף לשיח המחקרי שניעור מחדש.

'אלעזר הכהן': חידת הכהן המסתורי וה-"מגדלים" שנבנו על בסיס הופעתו והיעלמו של אלעזר הכהן ממטבעות בר כוכבא

 

פורסם ב-7/3/2024

הדיווח התקשורתי על מציאת צרור מטבעות מתחת למערה במצוק ההעתקים מתקופת מרד בר כוכבא ובתוכם מטבע ברונזה נדיר יחסית מהשנה הראשונה עם הכיתוב 'אלעזר הכהן' בוריאנט של הכתב העברי הקדום, היא הזדמנות נאותה לציין בקצרה את החידה הוותיקה הזו, את ההצעות המרכזיות כולל כמה חדשות יותר ועוד יותר מכך, גם את מה שכיניתי בכותרת 'מגדלים' של השערות היסטוריות מפותחות לגבי מה שקרה בשנה הראשונה למרד ולאחריה, במיוחד בכל מה שקשור להנהגת המרד לנוכח הופעתו והיעלמו של אותו 'אלעזר הכהן' במטבעות המרד מהשנים הבאות. גם בדיווח התקשורתי הקצר צוין כי היו כמה הצעות זיהוי לשמו של אלעזר הכהן עם נטייה לאמץ את ההצעה כי מדובר ברבי אלעזר המודעי, חכם משלהי דור יבנה שלגביו יש מסורת אגדית שקושרת אותו לבר כוכבא (אפילו שהוא דודו) שבעקבות מזימה של שומרוני וחשדנות מוגזמת של בר כוכבא, הוא נהרג וכך ביתר איבדה את המגן הרוחני האחרון שלה. ההשערה הזו קנתה לה שביתה גם במחקר וגם בציבור כשלמשל, בערך הויקיפדיה של 'אלעזר המודעי' מופיע המטבע עם הכתובת 'אלעזר הכהן'.

מדוע היו כל כך הרבה מקוואות טהרה בסוסיא בתקופה הביזנטית?

 

פורסם ב-31/1/2024

בחורבת סוסיא/סוסיה בדרום הר חברון, נחשפה עיירה יהודית גדולה בספר המדבר שתקופת השיא שלה הייתה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית ובין המאה השביעית לספירה. באותה העת היא הייתה חלק מ-"דרומא", חבל ארץ הררי פריפריאלי בין הר חברון למדבר יהודה אולם עד היום, על אף שורה של השערות מלומדות, שמה הקדום אינו ידוע בוודאות. גולת הכותרת של החפירות הארכאולוגיות באתר מאז ראשית שנות השבעים הייתה מבנה בית הכנסת המיוחד שהוא חלק מסדרת בתי כנסת עתיקים בעלי טיפוס מיוחד בדרום הר חברון (סמוע/אשתמוע; מעון; ענים), אולם גם המתאר הבנוי של העיירה (שרק חלקה נחפר) הגלוי על פני השטח משקף קהילה קצת עלומה באזור פריפריאלי שכמעט לא נזכר במקורות הספרותיים וההיסטוריים בני התקופה.

https://talmudandarchaelogy.blogspot.com/.../blog-post_21...

"מאושה....לטבריה": מסורת 'גלויות הסנהדרין' כשיקוף של צמצום היישוב היהודי בגליל בתקופת התלמוד?

 

פורסם ב-10/1/2024

במסגרת השלמות מחקרים והמלצות קריאה למעוניינים, אני אפנה הפעם למאמר ארוך ומפורט של עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית שיצא לאחרונה בקובץ 'מחקרי תלמוד' (ד', ספר דוד רוזנטל, כרך א', עמ' 279-226) עם הכותרת: "מסורת גָלויות 'הסנהדרין' ותולדות היישוב היהודי בגליל בתקופות הרומית והביזנטית". ליבנר עסק בהרחבה בשנים שעברו בבחינה מחודשת של תולדות הגליל היהודי (בעיקר הגליל המזרחי) בשלהי העת העתיקה לאור המחקר הארכאולוגי העדכני בכמה היבטים: ראשיתו המעורפלת משהו של היישוב היהודי בגליל בתקופה החשמונאית בשלהי המאה השנייה לפני הספירה מחד, ושקיעתו של היישוב היהודי בגליל במאה הרביעית על רקע משבר מתמשך משלהי המאה השלישית ולאורך כל המאה הרביעית לספירה. הפעם, הוא מבקש לשפוך אור על מה שנראה כמו תמורה פנימית במרכז הכובד של היישוב היהודי בגליל: מממערב הגליל התחתון עד המאה השלישית (סוף תקופת התנאים) לחלקו המזרחי של הגליל במאות הבאות (רוב תקופת האמוראים). הוא כבר הציג את התיזה הזו בכמה במות שונות אך במאמר הארוך כאן הוא מציג את מכלול הטיעונים והראיות כשמעבר לתיזה הכללית, במאמר עצמו יש כמה חידושים פרטניים שלעתים 'מסתתרים' בהערות שוליים או בכמה משפטים בודדים שכל אחד מהם הוא סוגיה מעניינת בפני עצמה (למשל, המעמד של בית שערים וזיקת רבי יהודה הנשיא אליה).