יום חמישי, 22 בדצמבר 2022

"ואם היה דר בעלייה- מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים"- ה-'עליה' התלמודית והרקע הריאלי שלה

 


פורסם ב-22/12/2022

"תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (בבלי, שבת כא ע"ב)
*"הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבָּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבָּיִת" (משנה נדרים ז ד, בבלי נדרים נו ע"א)
1. הפרק השישי והשביעי של מסכת נדרים הנלמדות בימים אלו במסגרת הדף היומי הם פרקים רוויים בריאליה קדומה שמהוות דוגמאות פרטניות לדיון עקרוני בשאלה מה נכלל בלשון הנדר של האדם המציין סוג אוכל, לבוש, מגורים וריהוט. כמעט כל אחת מהדוגמאות המובאות במשניות (ובמקורות התנאיים והאמוראיים אחריהם) הם מקור מרתק לקולינריה, למלתחה, לחפצי הבית וכיוצא בזאת של קדמונינו. אחת מן הדוגמאות שהוזכרו במשנה ונלמדו שלשום בדף היומי מציינת מחלוקת בין החכמים ובין רבי מאיר, האם אדם שמציין בנדרו שהוא נודר "מן הבית", האם הנדר הזה כולל גם את "העליה" (לפי חכמים) או שה-"עליה" היא מרחב נפרד, לפחות בטרמינולוגיה של התקופה ולכן גם אם "הבית" אסור על האדם שנדר שלא להיכנס ל-"בית", מותר להיכנס ולהשתמש ב-"עליה".

יום רביעי, 7 בדצמבר 2022

"אמבטי קטנה": רחיצה והזעה בבית המרחץ

 


פורסם ב-7/12/2022

* "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרו.... וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבַּטִיָ (כ"י קאופמן: אנטבטי) גְדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה" (משנה נדרים ד ד).
* "ורוחץ עמו במרחץ, וישן עמו במטה. ר' יהודה או' על הקטנה בימות החמה, ועל הגדולה בימות הגשמים. רוחץ עמו באבטי גדול, מזיע עמו במרחץ קטנה" (תוספתא נדרים ב ז)
* "אֲבָל לֹא בְאַמְבָּטִי קְטַנָּה. דְּהוּא מְפתֵּחַ לֵיהּ.
תַּנֵּי רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּמֶרְחַץ קְטַנָּה. דִּי נְסַב אֵשונה" (ירושלמי נדרים ד ד, לה ע"ג)
*"תנא לא ירחוץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במיטה בין בימות החמה בין בימות הגשמים בין בגדולה בין בקטנה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומ' גדולה בימות הגשמים וקטנ' בימות החמה מותר ורוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה" (בבלי נדרים מא ע"ב)
במקרה או לא במקרה, במקביל לפוסט ששיתפתי אתמול על "אמבטיות הישיבה" הקטנות מהתקופה ההלניסטית שהתגלו באתרים שונים בארץ יהודה וסביבתה לפני הופעת מקוואות הטהרה, הרי ששלשום במסגרת הדף היומי הוזכרו "אמבטיות" שונות- בריכות/מתקני רחיצה חמים שהיו חלק מבית המרחץ הרומי. מכאן גם הכינוי "אמבטיות" המוכר כיום למתקני רחצה בישיבה בכל בית עד היום.

יום שישי, 25 בנובמבר 2022

"הנודר משחורי הראש": בין צבע השיער וכיסוי הראש לגברים יהודיים בעת העתיקה

 


פורסם ב-25/11/2022

"הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים" (משנה נדרים ג ח)
"מַאי טַעְמָא — אֲנָשִׁים זִימְנִין דְּמִיכַּסּוּ רֵישַׁיְיהוּ וְזִימְנִין דְּמִגַּלּוּ רֵישַׁיְיהוּ. אֲבָל נָשִׁים לְעוֹלָם מִיכַּסּוּ, וּקְטַנִּים לְעוֹלָם מִיגַּלּוּ (=אנשים לעתים שמכסים ראשיהם ולעתים שמגלים ראשיהם, אבל נשים-לעולם מכסות וקטנים-לעולם מגלים)" (בבלי נדרים ל ע"ב)

יום שני, 14 בנובמבר 2022

מתי הופיעו בתי המרחץ הציבוריים באזור יהודה לאור בתי המרחץ ב....שועפט?

 




פורסם ב-14/11/2022

בכנס השנתי של החידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה שנערך באוקטובר האחרון, הוקדש מושב שלם לנושא "ירושלים-בתי מרחץ סביב לה". כששלושה מההרצאות הוקדשו לחדרי מרחץ ובתי מרחץ מהתקופה הרומית בירושלים וסביבותיה- חדרי המרחץ בבתי המידות של ירושלים עד שנת 70 (הלל גבע), היבטים טכנולוגיים של בתי המרחץ בתקופה הרומית המאוחרת לאור בית היוצר של הלגיון הרומי בבנייני האומה (בנימין ארובס) אך אני אתמקד כאן בפרסום מפורט יותר של שני בתי מרחץ שהתגלו בחפירות ההצלה שנערכו בין 2003 ובין 2007 בשועפט על רקע העבודות לבניית תוואי הרכבת הקלה. ההרצאה בעברית "בתי המרחץ בשועפט והופעת תרבות הרחצה הציבורית ביהודה" מאת ארלטה קובלסקה (Arleta Kowalewska) ממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ורחל בר נתן (רשות העתיקות) שהייתה אחת מהחופרות באתר. בקובץ המאמר יצא באנגלית והוא עלה לפני כמה שבועות גם במרשתת.

יום שני, 7 בנובמבר 2022

'כל אנש מתהנא בה קרבן': מה עושה 'קרבן' בכתובות של גלוסקמאות וארונות קבורה?

 


פורסם ב-7/11/2022

1. מזה שבועיים לומדי הדף היומי החלו ללמוד את מסכת נדרים, מסכת קצת חריגה בסדר נשים שעוסקת בנוסחאות נדרים ותוקפם ההלכתי. קיימים לשונות נדר מובהקים אבל יש גם 'כינויים' או 'ידות' כלומר ביטויים שאינם ביטויים מובהקים וסביבם יש דיונים ארוכים, חלקם מרתקים וחלקם קצת מייגעים. אחד מלשונות הנדר המובהקים שמשנת נדרים מזכירה לא מעט פעמים היא 'קרבן' שבה הנודר אוסר חפץ או ערכו כאילו הוא קרבן מקודש שאסור על העולם. המשנה ומקבילותיה עוסקת בכינויים חלופיים לאותה לשון:
"הָאוֹמֵר לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ, לֹא כָשֵׁר, וְלֹא דְכֵי, טָהוֹר, וְטָמֵא, נוֹתָר, וּפִגּוּל, אָסוּר. כְּאִמְּרָא, כַּדִּירִין, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלָיִם, נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלַיִם, לֹא אָמַר כְּלוּם:
הָאוֹמֵר, קָרְבָּן, עוֹלָה, מִנְחָה, חַטָּאת, תּוֹדָה, שְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. הַקָּרְבָּן, כְּקָרְבָּן, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, אָסוּר. לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר" (משנה נדרים א ג-ד).

יום שישי, 4 בנובמבר 2022

מהחלקלקות בחניון גבעתי ועד האמפורות המיובאות במאה שערים: עדויות חדשות למצור אנטיוכוס השביעי על ירושלים (132 לפני הספירה)

 


פורסם ב-4/11/2022

בימים האחרונים עלו למרשתת כמה מהמאמרים שהתפרסמו במסגרת הכנס האחרון של החידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה (הכנס החמישה-עשר). אני מקווה להתייחס בעתיד הקרוב לכמה מהחידושים המעניינים שעלו באותן הרצאות/מאמרים (ויש לא מעט). בפוסט הזה, אני אפנה את תשומת הלב לאחד האירועים שבדיעבד היו בעלי חשיבות מכרעת לתולדות המדינה החשמונאית בשליש האחרון של המאה השנייה לפני הספירה- המצור והקרב שנערך על חומות ירושלים בימי אנטיוכוס השביעי ('סידטס') מול יהוחנן הורקנוס הראשון. לפני כמה שנים, אף הוצע שבפסיפס בית הכנסת בחוקוק מהתקופה הביזנטית (!), בספין המכונה 'פסיפס הפילים' ובו הוצגה ברצועה העליונה סצנה מרהיבה של מפגש בין מפקד צבאי ובין דמות 'יהודית', משתקפת אותה אפיזודה של המפגש בין אנטיוכוס השביע ובין יהוחנן הורקנוס הראשון. כך או כך, דונלד צבי אריאל שעמד במשך שנים רבות בראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, עסק בשנים האחרונות בהיבטים ארכאולוגיים ונומיסמטיים של המערכה הזו במספר מאמרים. המאמר הנוכחי הוא סיכום בעברית של כמה מאותן סוגיות ארכאולוגיות והיסטוריות והחידושים בהכרת האירוע הזה לנוכח המחקר הארכאולוגי המתחדש בירושלים.

יום רביעי, 26 באוקטובר 2022

"שלוש ארצות לנישואין- יהודה, עבר הירדן והגליל": גורל היישוב היהודי ב-'פראיה' (הארץ שמעבר/ממול) בעקבות המרידות היהודיות

 


פורסם ב-26/10/2022

לרגל סיום מסכת כתובות במסגרת הדף היומי, ועל אף יחידת הסיום של המסכת המפורסמת העוסקה במעלותיה של ארץ ישראל, אני רוצה לשוב למשנה הלפני אחרונה במסכת שנלמדה לפני ימים ספורים. וגם שם, לא מדובר על דברים שנכתבו במפורש במשנה או בתלמוד אלא בעקבות הערה של זאב ספראי בפירוש משנת ארץ ישראל על אתר שנוגע לאזכור הקצר של 'עבר הירדן' במשנה שכבר לא מופיע בתוספתא כאילוסטרציה לגורלו של אחד מחבלי הארץ של היישוב היהודי בשלהי ימי בית שני כנראה עד מרד בר כוכבא: עבר הירדן או ה-'פראיה' (Περαία, מילולית- הארץ שמעבר או ממול).

יום שני, 5 בספטמבר 2022

עיירה ובנותיה: בית נטיף (רמת בית שמש) וסביבתה בתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת

 


פורסם ב-5/9/2022

בהמשך ל-"ניקוי השולחן" שהבטחתי לקראת סוף תשפ"ב, היום אני אתייחס בקצרה לפרסום נוסף מתוך אותו קובץ מחקרי ארץ יהודה (הקובץ החמישי). הפעם מדובר בחפירות ההצלה שנערכו באזור רמת בית שמש ה' שנושקת לחורבת בית נטיף, הכפר העותמאני-מנדטורי שישב על שרידים של יישוב קדום. מקובל היום על הכל כי חורבת בית נטיף היא עיירת המחוז בית לפטפני/בית לטפה/פלי המופיעה אצל יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן בשלהי ימי בית שני ובתור 'בית לטפה' בתקופה הרומית המאוחרת כעדותה של חותמת שפורסמה לפני שנים אחדות. תגלית ארכאולוגית שנערכה בבור או צמד בורות מים בשנות השלושים של המאה הקודמת של מספר עצום של שברי נרות וצלמיות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת, פסולת של בית יוצר, העניק לסוג הנרות והצלמיות הזה את הכינוי "נרות בית נטיף" המוכר בספרות המחקר עד ימינו.

יום חמישי, 1 בספטמבר 2022

"עד קבלחרך": אוסטרקונים משפטיים מהרודיון בתקופת המרד הגדול

 


פורסם ב-1/9/2022

בשבועות האחרונים מסיבות שונות, כתבתי קצת פחות סקירות על חידושים שלא התפרסמו בתקשורת. בלי נדר, אני מתכנן "לנקות את השולחן" עד סוף תשפ"ב עם סקירות על מאמרים וחידושים שהתפרסמו בשנה האחרונה בבמות שונות שהתעכבתי והשתהיתי להתייחס אליהם עד עתה.
אני אתחיל עם קובץ המחקרים החמישי של "מחקרי ארץ יהודה" לזכרו של דוד עמית בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון. בשנה האחרונה עלו למרשתת באתר של בית הספר שדה, כל הכנסים הקודמים כולל המאמרים שהתפרסמו בקבצים בעקבות הכנסים השנתיים (הכנס הנ"ל היה ב-2021).

יום ראשון, 13 במרץ 2022

בית הכנסת העתיק ליד טירת צבי: מתל כפר קרניים לתל מנורה בצל סקיתופוליס הביזנטית

 


פורסם ב-13/3/2022

הגיע הזמן לשלוף "פנינה" מתוך הדיווחים הקצרים במהדורה הדיגיטלית של "חדשות ארכאולוגיות". הפעם בחרתי בדיווח קצר שעלה ב-22/2/2022 (חדשות ארכאולוגיות 134) על חפירה קהילתית-חינוכית מחודשת באתר שנחשף כבר בשנות החמישים בסמוך לקיבוץ טירת צבי. החפירות ב-2019 שנערכו במסגרת התכנית 'הצלת אתרי מורשת' מטעם אגף המורשת במשרד ראש הממשלה ורשות העתיקות, בהובלת יעקב הראל (שהלך לעולמו לאחרונה) גילו מחדש למטרת שימור ומורשת את שרידי בית הכנסת העתיק שממנו נותר בעיקר חלק מפסיפס שכלל בין השאר מנורה ושופר שנמצא היום בחזיתו של בית הכנסת בקיבוץ טירת צבי. במקום הוצבה רפליקה של הפסיפס עם שלט הסבר על בית הכנסת העתיק במקום.

יום שישי, 4 במרץ 2022

"יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָא הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו": כתובות "לטהרת הקדש" ממצדה, מקוואות לטבילת ידיים (?)- מי אלו שהקפידו לאכול חולין בטהרת הקודש בשלהי ימי בית שני?

 


פורסם ב-4/3/2022

המסכת האחרונה בסדר מועד, מסכת חגיגה, עוסקת בחטיבה הראשונה שלה בקרבן הראייה ושלמי החגיגה של העולים לרגל. החטיבה השנייה של המסכת עוסקת בטהרת הקודש- בדרגות הטהרה השונות כאשר המוקד הוא השמירה על טהרה של אוכל הקודשים (בשר הזבח, בחלק מן המקרים מדובר בישראל ובחלק אחר מדובר בכהנים) אולם אגב כך גם מוזכרים דרגות שונות של שמירה על טהרה. אמנם יש סדר שלם במשנה שעוסק בענייני טהרה (סדר טהרות) אולם המשניות מאמצע הפרק השני והשלישי של מסכת חגיגה הן מוכרות יותר ללומד הסטנדרטי וגם כעדות חשובה לעולם הטהרה הקדום של ימי בית שני.

יום שבת, 5 בפברואר 2022

"כגון אילין [דקיסרין] דקברין בבית שריי" (ירושלמי מועד קטן ג ה, פב ע"ג): הרמז הדק לעיר הקברים החריגה בבית שערים בספרות התלמודית וביאורו לאור התגליות

 


פורסם ב-5/2/2022

בימים האחרונים, הדף היומי במסכת מועד קטן עוסק במקבץ מרוכז של סוגיות של הלכות אבלות (שכן "משנכנס אדר מרבין בשמחה"...) ומנהגי קבורה ואבלות שחלקם מהווים מקור למנהגי אבלות וקבורה שנהוגים עד היום בקבורה היהודית. לא מדובר על סוגיות "משמחות" אולם הם היו משמעותיות לבני התקופה. הדף היומי הוא של התלמוד הבבלי ובהתאם לכך, גם חלק ניכר מהדיונים והעדויות, על אף שהן מתייחסות למקורות תנאיים או למסורות ארץ ישראליות, משקפים בעיקר את המנהג הבבלי. השוואה לדיונים בתלמוד הארץ ישראלי, הירושלמי, עשויה לתרום להכרת הפרקטיקות השונות עד כמה שזה ניתן אם כי אופי הדיון הוא במקרים רבים תיאורטי עקרוני.

יום חמישי, 3 בפברואר 2022

מהגליל ההלניסטי-נכרי לגליל החשמונאי: תשובה חדשה לשאלה ישנה

 


פורסם ב-3/2/2022

לאחרונה יצא כרך עב כרס של כתב העת "תעודה" מטעם בית הספר למדעי היהדות והארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב לכבודו של בצלאל בר כוכבא: " כרך ל"ב - ל"ג: 'מלאכת מחשבת- מחקרים במדעי היהדות מוגשים לפרופסור בצלאל בר-כוכבא בהגיעו לגבורות". המאמרים בכרך הזה אמורים להיות פתוחים לקריאה בדף של כתב העת (למטה) אך בינתיים, חלקם ניתנים לקריאה באמצעות אתר Academia. הכרך רווי במאמרים מעניינים- בלי נדר, אני אפנה לכמה מאמרים וחידושים מעניינים שעולים מתוך המאמרים בכרך. בינתיים, אני אתחיל במאמר אחד ובימים הקרובים במאמר נוסף שבו ישנו דיון מחודש בשאלות ישנות ומוכרות היטב בתולדות הגליל העת העתיקה- כיצד הוא הפך למרכז יישוב יהודי חשוב בתקופה הרומית ומה התרחש בו בזמן מרד/מלחמת בר כוכבא/כוסבא.

יום שלישי, 11 בינואר 2022

בתי הכנסת במקורות התנאיים: מיעוט המקורות והקושי לזהות בתי כנסת מהמאה השנייה לספירה

 


פורסם ב-11/1/2022

"בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת, לוֹקְחִין תֵּבָה. תֵּבָה, לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת, לוֹקְחִין סְפָרִים. סְפָרִים, לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ תוֹרָה, לֹא יִקְחוּ סְפָרִים. סְפָרִים, לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת, לֹא יִקְחוּ תֵבָה. תֵּבָה, לֹא יִקְחוּ בֵית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לְיָחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:
ב
אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וּלְבֻרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:
ג
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו), וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם, קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נָפֶשׁ:" (משנה מגילה ג א-ג)
-
"בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת - אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ.לֹא יִכָּנֵס בָּהֶן בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַצִּנָּה מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן, וְאֵין יְשֵׁנִין בָּהֶן, וְאֵין מְטַיֵּלין בָּהֶן, וְאֵין נֵאוֹתִין בָּהֶן, אֲבָל קוֹרִין וְשוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. הֶסְפֵּד שֶׁלָּרַבִּים יֻסְפַּד בָּהֶן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּיִשּׁוּבָן, אֲבָל בְּחָרְבָּנָן - מַנִּיחִין אוֹתָן, וּמְגַדְּלִין בָּהֶן עֲשָׂבִים מִפְּנֵי עַגְמוּת נֶפֶשׁ. (תוספתא מגילה ב יח)
"כֵּיצַד? - הָיוּ זְקֵנִים יוֹשְׁבִין, פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאַחֲרֵיהֶן כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ.
כְּשֶׁמַּנִּיחִין אֶת הַתֵּבָה - פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעָם וְאַחֲרֶיהָ כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ.
כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶן - פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאַחֲרֵיהֶם כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ.
חַזַּן הַכְּנֶסֶת - פָּנָיו כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ, וְכָל הָעָם, פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי קֹדֶשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ח ד) "וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד."
אֵין פּוֹתְחִין פִּתְחִי בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת אֶלָּא לַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בָּהֵיכָל, שֶׁהָיָה פָּתוּחַ לַמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ג לח) "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה".
אֵין בּוֹנִין אוֹתָן אֶלָּא בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבָּעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי א כא) "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא". (שם, ג כא-כג)